‏הצגת רשומות עם תוויות מזרח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מזרח. הצג את כל הרשומות

YUM CHA- סתמיות מרגיזה

להגיד על בחורה שהיא "נחמדה" זה יכול להיות מעליב, מתי שאתה מדבר על נושאים שמעורבת בהם תשוקה נחמד זה  אפילו דבר נוראי להגיד, זאת אומרת שפשוט אין לך דעה או שהיא לא נחקקה בזיכרון.

להגיד על אוכל שהיה בסדר, חביב או לא רע זה אותו הדבר, אומנם אני מפריד בין אכילה למטרות שובע  בלבד ובין בילוי אבל אוכל שפשוט לא עושה לך חשק לאכול אותו עוד הפעם הוא אוכל שבסיסו בבעיה, ברצון לרצות ולא לאתגר או לעניין.

אז קנינו קופון, בניגוד לפעמים רבות בו מחיר הקופון מנופח כדי לתת סבר פנים של הנחה הפעם המחיר נראה באמת משתלם- 89 ש"ח לארוחה של 3 מנות+ קינוח+ שתייה חריפה ביאם צ'ה, מסעדה אוריינטלית חדשה שהיא חלק ממסעדת שיין ושארפ אי שם בגבולות תל אביב, המחיר השתלם והתפריט הבטיח מנות בעלות אפיל ועניין אז למה לא להסתכן?

יום ראשון בערב, לחנות בסינרמה זה רטרו עצבני אבל כיף, המקום חצי ריק, עיקרו באר גדול ומעט שולחנות בצד, מתיישבים על הבר כאשר ברקע קישוטי במבוק שמנסים להעניק תחכום למקום, ברמנית אחת שעושה הכול- מכינה דים סאם, מוזגת משקאות, ממלצרת, מגישה תפריטים וממליצה על המנות, נראה שכולם פה היום עם קופון.

החבורה מחליטה ודי אחידה בהזמנה, יש בתפריט מנות שמראש מומלצות בחום והשאר נשמעות מעט חיוורות כאילו הם שם רק במידה ומישהו ירצה משהו אחר , קנקני סאקה חביבים מוגשים  והאלכוהול מחמם את הגוף ומכין אותנו לאכילה ביחד עם קרקרים לבנבנים משרימפס שהם סוג של כיפלי חביב ונעים לנישנוש.

מנה ראשונה מגיעה- הרוב לקחו ברווז קריספי בעלה חסה ביחד עם עשבי תיבול, עלה גדול עמוס חתיכות בשר קטנות, הם מרוצים, אני טועם מעט בשר חביב, מנה מיוחדת בהגשה ובצורה אבל בטעם לא הורגש פיצוץ בבלוטות הטעם כמו שהייתי מצפה מאוכל של המזרח האקזוטי.

אני מנסה מנה של וון טון במילוי חזיר, הוון טון מטוגן, פריך וחם, המילוי אנמי ולא מורגש, המטבל חביב, לא אוכל רע אבל לא אוכל לזכור.

מנת דים סאם מגיעה, כל אחד מזמין סוג אחר ומנסים להתחלק, אחד במילוי עוף, אחד במילוי בקר, אחד פטריות ויש גם לחמניית באו שמנמנה במילוי עוף, הדים סאם נעשה 30 שניות יותר מהמומלץ, מעט מתפרק אבל נגיס, קשה להבחין בין המילויים, הבשר יותר טוב מהפטריות, מטבל של סויה, הוייסין ורוטב חריף משפרים את המצב, הבאו חביב ואוורירי אבל חסר תיבול מורגש , עוד מנה שנכחה במהרה.

הגענו למנה העיקרית , כולנו בחרנו בסינטה בקארי אדום, מגיעה צלחת רחבה ועמוקה עם נתחי סינטה שהוקפצו עם קארי סמיך ביחד עם אפונה ירוקה, פטריות וערמונים, בצד כלי במבוק עם ארוז דביק, הקארי סמיך ונעים, ביקשתי פיקנטי אבל היה עדין לטעמי, הבשר עשוי טיפה יותר מדי, הרוטב חביב אבל כזה שאפשר להכין בבית בקלות, המנה גדולה ומשביעה אבל בשביל זה לנסוע במיוחד?

