כלבא שבוע- טרי, טעים ובפארנה.

בהתחלה דוכני אוכל הרחוב היו פלאפל טרי עם סלט ירקות ואלי קצת כרוב וחמוצים, ואז התחילה אינפלציית הסלטים וקיבלנו הררים של סלטי כרוב בכל הצבעים, ומבחר של סלטים שרובם היו באותו הטעם.

אחרי זה הגיעו השניצל בבאגט עם קופסאות פלסטיק תעשייתיות עמוסות בחומוס "מסעדות" וסלט כרוב במיונז בצבע סגול זוהר, אחרי זה התפתחנו למוקפץ בבאגט ועוד המצאות...

ואז הגיע אייל שני והכניס תפוח אדמה לפיתה, הציע תפריט שלקח ירקות טריים ובשר , טיפל בהם טיפול מינימלי ועשה הכול במקום ויצר חוויה של שף בפיתה גדולה ולא זולה, ומאז לא מעט מקומות התמקמו על אותו המודל, שפים פותחים דוכני רחוב מעודכנים וכולם מנסים להמציא מחדש את הגלגל.

אבל יש מקומות שבאמת מגלים באמת אהבה לחומרי גלם, טבחים שנותנים מעצמם ולא מחפפים ורוקחים הכול מא' ועד ת', הדוגמא הכי טובה הייתה שביקשתי חריף, הטבח לקח פלפל חריף וחתך דק דק , פיזר בתשומת לב מלח גס מעל וזילף בנדיבות שמן זית וככה הגיש לי פנכה קנה של חריף וקנה לו מקום בגן העדן של הטבחים.

המקום- רחוב לא סואן מדי אי שם בהוד השרון, השם- כלבא שבוע, כמה שולחנות בחוץ ובפנים ומקומות ישיבה על באר מסביב למטבח הפתוח שבו שני טבחים מלהטטים, ערמות של ירקות חורף יפים מחכים לטיפול ותפריט כתוב על קיר שמציע לא מעט הצעות של מנות בשר ומנות ירקות

בחרנו להתחיל עם צלחת ממולאים (37 ₪) וטחינה משאוויה  (24 ₪) קודם כל הגיעו הממולאים, 2 פלפלים קטנים, 3 עלי גפן, 2 עלי כרוב ואחד בצל ממולא, חתיכת לימון בצד ולימון כבוש במרכז, הממולאים רכים ונמסים בפה, ממולאים באורז עדין ומבושם, סחיטה קטנה של לימון רק מעדנת את הטעמים, הלימון הכבוש נותן מרירות וחריפות נהדרת, כל ממולא מהודק בצורה שונה שמשפיעה על המילוי, בצד מגיעה צלחת גדולה עמוסה בטחינה צחורה וסמיכה עם משאוויה- תבשיל עגבניות צלויות, פיתה עיראקית בצד מנגבת את השלולית הצחורה שמהווה תחליף מדהים לחומוס רק יותר קליל.

באמצע מגיעות גם המנות שהזמנו, בשבילי שערוריה בפארנה (36 ₪) ובשבילה המנה הצמחונית גרי ירופוסקי בפארנה (32 ₪) הפארנה מתגלה כמלבן גדול שנפער בו כיס גדל שסופג בשקיקה את כל הנוזלים.

השערוריה היא נקניקיית אנטריקוט ביתית שנצלתה על הפלאנצה ביחד עם תפוחי אדמה וכנסה ביחד עם עריסה, טחינה וחמוצים ביתיים מעולים, הנקניקיה הייתה עסיסית ומלאת טעם ובכמות נדיבה, הרטבים חלחלו לבצק הפארנה והתקבלו ביסים נהדרים שמריחות טחינה רק רוממו.

המנה הצמחונית הייתה מקורית, קבבים שנעשו מירקות צלויים בשילוב קמח חומוס ונכנסו לפיתה ביחד עם טחינה ולימון כבוש, מנה מקורית שלא מביישת ומחווירה לעומת מנות הבשר, הפארה התגלתה כספוג האולטימטיבי והמנות נאכלו בביסים גדולים  רק בשביל להגיע לקרקעית שספגה את כול  הנוזלים ולזלול אותה.

