היה זה עוד יום קיצי רגיל, ערב בו לשם שינוי שידורי האולימפידה לא סיפקו חומר מענין מספיק לצפייה, אחריי ימים שלמים שכללו תפריט של שחייה, אתלטיקה קלה, התעמלות , טרמפולינה ועוד סוגי ספורט אקזוטיים החלטנו לחזור לספורט בו אנחנו מצטייינם- בליסה. היעד הפעם היה ארוחת טעימות זוגית בעזרת קופון שנרכש למסעדת פוייקה השוכנת ביפו בצמוד לתאטרון גשר בשכונה קטנה ונעימה.
ההגעה הייתה מהירה, החנייה זמינה, האווירה שונה, לא תל אביב העמוסה אלא יפו הרגועה, המסעדה כמעט ריקה, תקרה גבוהה, עיטורים דרום אפריקאיים ומוסיקה בהתאם, התקרה מעט מתקלפת ובכלל המקום נראה קצת ישן, אכלנו כבר פה כמה פעמים לפני שנים וזכרנו את המקום לטובה אז באנו עם ציפיות, קיבלנו תפריטים שציינו את מה שעומד לפניינו- 5 מנות פתיחה זוגיות, מנה עיקרית לכל סועד, קינוח וכוס יין.
היין נמזג מהר ובנדיבות, יין פשוט אבל נעים שהרגיש נכון לארוחת הבשרים הקרבה ובאה, ואחרי דקות לא רבות התחילו לזרום לכיוונו מנות- הראשונה הייתה סלט סלק, עלים ירוקים, חתיכות סלק גדולות ומעט נוקשות, תיבול? לא ברור אם היה או שפשוט לא הורגש, מנה שיגרתית שנשכחה עד מהרה.
מנה נוספת- כדור של פטה כבד עוף שהיה יפה מראה, ורדרד, על צ'טני של משמש, הכבד היה רך, מתקתק, עשיר בחמאה וטעים, הצ'טני סיפק עוד מעט מתיקות עמוקה והיה עשיר עם חתיכות בשרניות של משמש, מנה מוצלחת שנמרחה בכבוד על הלחם שהוגש, שהיה רך מאוד, די חסר טעם אבל ספג יפה את הפטה הנימוח.
מנה שלישית-קרפ'ציו בויסקי סוואר, חתיכות בשרניות ועבות בעלות צבע יפה שדרשו לעיסה ארוכה, לא השיטה הרגילה להגשת קרפ'ציו שבדרך כלל פרוס דק-דק אלא מעט עבה יותר, הבשר היה טוב, הויסקי לא הורגש ומעט גבינה כחולה שהוגשה מעל הייתה לא קשורה ולא תרמה.
הגיע הזמן לשני מחבתות חמות- במחבת אחת כנפי עוף בסילאן ושום, 4 כנפיים קטנות ויפות ששחו ברוטב עשיר ומתקתק והיו טעימות אך שיגרתיות ומחבת שניה של סלט של עדשים שחורות עם בשר טלה קצוץ, או חתיכות גסות של טלה, הסלט היה יפה, עם מעט קוביות עגבניות ונראה מבטיח אבל מזלג עמוס גילה בעייה- מחסור מוחלט בתיבול, מלח ופלפל שיפרו את המנה אך עדיין לא רוממו אותה לגבהים מספיקים, זה היה סלט עדשים שיגרתי עם חתיכות טלה שלא התחברו, קצת כמון, אולי בהרט או תבלין חם אחר אולי היה מעיר את הפה.
הפסקת פרסומות (או סיגריה למעשנים) וסיכום ביניים, מנות ראשונות חביבות אך לא מרגשות, מחסור בתיבלון, חוסר יחודיות, וזה חלב בהתחשב בקונספט של המקום של בישול דרום אפריקאי, אין מרכיבים יחודיים? שיטות בישול אקזוטיות? תבלינים יוצאי דופן? המון הבטחות ואין תוצאות בינתיים.
מנה עיקרית- חרב של בשרים, שיפוד ארוך שמכיל כ-300 גרם בשר שהכיל חתיכת אנטריקוט, ראמפ, בורוורס ופרגית.
האנטריקוט- רך, עשוי מדיום בפנים וחרוך מבחוץ, מעט מלח והנתח היה מעדן.
ראמפ סטייק- חלק יותר קשה שדורש לעיסה, והוא היה קשה עד מאוד, לעיסה ארוכה ארוכה אבל בלי סיפוק, יבש, חסר טעם או תיבול שירים אותו (ואני אוהב בשר שדורש לעיסה ארוכה אבל מספק תמורה)
בורוורס- נקניקיה מגולגלת, טעימה אך יבשה, קצת חריפות הייתה עוזרת.