נחכה לפחות לקינוח- טפיוקה ביחד עם סורבה מנגו וחתיכות מנגו טרי, סוג של מרק קריר ונחמד, מרענן, נקי, חמצמץ, מאוד מתאים לניקוי החך אחרי ארוחה שכזו, אבל פה הטפיוקה נעלמה לי, אני חובב של אותם פנינים ג'לטיניות שמתפצחות בפה ופה הן היו בכמות קטנה, כאילו הן שם רק בשביל לתת למנה נופח של מזרחץ

הברמנית מביאה לנו קנקן תה יסמין לסיום הארוחה, אני חושב על מה אני יכתוב , אוכל מבוצע לא רע אבל חסר השראה, אפילו מעליב ביחד לטעם של מטבחים אקזוטיים מלאי בעשבי תיבול, טעמים, תבלינים וצורות הכנה שאנחנו לא מכירים, ארוחה אפילו מכעיסה במובן מסויים, האם אני עומד לשוב למקום אי פעם?

הפעם המבחן קשה, מה ה-VFM? בשביל 90 ש"ח הוא מעולה, הרבה אוכל, לא באנלי, יש ציפיות, האם אני המליץ? ממש לא, עדיף כבר ללכת ולהשקיע יותר אבל לאכול במקום כמו בית תאילנדי, האנוי, טאיזו או אפילו זוזברה, מקומות שמעזים הרבה יותר. ציון הדוקטור לקופון- 7 , בלי הקופון (לפי מחירי התפריט)- 4. פשוט לא מבין למה צריכים מקום כזה.



http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

תעזו עם טאיזו

בואו נתחיל מכמה דברים שמפריעים לי במסעדות העילית והיוקרה של ישראל, אולי לא העילית או היוקרה בלבד אלא במסעדות שמתיימרות להביא משהו חדש, מסעדות שלפעמים מפחדות לתת לאוכל לדבר ומתחבאות מאחורי הרבה הרבה קישוטים ומילים

  • תיאור מנות ארוך כמו הגלות עם כל המרכיבים- יותר מדי פעמים אני נתקל בתיאור מנות שלא נגמר לעולם, עשרות שורות של מרכיבים אקזוטיים במנה אחת, חלק מהמילים מסתוריות ומעוררות עניין, חלקן סתומות כי אין לך מושג מה הם אומרות ואתה מפחד לשאול מפחד שתיראה כמו בור ועם הארץ , אתה בוחר מנה בגלל כמה מרכיבים שנשמעים לך מרתקים ומקבל מנה שבינה ובין המרכיבים אין כל קשר ואתה צריך לנחש מה הם הפירורים הללו והאם העלה הירוק שאתה אוכל זה פוקצוי או תרד תורכי ומה זה השי מג'י. זה נכון שלבעלי ההשכלה הקולינרית הרחבה זה לפעמים מובן אבל חלק מהמסתורין של המנה הוא ההפתעה שלא לדעת מה אתה אוכל, לגלות משהו מסתורי. בגלל זה אני אוהב את המסעדות שמסתפקות בתיאור קצר של מילה או שניים.
  • עודף קישוט שאין לו קשר אמיתי לטעם רק לצלחות- עלעלים, נבטים, קישוטים שמסתירים את המנה, מכבידים עליה, לפעמים נמצאים שם בלי סיבת,אפילו לא אכילים, האם באמת השף מפחד שהאוכל שלו לא מספיק יפה שהוא צריך להתעקש לקשט אותו, להציג אותו בצורה מיוחדת ולהפיל על הכל עלים, פרחים וכו'

אז סיימתי עם התלונות ונעבוד לארוחה, טאיזו נפתחה לפני כמה חודשים בקול תרועה גדול, עם תורים ארוכים והזמנת מקום לחודשים מראש, אנשים טענו שהיא הטוענת החדשה לכתר המסעדה הטובה בעיר הגדולה, שהיא מביאה בשורה של אוכל אקזוטי מהמזרח עם נגיעות שף, מסע בשווקי האוכל המסתוריים עם שמות שאמורים לקחת אותך לעולם אחר, החלטתי לבדוק על מה כל המהומה וניצלתי אושפיזין לחג- עסקית צהרים לחגים שהציעה 3 מנות לבחירה במחיר אחיד של 139 ש"ח עם מבחר יפה של מנות מתפריט הערב ולחמניות מאודות לפתיחה.