אכלנו הרבה, אכלנו טוב, ברקע מוסיקה ישראלית טובה עם גוון מזרחי אלטרנטיבי (תאמר נאפר !) הצוות חג מסביבנו וכל מה שביקשנו סיפק כולל קופסת לימון כבוש קטנה וחמוצים הביתה בגלל שזה היה כל כך טעים, חצי שעה של ארוחה שניתקה אותנו מכול, חשבון של ארוחה גדולה + מים מינרלים 140 ₪, שווה לחזור

סביח דה לוקס- תפוח אדמה, חציל והמון כמון

שישי בצהריים, היעד בגדול היה פסטיבלון של בירות IPA אי שם בדרום העיר העברית הראשונה אבל התירוץ היה שצריכים למלא את הקיבה לפני שמתחילים לשתות כי אסור לשתות על בטן ריקה (כאילו היום לא נפתח לו בנומילי כמו כול יום שישי על מאפה מושחת), סיבוב בשוק והצטיידות במזטים אצל חיים רפאל, השעה המאוחרת יחסית ליום שישי, סביב אחת בצהריים, הבטיחה תור קצר יחסית וזיתים דפוקים אכזריים, עלי גפן חמצמצים ורכים, גבינת גאודה מעושנת ופסטרומה מתובלת.

קפיצה של חמש דקות קדימה, החלטנו שחייבים לאכול משהו קטן, סביח דה-לוקס ברחוב הרכבת, פינת יהודה הלוי, דלפק קטן, ויטרינה נוצצת וצבעונית עם שלל גידולים, מנה בשבילי (15 ש"ח) ועסקית בשבילו (מנה  וחצי עם שתייה 29 ש"ח)
בפנים עבודת בנייה פלאית- חומוס חריף ועמבה נמרחים, תפוח אדמה נשלף מהמים ונמעך בעדינות תקיפה, סלט, ירק, חצילים שחומים בניחוח כמון עמוק, ביצה נפרסת ונזרקת, שאריות של טיוח עם תפוח אדמה וכמות נאה נוספת של חצילים שנבזקות בכמון.

 הפיתה רכה אבל מחזיקה מעמד בקושי אל מול כמויות המילוי הנדיבות, צלוחית קטנה של מלפפון חמוץ חביב ופלפל חריף, ביס גדול ושילוב הטעמים והמרקמים עושה נעים בפה, תפוח אדמה רך, חציל מטוגן אבל קליל עם המון המון כמון , חריף שנושך וירק שמרגיע, הפיתה מתחילה להתפרק לאט לאט והמרוץ מתחיל, ביס מימין וביס משמאל, בסוף נשאר רק סוף הפיתה מלא בכול טוב וטעם, כוס עם נוזל סגול שלא ראה כרם בחיים מרווה את הצמא בצורה מושלמת ליום חם בתל אביב.

אז מה היה לנו? סביח קלאסי עם כמון שלא מתפשר, פינה חמודה לשבוע ביום שישי בצהריים, גם קובה לא רעה אכלנו פה פעם שעברה, לא בשורה גדולה אבל מקום ראויי ונעים, ציון הדוקטור- 8.


http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

סופשבוע ברחובות- בורקס תורכי בכרמל ולחם ארז אבן גבירול

מסע סוף השבוע שלי התחיל הפעם בשוק חדש, מדי כמה שבועות אני מרענן את לוינסקי ומחליף אותו בשוק חלופי, הפעם החלטנו ללכת לכיוון שוק הכרמל, השוק המרכזי והומה האדם קיבל אותנו ביום שישי על גבול החמסין עם המוני בני אדם וצעקות הרוכלים, הרעב של הבוקר מחייב קצת פחמימה אז התחלנו עם בורקס קטן , על תחילת השוק מצד ימין מתחבא לו הבורקס התורכי, חנות קטנה ועמוסה מלאת ריחות של אפייה, פעמיים בורקס גבינה ותרד, אין מקום לשבת כי הכול עמוס, הבורקס נשלף ישירות מהתנור ומונח במגשית קרטון נחמדה ונשלחנו לספסל בשמש לשבת לאכול.