פרגית מעושנת- עסיסית, לבנבנה, טעם מעושן עדין
ותפוחי אדמה- מראה כאילו יצאו מהמדורה (זה טוב) טעם כאילו יצאו מהמיקרו (זה רע)
לסיכום החרב- אנטריקוט טוב, השאר הרבה פחות.
מנה עיקרית שנייה- קדירת ציידים מוגשת בפוייקה קטנה, חתיכות בשר יפות שבושלו שעות ארוכות ביין אדום, מעט עלי תרד טריים מעל, הבשר רך מאוד, עשיר בטעם, התרד לא תרם למנה, תפוחי אדמה וגזר שהתבשלו עם הקדירה היו סבירים, מתי שמבטיחים קדרת בשר וירקות שורש אני מצפה ליותר...
הקינוחים גם הוזמנו, הקינוחים זוגיים ומראש הוסבר שיקח 15 דקות להכנה כי מכינים אותם במקום בתוך פוייקה, המנה הראשונה הייתה קראמבל תפוחיפ, ההגשה בפוייקה מקורית, התפוחים מאוד רכים ומלאי עסיס אך שומרים על מוצקות ונגיסות, הקראמבל היה בעצם פירורי עוגיות, מנה נחמדה אבל אכלתי קראמבלים טובים מזה ואני מכין מאלפים ממנו בתוך דקות.
המנה השנייה היא ממנות הדגל- שוקונגו, עוגת שוקולד חמה עם גאנש שוקולד לבן בפוייקה, הר געש קטן ורותח של שחור ולבן, אחרי כמה דקות של התקררות הכפית חופרת ומגלה פונדנט (עוגת שוקולד חמה ) פשוטה, שוקולד לא משובח, בעיקר כוויות בפה.
הארוחה לא הייתה ארוכה, כשעה וחצי, על השולחן עברו לא מעט מנות אבל אף אחת לא נחרטה בזיכרון, במבט של 24 שעות אחורה זאת הייתה אפילו אכזבה, אף מנה לא הייתה גרועה אבל המקום היה יכול להיות במקום אחר לגמרי, פעם זכור לי ארוחות ברמה אחרת, בשר טוב וטעמים מיוחדים, יכול להיות שזה שירת הברבור של פוייקה?
2 תלושים שהבטיחו ארוחה זוגית של 500 ש"ח כל אחד בחצי מחיר,סך הכול שילמנו 500 ש"ח עבור ארוחה של 4 אנשים שלא הבריקה, ציון הדוקטור- 6, כנראה שלשם אני כבר לא יחזור
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
ההגעה הייתה מהירה, החנייה זמינה, האווירה שונה, לא תל אביב העמוסה אלא יפו הרגועה, המסעדה כמעט ריקה, תקרה גבוהה, עיטורים דרום אפריקאיים ומוסיקה בהתאם, התקרה מעט מתקלפת ובכלל המקום נראה קצת ישן, אכלנו כבר פה כמה פעמים לפני שנים וזכרנו את המקום לטובה אז באנו עם ציפיות, קיבלנו תפריטים שציינו את מה שעומד לפניינו- 5 מנות פתיחה זוגיות, מנה עיקרית לכל סועד, קינוח וכוס יין.
היין נמזג מהר ובנדיבות, יין פשוט אבל נעים שהרגיש נכון לארוחת הבשרים הקרבה ובאה, ואחרי דקות לא רבות התחילו לזרום לכיוונו מנות- הראשונה הייתה סלט סלק, עלים ירוקים, חתיכות סלק גדולות ומעט נוקשות, תיבול? לא ברור אם היה או שפשוט לא הורגש, מנה שיגרתית שנשכחה עד מהרה.
מנה נוספת- כדור של פטה כבד עוף שהיה יפה מראה, ורדרד, על צ'טני של משמש, הכבד היה רך, מתקתק, עשיר בחמאה וטעים, הצ'טני סיפק עוד מעט מתיקות עמוקה והיה עשיר עם חתיכות בשרניות של משמש, מנה מוצלחת שנמרחה בכבוד על הלחם שהוגש, שהיה רך מאוד, די חסר טעם אבל ספג יפה את הפטה הנימוח.
מנה שלישית-קרפ'ציו בויסקי סוואר, חתיכות בשרניות ועבות בעלות צבע יפה שדרשו לעיסה ארוכה, לא השיטה הרגילה להגשת קרפ'ציו שבדרך כלל פרוס דק-דק אלא מעט עבה יותר, הבשר היה טוב, הויסקי לא הורגש ומעט גבינה כחולה שהוגשה מעל הייתה לא קשורה ולא תרמה.