המקום יפה, נראה באמת מליון דולר, עיצבו שמשבל מזרח ומערב, צלחות בשחור ולבן ומקלות אכילה איכותיים מעץ, ים קרים בבקבוק מעוצב, בקבוק לף בראון לה ובירת הבית שמבושלת במבשלת אלכסנדר בשבילי (28 ו-32 ש"ח בהתאמה ) כבר ח"ח למקום שמבשל בירה שמתאימה לאוכל , בהירה, קלילה, מבושמת ומתאימה לטעמים המורכבים של האוכל שהגיע, אומנם מתומחרת בפראות יחסית והייתי שמח לחבית ולא לבקבוק אבל התחלה נכונה.

מנה ראשונה וכנראה המבריקה ביותר- לחמניות מאודות שהגיעו מהר מהר בכלי אידוי קטן, בצק חם שהזכיר את הבפנים של הלחמנייה, רך, חם, מלטף, מטבל של יוגורט וצ'אטני עגבניות פיקנטי שהיה קריר, מתוק וחריף הגיב יפה יפה לחמימות של הלחמניות שחוסלו במהירות והכינו אותנו להמשך.

סבב ראשון- אצלה סלט ירקות סינים ירוקים שנשמע משעמם במבט ראשון אבל מרתק בטעמים- סלט חם של פאק צ'וי, למון גראס, פטריות בשרניות, ברוקולי, שעועית ורוטב צדפות שנתן למכלול הירוק  טעם בשרני עמוק, הירקות היו פריכים ועברו חליטה קצרה קצרה וצריבה קצרה לפני שהוקפצו עם התערובת שפתחה עם הרבה ויטמינים את המסע.

מנה קטנה מחוץ לאושפיזין בתוספת 12 ש"ח של טילון טרטר ים- קונוס קטן ויפיפה שכלל קציפה קרירה וחמצמצה, טרטר דג ים טרי ועיטור של ביצי דגם זרחניות, מנת יפה ושובבה אבל מבחינת טעמים לא בלטה, חסר היה לי עוד זריקת טעם. אבל חטיף נחמד מקורי ומעורר עניין.

מנה ראשונה שלי- פוט סטיקרס עגל חלב, שלושה כיסונים גדולים שאודו ואז נצרבו קלות עם יוגורט באפלו, הכיסונים היו יפים, רכים, בצק עדין עדין ומילוי רך, הכיסון הרותח עם היוגורט הקריר ומעט צ'ילי חריף היו כיף גדול, אבל האם העובדה שהכבד הוא עגל חלב הייתה חשובה? לטעמי לא מספיק הורגש טעם הכבד העדין שנבלע במנה.

סבב שני של מנות, בצד שלה ראמפ שטייק עשוי מדייום רייר פרוס דק דק טובל במרינדה ומעוטר בסבך עלעלים, הבשר רך אך דורש לעיסה, המרינדה משחקת במשחק של מתוק- חמוץ- חריף- מלוח, חריפות שממלאת את הפה אך לא משתקת את שאר הטעמים, מנה מקסימה ופשוטה.

אצלי נחתו רוק שרימפס- כדורים שכללו שרימפס ביחד עם אפונה ירוקה ותפוחי אדמה שטוגנו והוגשו עם פירורים של חטיף הודי כלשהו שהזכיר שילוב בלתי אפשרי של במבה- ביסלי ותבלינים הודיים שהוסיף לפיקנטיות, הבפנים היה רך ומתוק, הציפוי פריך לוהט וחריף ומטבל בצד הוסיף חמצמצות מרגיעה, כיף של מנה שרק הררי עלעלים שנכחו שם הפריעו לה. 


נחנו, מחכים לסבב האחרון שיסגור את הארוחה, הסבבים הראשונים היו בגדול יפה אבל עדיין לא משביע הגיע הזמן לעיקריות, אצלי הופיע וינדאלו- תבשיל בשר מאונטריב, רוטב קארי אדמדם שאמור היה להיות פיקנטי אבל היה חסר קיק אמיתי, ביחד עם שמנת חמוצה ונענע. הבשר היה רך רך וספוג בטעמים עדינים מדיי לטעמי, הנענע הוסיפה טעם נעים ומרענן אבל המנה פשוט לא הייתה מיוחדת מספיק.

אצלה נחת פילה דג (דניס אם אני לא טועה) שהיה פריך ושחום מצד אחד ולבן וטהור מהצד השני, הוא היה מונח על יריעות של דפי אורז בעלי טעם ומרקם משגעים שהזכיר קצת את הביצה המטוגנת ביחד עם אורז מוקפץ, הדג טובל ביד טובה ומהר מאוד גילינו שהכיף הכי גדול זה לפורר את הבשר הלבן ולאכול אותו עם יריעות נייר האורז. מנה כיפית ומקורית.

זאת הייתה ארוחה עמוסה בטעמים מקוריים ולא רגילים, חלק מהמנות היו בהחלט מעולות ונזכור אותם זמן רב- הלחמניות המאודות, סלט הירקות הסיניים, יריעות האורז ממנת הדג. כל המנות היו מבוצעות טוב אבל חסרה הייתה לי ההתרגשות, הטעמים הנקיים, הרגשתי כאילו השף מפחד להראות באמת את הטעמים המיוחדים של המזרח ובוחר להתחבא מאחורי שמות ארוכים , קישוטים וטעמים מרוככים. הייתי שמח ליד קצת יותר נועזת, לקינוח כבר לא היה לנו כוח או מקום.
המחיר? זוג ארוחות טעימות 139 ש"ח*2 + 2 בקבוקי בירה (60 ש"ח)+ קונוס טרטר ים 12 ש"ח = 350 ש"ח, זול זה לא, טעים? בהחלט, VFM? גבולי, מומלץ?- בהחלט 
ציון הדוקטור - 8.5 עם תקווה גדולה לתפריט שימשיך להתפתח ויציע טעימות ופרשנויות מקוריות לאכול אקזוטי לא מוכר.


http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

חגיגה אסייתית- סלט פירות וטפיוקה

הכל התחיל באילתור של הדקה התשעים, ארוחת שבת שאולתרה בתוך שעה, חבר שקפץ עם המנה שלו- בשר הודי חריף עם תפוחי אדמה מול אושפלו שהכנתי גם כן בכמה דקות, כמה בירות בוטיק לשעשוע החיך (היה פפו טרפיטסית וסקוטית אחד) והיה צורך בקינוח מהיר, הארוחה הייתה כבדה והייתי צריך משהו קליל, לא מתוק מאוד, מעט חמצמץ ואולי הכול ביחד.
נעים להכיר-טפיוקה

הפור נפל על צנצנת שהעלתה אצלי אבק כבר חודשים רבים שהכילה פניני טפיוקה (אפשר לקנות בכל חנות טבע בגרושים וזה מחזיק לנצח) במקור שורש כלשהו עשיר בעמילן שמעובד לפנינים לבנות קטנות, החלטתי לנסות לבשל את הטפיוקה בסירופ של מים, סוכר ותבלינים רבים ומזה נוצר סלט פירות מרענן לחורף ולכל עונה.

לטפיוקה


1/2 כוס טפיוקה
4 כוסות מים
3 כפות סוכר לבן
מקל וניל שבור לחתיכות
2 מקלות קינמון
2 כוכב אניס
1 כף זרעי שומר
1 כף  הל

בסיר קטן מערבבים את כל החומרים ומכסים, מרתיחים על אש בינונית ובוחשים כל כמה דקות עם כף עץ, הנוזל ירתח במהרה כי הטפיוקה  מסמיכה את הסירופ, מבשלים עד שהטפיוקה נעשית שקופה ונפוחה (כ-15 דקות)
מסננים את הטפיוקה מהסירופ ושומרים את הסירופ והתבלינים בסיר.
את הטפיוקה שוטפים במעט מים קרים ומסננים.

סלט פירות


4 תפוזים
4 בננות
1 אננס משומר (לשמור את המיץ)
2 יוגורט טבעי
1/2 כוס פירות יבשים (אני השתמשתי בחמוציות)
1 כף קליפות תפוז חתוכות דק
1 כף גינג'ר מסוכר חתוך דק

חותכים את כל המריכים ומערבבים, מוסיפים את הטפיוקה ומערבבים טוב.
בסיר קטן מרתיחים את הסירופ ביחד עם נוזלי האננס  ועם 3 כפות סוכר ומצמצמים קצת, שופכים את הסירופ החם על סלט הפירות ומערבבים, מצננים מעט במקרר.
סירופ חם וסלט קר מתמזגים להם יחדיו

הסלט כמובן פתוח לשינויים בהתאם לפירות העונה והתבלינים האהובים, הוא יוצא מעט חמצמץ, מרענן ומושלם לסגירת ארוחה כבדה מתי שאתה רק רוצה משהו שיעלה קצת את הסוכר בדם ולא יתביע אותך במפולות של שוקולד וחמאה.

בתאבון!