הבורקס...שחום, פריך, עמוס גבינה,לוהט ישר מהתנור, שומני בדיוק במידה, האצבעות נכוות במגע ראשון, אבל הריח גורם לך לבצוע חתיכה, לשים מעט חריף, ביצה קשה שחומה וישר לפה, גבינה רכה וחמה, תרד שנותן מעט מרירות, מעט עגבניות שרי טריות ומלפפון חמוץ ביתי ובלוטות הטעם משתגעות.... 18 ₪ ליחידה גדולה של אושר.

יורדים במורד השוק ומחפשים את הדוכנים הקטנים שנחבאים להם בסמטאות ובפינות, אצל עיראקי זקן עם מקרר גבינות קטן מקבלים טעימות משלל גבינות כאשר כל טעימה יכולה להספיק  לפלטת גבינות משפחתית, גבינת באפלו מיושנת עם טעם עמוק נחתכת לחתיכה ענקית במחיר מגוחך וממשיכים במסע, בין ערימות העלים הירוקים, העגבניות והפירות ושלל הרעשים, הריחות והצבעים, עוד חנות גבינות, עוד קצת גבינות קשות ורכות ופקקי תנועה של ארגזים...

יום עבר, שבת בערב, הפגנה בכיכר רבין, מזג אוויר מעולה ונעים, השבוע היחיד בו תל אביב לא לחה, מחפשים מקום לאכול בעשר בלילה, הויטרינה סגורה ומחפשים רק נגיסה קלה, לחם ארז המחודש על אבן גבירול מבטיח מנות ב-35 ₪ וההצעה נראית מתאימה, יושבים ומחכים למלצרית, השירות די מגומגם ומבולבל, התפריט מוגש עם הסבר שכל המנות בשעה כזו הם ב-35 ₪ ועל כל הזמנה של כריך מקבלים גם שייק, התפריט מבטיח מספר מנות מעניינות ושילוב בין תפריט בית קפה ממוצע עם מטבח יותר מקומי, אחרי מספר דקות התלבטות מחליטים ומזמינים ומחכים לא מעט זמן למנות שיגיעו.

ראשון מגיע כריך קורנביף חם, 2 פרוסות לחם גדולות מלחם משובח, קרום קשה ופנים רך, מריחה יפה של מיונז, מספר פרוסות של קורנביף טוב אבל בכמות לא גדולה, לא עבה כמו ברובן, הכריך מלא טעם, שילוב של פריכות ונימוחות, אבל חסר ירק בתוך הכריך, יותר נדיבות בבשר ואולי ממרח קצת יותר מסקרן, בצד הוגשה פנכה קטנה של חרדל איכותי וסלט מצטיין של מלפפון, כרוב אדום וצנונית בתיבול עז של סומק- סלט קטן ורענן שהרים את המנה בכמה רמות והראה על הפוטנציאל במקום, עם המנה קיבלתי גם שייק של בננה-מנגו על בסיס תפוזים שהיה גדול, מתקתק ומרווה מאוד.

מנה של טורטליני ממולאים בגבינה עם תרד הייתה יפה למראה, טורטלינים גדולים  ובשרניים שדווחו כמוצלחים, מלאיים בגבינה, לא היו תלונות.

מנה שלישית הייתה מנה שהוגדרה כסינייה עוף, מה שהתקבל היה מנה של נתחי עוף מקופצים ומתובלים בסומק עם טחינה והרבה צנוברים על מצע של אורז, המנה הייתה יפה וצבעונית, סינייה זה לא היה אבל מנה חביבה, ביתית ומנחמת זה בהחלט היה, קצת לא שיגרתית יחסית לתפריטי בתי קפה רגילים, עוד מנה שהראתה על פוטנציאל גבוה של המקום.

בסיכום- 3 מנות מוצלחות לבית קפה אורבני, במחיר משתלם מאוד, עוד קצת השקעה במנות וקצת יצירתיות וזה יהיה מקום מעולה,השירות מבולבל ואפילו אייס קפה שהוזמן לא הגיע ולא התקבלה התנצלות על כך, בקיצור  ציון הדוקטור (בהתחשב בהנחה) 7, מקום ראוי לארוחה לא מחייבת, שיפור השירות יעלה את הניקוד בקלות בעוד נקודה.