הגיע הזמן לשני מחבתות חמות- במחבת אחת כנפי עוף בסילאן ושום, 4 כנפיים קטנות ויפות ששחו ברוטב עשיר ומתקתק והיו טעימות אך שיגרתיות ומחבת שניה של סלט של עדשים שחורות עם בשר טלה קצוץ, או חתיכות גסות של טלה, הסלט היה יפה, עם מעט קוביות עגבניות ונראה מבטיח אבל מזלג עמוס גילה בעייה- מחסור מוחלט בתיבול, מלח ופלפל שיפרו את המנה אך עדיין לא רוממו אותה לגבהים מספיקים, זה היה סלט עדשים שיגרתי עם חתיכות טלה שלא התחברו, קצת כמון, אולי בהרט או תבלין חם אחר אולי היה מעיר את הפה.
הפסקת פרסומות (או סיגריה למעשנים) וסיכום ביניים, מנות ראשונות חביבות אך לא מרגשות, מחסור בתיבלון, חוסר יחודיות, וזה חלב בהתחשב בקונספט של המקום של בישול דרום אפריקאי, אין מרכיבים יחודיים? שיטות בישול אקזוטיות? תבלינים יוצאי דופן? המון הבטחות ואין תוצאות בינתיים.
מנה עיקרית- חרב של בשרים, שיפוד ארוך שמכיל כ-300 גרם בשר שהכיל חתיכת אנטריקוט, ראמפ, בורוורס ופרגית.
האנטריקוט- רך, עשוי מדיום בפנים וחרוך מבחוץ, מעט מלח והנתח היה מעדן.
ראמפ סטייק- חלק יותר קשה שדורש לעיסה, והוא היה קשה עד מאוד, לעיסה ארוכה ארוכה אבל בלי סיפוק, יבש, חסר טעם או תיבול שירים אותו (ואני אוהב בשר שדורש לעיסה ארוכה אבל מספק תמורה)
בורוורס- נקניקיה מגולגלת, טעימה אך יבשה, קצת חריפות הייתה עוזרת.
פרגית מעושנת- עסיסית, לבנבנה, טעם מעושן עדין
ותפוחי אדמה- מראה כאילו יצאו מהמדורה (זה טוב) טעם כאילו יצאו מהמיקרו (זה רע)
לסיכום החרב- אנטריקוט טוב, השאר הרבה פחות.
מנה עיקרית שנייה- קדירת ציידים מוגשת בפוייקה קטנה, חתיכות בשר יפות שבושלו שעות ארוכות ביין אדום, מעט עלי תרד טריים מעל, הבשר רך מאוד, עשיר בטעם, התרד לא תרם למנה, תפוחי אדמה וגזר שהתבשלו עם הקדירה היו סבירים, מתי שמבטיחים קדרת בשר וירקות שורש אני מצפה ליותר...
הקינוחים גם הוזמנו, הקינוחים זוגיים ומראש הוסבר שיקח 15 דקות להכנה כי מכינים אותם במקום בתוך פוייקה, המנה הראשונה הייתה קראמבל תפוחיפ, ההגשה בפוייקה מקורית, התפוחים מאוד רכים ומלאי עסיס אך שומרים על מוצקות ונגיסות, הקראמבל היה בעצם פירורי עוגיות, מנה נחמדה אבל אכלתי קראמבלים טובים מזה ואני מכין מאלפים ממנו בתוך דקות.
המנה השנייה היא ממנות הדגל- שוקונגו, עוגת שוקולד חמה עם גאנש שוקולד לבן בפוייקה, הר געש קטן ורותח של שחור ולבן, אחרי כמה דקות של התקררות הכפית חופרת ומגלה פונדנט (עוגת שוקולד חמה ) פשוטה, שוקולד לא משובח, בעיקר כוויות בפה.
הארוחה לא הייתה ארוכה, כשעה וחצי, על השולחן עברו לא מעט מנות אבל אף אחת לא נחרטה בזיכרון, במבט של 24 שעות אחורה זאת הייתה אפילו אכזבה, אף מנה לא הייתה גרועה אבל המקום היה יכול להיות במקום אחר לגמרי, פעם זכור לי ארוחות ברמה אחרת, בשר טוב וטעמים מיוחדים, יכול להיות שזה שירת הברבור של פוייקה?
2 תלושים שהבטיחו ארוחה זוגית של 500 ש"ח כל אחד בחצי מחיר,סך הכול שילמנו 500 ש"ח עבור ארוחה של 4 אנשים שלא הבריקה, ציון הדוקטור- 6, כנראה שלשם אני כבר לא יחזור
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
ברט-וורסט
השבמחק