על גדות אלנבי- המעורב

 יום שישי של אחרי החגים, כבר בשמונה בבוקר התחילו הסידורים, אצלי הסידורים היחידים שקיימים זה להצטייד במגוון רחב של חומרי גלם בשביל השבועות שמגיעים, במיוחד כאשר יש יום העצמאות מעבר לפינה, המקפיא כבר התרוקן מהבשר אז  הזדרזתי להגיע לטירה, עראקי מקור הבשר, ויטרינה ארוכה ומסודרת עם כמויות שלן נתחים ובשרים, לוקח מספר כמו בקופת חולים ומחכה לתורי , אחרי שעה של המתנה וקצת קפה שחור להרגעת הקיבה יצאתי עם חלקים רבים של חיות וקצת טחינה ורעב גדול שרק התגבר, תחנה הבאה- לוינסקי.

מעדניית יום טוב, קצת חלבה תורכית אמיתית, נקיק סולגוק יבש עם טעם עמוק של כבש, טעימות של מבחר נקניקים, אנטריקוט כבוש ששומר על מראה ומרקם של בשר חי וטעם עמוק, גבינת כבשים משכרת, זיתים חריפים ופטה עדינה, כיכר לחם שאור במעדנייה של הדליקטסן, כבד קצוץ בקופסא קטנה ואני כבר מוכן לארוחה ראשונה. 

על גדול אלנבי המפוייח, מול הבית כנסת הגדול, ממול תחנת אוטובוס שמהווה מיקרוקוסמוס של תיירים, עובדים זרים, תל אביבים צעירים ומבוגרים, אנשי קשיי יום ומבוססים, בוויטרינה קטנה שוכן לו המעורב, התפריט די מינימאלי ואני מרוצה מזה, אוכל רחוב חייב להיות ממוקד במטרה, מזמינים 2 מנות של מעורב ואחת של עראייס- בשר בתוך פיתה על האש, בצד צלוחיות יפות עם מלפפון חמוץ ביתי ומשובח, צנוניות ובצל כבוש בסומק, על השולחן הארוך והנמוך 3 צנצנות עם ממרח לימון כבוש, ממרח דלעת פיקנטי וחריף ירקרק וטחינה בבקבוק לחיץ.

המנות מגיעות מהר- המעורב הוא לא מעורב שיגרתי, חלקי נים עם ניחוח כבד של כבש ברוטב סמיך, פיתה שמחזיקה יפה את הנוזל שנספג אבל לא מתפרקת, מריחה של עוד לימון כבוש וטחינה וביס גדול, טעם גן עדן, מעורב רק שמחלקי בקלות בגרון עם חתיכות בשרניות ומסתוריות, הרבה טעמים ותבלינים אקזוטיים, ממש לא המעורב המוכר של חלקי פנים של עוף הם הרבה תבלינים, בלי סלט ובלי חומוס- רק תבשיל עמוק שמורגש בו שעות רבות של בישול שמחבק את הפיתה באהבה. אני מאוהב אך הלקוח השני אומר כי טעם הכבש קצת כבד עליו.

הלקוח השלישי מרוצה מהעראייס- פיתה שמולאה בבשר והפכה לטוסט על האש- נראה מעניין ויבדק בפעם הבאה. בצד שליש פיילזנר של מבשלת פאבו מזכרון יעקב, מושלמת לארוחה מלאת טעמים, עדינה ומרעננת בדיוק לחום קיצי נעים.

החשבון מגיע- מנת מעורב 34 ש"ח, שליש פאבו מהחבית- 19 ש"ח, מחיר בקצה הסקאלה של אוכל הרחוב אך תמורה מלאה, מעורב שבטוח שאני יפקוד אותו בשנית, בשלישית ומי יודע כמה פעמים, חלק מהאבולוציה של אוכל הרחוב היוקרתי ביחד עם המזנון של אייל שני, מה ייתן ובארצנו יתחילו להתפשט מקומות המכינים אוכל איכותי, מהיר ומעניין.

ציון הדוקטור- 9
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif