ביסטרו נח- מקוריות יש,אבל חסרה תעוזה

הזמנת תור למסעדה תמיד מפתיעה אותי, לפעמים אין מקום חודשים מראש, לפעמים השעות שבהם יש מקום בלתי הגיוניים, לפעמים הגבלת הזמן על השולחן לא אפשרית......אבל הכי מציק לי היא העובדה שאחרי שחיפשת מקום , הציעו לך שעה ספציפית שרק בה יש מקום והוגבלת בזמן ואתה מגיע למסעדה אתה מגלה שהיא חצי ריקה, ונשארת ככה גם במהלך כל השהות שהתארכה הרבה מעבר לשעתיים שבהם הבוטח לך השולחן אבל בכל מקרה לא נראה שיש לחץ ואף אחד לא מזכיר לך את העניין, מסתוריים הם נבכי ניהול השולחנות במסעדות כנראה.

הפעם הגעתי למגרשי הטניס השוכנים מתחת למוזיאון ארץ ישראל, מקום פסטורלי שנראה שנמצא בקפסולת זמן, פוסעים בין שחקני הטניס למקום שפעם שכנה בו ארנולד, אחר כך רוקח 73 והפעם מאכלס אותו ביסטרו נח המקום החדש שמשלב בין יהלומה ובין השפית ענבר ברמן מאסיף, המקום יפה ומרווח, כיסאות נוחים ושולחן מוכן עבורנו, תפריטים מוגשים וגם בקבוק מים שמתמלא בכל פעם שביקשנו, התפריט משלב בין מנות ביתיות ומעט גסות (כנראה מהצד של יהלומה) ומנות ביסטרו צרפתיות כפריות (כנראה מבית אסיף) עם חלוקה לא ברורה למנות קטנות, מנות ראשונות. מרכז שולחן ומנות עיקריות, היינו חמישה אנשים עם לא מעט רגישויות, הימנעויות והעדפות אבל הצלחנו לבחור אחרי פרק זמן לא קצר.

התחלנו עם סלסלת הלחמים שהייתה מהצד של אסיף, 3 לחמניות גזר כתמתמות, 3 לחמניות סלק אדמדמות וככה פרוסות של לחם שאור רך ביחד עם רליש פלפלים ואיולי זיתים (18 ₪) מנה נהדרת של לחמניות מקסימות ורכות, איולי שהזיתים שברו את המרקם והטעם שלו ורליש פלפלים עם המון הפתעות שמולאו מספר פעמים לבקשתנו , מנת לחם מעולה ששווה לשלם עבורה.

להתחלה הזמנו ממנות מרכז השולחן מנת ראגו שעועית (48 ₪) צלחת עמוקה עם כמות לא גדולה של שעועית לבנה רכה מאוד שבושלה עם עגבניות עד שהיא כמעט נמסה לתוכם, מספר עלים של שום ירוק צלויים וברוסקטה גדולה שהונחה מעל וספגה את הנוזלים, מנה עמוקת טעמים ומעניינת אך מעט קמצנית בגודל לעומת המחיר.

מנה נוספת שהגיעה היה סלט ביבי ג'אם (52 ₪) צלחת גדולה עמוסה בחסות, רוקט וירוקים עם פרוסות אבוקדו , פלחי אשכולית אדומה חמוצה-מרירה ומוצרלת באפלו רכה, מנה נהדרת של שילוב טעמים ומרקמים עם חמצמצות משגעת., מנה מוצלחת עם יד טובה .

לעיקריות הזמנו 3 פעמים מנה של פירה תירס טרי (72 ₪) למעשה פולנטה מתירס טרי שהגיעה כממרח עשיר ומעט קריר, מעל תבשיל בורגניון פטריות ובצל ספרדי, הבצלים והפטריות בושלו שעות ביין אדום והתקבל תבשיל מחמם לבב שהוגש בנדיבות ולא החוויר לעומת שום ביף בורגניון, בצל ספרדי שנצלה על הגריל הצטרף לחגיגה למנה לא גדולה אבל מגוונת וטעימה, רק מוזר שהפירה הוגש פושר ולא חם.

עיקרית נוספת שהוזמנה הייתה פילה דג ים עם מרמלדת שומר עם ניוקי פריך, הגיע דג יפה עם המון שערות שומר שבושלו לכדי ריבה, המנה לא הייתה לטעמה של המזמינה, לא בגלל הטעם או ההכנה שהייתה מדויקת לטעמי אלא משום שהיא חשבה שהפילה יהיה צרוב ופריך , המלצר החליף ללא היסוס את המנה לעוד מנת פירה תירס.

אני הזמנתי מנה של המבורגר זנב שור (76 ₪) בתוך אינגליש מאפין עם גבינה צ'דר ורוטב חזרת הונח קציצה מזנה שור שבושל ארוכות, פורר והורכב מחדש לצורת קציצה, בצד הגיע צלחת חמוצים לא שיגרתית ומעניינת עם כרבו, סלק ולימון כבוש, ההמבורגר היה מעניין, בשר זנב השור קיבל המון טעמים מרוטב החזרת והצ'דר, המאפין החזיק יפה את הקונסטרוקציה, אבל היה חסר עסיסיות בקציצה,  אולי תוספת שומן כלשהי כדי שזה יהפוך למנה מנצחת, רעיון מקורי ויוצא דופן שיכול היה להמריא עוד יותר, המנה הוגשה עם תפוחי אדמה צלויים מוצלחים.

לקינוח הזמנו 2 קינוחים- עוגת גבינת עיזים (44 ₪) שהייתה קלילה וחמצמצה ביחד עם קראמבל אגוזי לוז ומעט קרמל תפוזים, ובאווריה (38 ₪) שהגיעה בצנצנת והייתה עשויה טובה, לא מתוקה מדי עם קרמל טופי חם ובננה, 2 הקינוחים היו סבירים אבל לא מספיק מקוריים או מעניינים.

יצאנו עם חשבון של 560 ש"ל לחמישה אנשים, האוכל היה מעניין והאווירה נעימה אבל עדיין היה חסר משהו,  אוכל מקורי ומוצלח אין בכל מקום, ואולי חסרה לי עוד קצת תעוזה, כנראה שנצטרך לגבש דעה נוספת בביקור נוסף.

המבורגר גורמה 26- השם מנסה להגיד הכול

העשור הזה הוא כנראה עשור ההמבורגר גרומה בישראל, פתרון נפלא למסעדנים בארץ לספק מנה משביעה במחיר  סביר שכנראה ניתן להרוויח ממנה קצת, זה התחיל עם הרשתות שלימדו אותנו לאכול המבורגר מבשר טוב (מוזס, אגאדיר ו-BBB ) ומאז התפתח למגוון רשתות שמתחרות אחת בשנייה מי מציעה המבורגר יותר מופנפן מסוגי בשר אקזוטיים עם מבחר עצום של תוספות מושחתות.

כנראה שהדרך הטובה ביותר להרוויח בעסק הוא התוספות להמבורגר- אחרי הכול מי אל שמח להוסיף עוד קצת בצל מטגן להמבורגר, כמה פרוסות גבינה, בייקון זה בכלל טוב, ביצת עין קטנה ולקינוח אולי גוש חמאה מתובלת ויש לך יופי של המבורגר, אם חושבים על זה עם כול התוספות הללו גם דיקט היה טעים.

המלכוד הוא במחיר- כל תוספת להמבורגר עולה כמה שקלים ומהר מאוד אתה מגלה כי המבורגר עם כמה תוספות טובות וציפס (שמשום מה מגיע ברוב המקומות בתוספת תשלום) חוצה בקלות את מחסום ה-100 שקלים ופתאום ממנה זולה ופושטה אתה משלם לא מעט על קציצת בשר.

שישי בצהרים אחרי הסופה הגדולה ואנחנו באזור גן החשמל מתיישבים בהמבורגר גורמה 26, הרחוב שקט ונעים עם בתים שעוברים שימור מסביב ומעבר לכביש כבר מדינת דרום תל אביב, השולחנות מזמינים, המלצרים בתלבושות עם ניחוח צרפתי ובכלל ההמבורגר די אלגנטי, לשמחתי בשישי בצהרים יש עסקית של המבורגר+ ציפס במחיר אחיד של 55 ₪, ביום יום מדובר במחיר של ההמבורגר לבדו כאשר על ציפס צריכים לשלם עוד 12 ₪.

הזמנו לנו את ההמבורגר הקלאסי שמגיע עם בייקון, גבינת אמנטל ובצל קונפי והמבורגר צמחוני אחד שמתואר בתור סטייק מוצרלה עם עגבניות מיובשות פסטו ורוקט. לפחמימה הזמנו ציפס רגיל אחד וציפס מתוק מבטטה (תוספת של 3 ₪)

לשולחן הוגשו קודם כל 3 רטבים בסט זכוכית יפה שכללו קטשופ פושטי לגמרי, איולי שום לאוהבי המיונז והשום שהיה מוצלח ורוטב גבינה כחולה שהרגיש כמו יוגורט אנמי למדי. הרטבים הוגשו הרבה לפני שהגיע משהו לשולחן ונשארנו איתם במשך דקות ארוכות, קצת מוזר.

ההמבורגרים הגיעו- הקלאסי הגיע בלחמניית בריוש שחומה ויפה, עמוסה בתוספות , הקציצה די דקיקה אבל מכובדת, המנה הייתה מסודרת ככה שלא היה צורך להוסיף רטבים אלא רק להרים ולתת ביס..

הבשר היה טוב, קצת פחות מדי גס לטעמי, מאוד מתמסר ועדין , התוספות לקחו אותו כבר למקום קצת יותר מענין, זה היה המבורגר מאוד עשיר ומושחת והמתיקות של לחמנית הבריוש תרמה הרבה , אבל הרגשתי שהוא עשיר מדי וכבד, אבל מסוג ההתמכרויות שאתה יודע שרעות לך אבל לא יכול להפסיק.

ההמבורגר הצמחוני היה כבר מענין יותר, סוג של שניצל מוצרלה שהשתדך יופי עם פסטו ועגבניות מיובשות, שילוב של רכות ופריכות, חם וקר, מנה מענינת מאוד שהייתי ממליץ גם למי שהוא לא צמחוני.

הציפס הגיע בכמות לא גדולה אבל מספקת , הוא היה דקיק ושחום מאוד, מתובל יחסית והתאים לטעמים של ההמבורגר, הציפס בטטה היה חתוך גדול ודי סמרטוטי, חסרה לי מאוד הפריכות שאני מחפש בציפס והוא היה קצת כבד מדי.

בגדול- המבורגר מושחת ועמוס תוספות, כל ההמבורגרים בתפריט עמוסים בכול טוב ונראה לי שהבשר עצמו קצת נעלם שם, המחיר בעסקית הוגן לחלוטין (55 ₪ עם ציפס) ללא עסקית מדובר עדיין בהמבורגר טוב אבל לאוהבי חסימת עורקים. בהתחשב בזה שהטאקרייה נמצאת ממש מעבר לפינה לא בטוח שזה יהיה המקום שאני יגיע אליו במיוחד לאכול פעם אחר פעם אבל בהחלט מקום ראוי, ציון הדוקטור- 8.

יומנגס- באנו הנה לאכול

סקר ההמבורגר הגדול, מי לא עשה את הסקר הזה? מי לא התווכח מה ההמבורגר הכי גדול, מושחת, טעים, נוטף מיצים, שערוריתי ומיוחד הוא טרף? ובכלל מה הופך את אותה קציצת בשר ארוזה בלחמניה עם קצת חסה, עגבניה, בצל, איזה מלפפון חמוץ, מעט רוטב מעל, אולי איזה תוספת קטנה של גבינה, ביצת עין או אולי בצל מטוגן, הכול נמעך ביחד ואז הלסת ננעצת בזה.... הקיצר נראה לי שהבנתם את הענין, בהמבורגר יש הרבה יצרים שצריך לספק את כולם.

איך נמדד ההמבורגר האולטימטיבי? לכל אחד הפרמטרים שלו, יש כאלה שמתחילים בלחמניה שחייבת להיות עמידה מספיק להכיל את התכולה מצד אחד אבל גם לספוג את כל נוזלי הבשר והרטבים המתאחדים להם יחדיו, יש כאלה שבוחנים את הרטבים השונים (יש פה מישהו שלא זוכר לטובה את רוטב אלף האיים המיתולוגי של בורגר ראנץ?) יש אחרים שאצלם זה קודם כל בשר והם מתחלקים לכמה סוגים, אוהבי הבשר הטחון חלק חלק , אוהבי הקציצה הגסה שמרגישה עדיין כמו סטייק קצוץ דק דק, טהרני הבקר בלבד לעומת משלבי הבקר עם כבש ונתחים אחרים ואחרים שטוענים שככל שיותר תוספות  על ההמבורגר ככה יותר טוב.

יום חמישי, אוגוסט לוהט, שבע בערב וכבר יש רשימת המתנה, זה סימן טוב, יומנגס עברו להם מתחנת דלק קטנה לתחנת דלק קצת יותר גדולה וקלה לגישה, המארחת מספרת על רשימת המתנה מפחידה באורכה בערבים אבל אנחנו מחכים, מה מיוחד במקום הזה שמחכים בו בסבלנות לקציצה? המקום בפנים לא גדול, 50 איש פחות או יותר, על הקירות ציורים עליזים של מכונות המבורגרים בלתי פוסקות, אווירה עליזה, מלצריות וצוות חבורתיים שמדי פעם מנסים להפעיל את הקהל, לוח וגיר מתארים מבחר עשיר של אפשרויות, יש בירות מהחבית סוף סוף, יש אפילו בירת הבית חדשה, מבושלת במבשלת אלכסנדר אבל המלצרית לא יודעת לספר יותר מדי אודותיה אז מביאה טעימות- טריפל מתקה מאוד, אלכוהול שמורגש בטעם (7.1% עד כמה שזכור לי) ואפילו יש הנחה כרגע אז חצי ליטר עולה רק 25 ש"ח, יאללה הולכים על זה.

ההזמנה מתבצעת, הצוות יודע מה הוא עושה, ממליץ בחוכמה על גבינות שיתאימו להמבורגר ולאדם, מאבחנים בקלות מה כל אחד יבקש, מסביב צלחות עמוסות דברים מטוגנים בכמויות גדולות, שמחה והילולה ואווירה של דיינר מסביב, התחלה מבטיחה.

ההמבורגרים מגיעים בכמה גדלים, הבסיס הוא 200 גרם ויש קפיצות של 200 גרם מפה ועד הודעה חדשה, מחליטים להיות נועזים וכולם הולכים על כפולים, ההמתנה לא קצרה אבל סבירה והמנות מתחילות לנחות על השולחן. אצלי נוחתת מפלצת פינית, 440 גרם של בשר בקר, חזה אווז, מולרד קשיו ומייפל, בכל האריזה היפה הזו נעוצים זוג מזרקים עמוסי מייפל, המייפל מוזרק עמוק לקציצה, מעט מיונז למעלה לסמליות, הר קטן ויפה של בייקון שלא יהיה משעמם, ביס גדול והעינים נעצמות, שכבות שכבות של טעמים מוגדרים, בשר גס ומרקמים, קשיו מתפצח בין השינים, מתיקות של מייפל ובביקון עם מליחות של בשר, שלולית גדולה של נוזל טעים על הצלחת, מה אפשר לבקש עוד?

מסביב לשולחן מגיע לו פעמיים המבורגר רגיל של 400 גרם, אחד עם בייקון ואחד בלעדיו, כל הקציצות צלויות במדוייק עם סימני גריל יפים וריח קל של גחלים, תלונות לא נשמעות רק גרגורי הנאה.

הרביעי לקח איטלקי 440 גרם, לפי ההבטחה עם פקורינו וחמאת בזיליקום בפנים, מעל הוא הוסיף גבינת בושה שהומלצה על ידי המלצרית והאגדה סיפרה שהיא פשוטה נמסה פנימה והעניקה נוכחות וטעם עז לקומבינציה.

וכמובן שאין המבורגר ללא ציפס, עם כל מנה מגיעה ערמה מכובדת של ציפס מושחר , מהסוג שכולל קליפות, מטוגן פעמיים ונראה שמנוני אבל ממכר, לטעמי מעט כבד מדי ואני מעדיף את המקלות הזהובים והפריכים , אבל אין תלונות כי הבשר ממלא את הבטן בכבוד והציפס נשאר זנוח בצד.

הקיבה מלאה, הצלחות ריקות, המבחן עבר בהצלחה, אין ספק שיש לנו מתמודד על הכתר, המקום מזמין אותך להתפרע, להיות מושחת, להעמיס שומן טהור על הצלחת ולהנות מכל רגע, הוא צולח בכל הנקודות- לחמניה מוצלחת שלא מתפרקת, בשר איכותי ומבחר גדול ומקורי של קציצות, תוספות מפה ועד הודעה חדשה, הרטבים פשוטים ורגילים אבל באמת שאין צורך ביותר מהם, בקיצור הנאה אחת גדולה.

למבחן הסופי- עלות תועלת, פה העניין שולי, לקחנו כולנו המבורגרים גדולים, תוספת מעל, ולכן המחיר נראה היה מעט גבוה, החשבון הוא-

• פיני 440 גרם (104 ש"ח)+ בייקון (11 ש"ח)= 115 ש"ח
• איטלקי 440 גרם (79 ש"ח)+ גביהת בושה (12 ש"ח)= 91 ש"ח
• רגיל 400 גרם (61 ש"ח) * 2 + בייקון (11 ש"ח) =  133 ש"ח

אין ספק שההמבורגרים המיוחדים מעלים את המחיר משמעותית וכיף להתנסות בהם, אבל גם בגזרת ההמבורגר הרגיל נשמעו רק תשבוחות , בסופו של יום- כיף של מקום, יופי של אווירה, המבורגר לתפארת, אבל הפעם הבאה נראה לי שאני משנה את ההזמנה להמבורגר רגיל ומכסה אותו בתוספות מפה ועד הודעה חדשה, ציון הדוקטור- 9.

וקינוח..... בפינת התחנה יש סניף של גלידת דידה, מבחר יפה ומענין של טעמים, כוס קטנה ב-15 ש"ח עמוסה בשוקולד ג'נדויה מריר ואיכותי ומעל יוגורט משמשמ חמצמץ היו יופי של סיום מעט יותר קליל לארוחה כבדה ממש.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

ארצ'יי- סלון של אוכל זול ומשובח במדרחוב

אמרו לי מספר פעמים שאני משתמש הרבה במושג VFM ולא כולם מבינים אותו או איך הוא מחושב, בעיני המושג VFM הוא שיקלול ההנאה יחיסת להוצאה, האם אתה מרגיש מאוכזב מגודל המנה? מזה שהיית יכול לעשות אחת לא פחות טובה בבית? מזה שחומרי הגלם לא היו משובחים? אם כן אז רוב הסיכויים שה-VFM לא היה גבוה, יום אחד אני אחשב נוסחא מתוכחמת שתחשב אותה ותיתן המלצות מדוייקות שישימו על סקאלה אחת פלאפליות ומסעדות שף... אבל עד אז נתמקד באוכל.

כפר סבא, שבע בערב יום שני, שעה די חלשה לרוב המסעדות רק במקום אחד יש תור. על חורבות קנקפה במדרחוב ירושלים פתחו מקום פתוח לרווחה שמנסה להביא את הנוסחא של מסעדות סטייל השדרה וקינג ג'ורג, אוכל מהיר במחיר זול, כול המנות ב-29 הבטיח הפירסום ואני החלטתי להתמודד עם התור ולהיכנס לארצ'י סלון של אוכל, ככה לפחות לפי ההבטחה והאתר, מקום על הבאר נמצא לנו במהרה ואנחנו וצ'ארלי התמקמנו וקיבלנו תפריט שמציע מבחר רחב של מנות החל ממנות בשר, דרך סלטים, פסטות, מוקפצים וחשודים נוספים, כבר מההתחלה אהבתי את העיצוב הפתוח של המקום, אין קירות החוצצים מהרחוב ויש אוויר טוב מהמדרחוב ומצד שני- אקוסטיקה נוראית שהגבירה את קולות הילדים הצועקים והרצים פי כמה וכמה.

הזמנו די מהר- אני רציתי פיש אנד ציפס שנאמר לי שהוסר מהתפריט, התפשרתי על כריך קבב, היא הזמינה המבורגר 280 גרם עשויי מדיום ופפסי מקס, עם כול מנה מגיעה גם סלט ירוק ותוספת לבחירה ואנחנו בחרנו שנינו בציפס.
התחלנו בהמתנה למנות והתבוננו בעומס וההמולה מסביב, המלצרים רצו לכול כיוון, מעט בילבול של מקום חדש ועמוס, תור של אנשים מחכים בחוץ, צ'ארלי נהנה מההמולה ומצוות אוהב כלבים שניגש והתענין ושיתף בסיפורי כלבים, אחד על הכלבה הנאמנה שלו שמתה אחרי 17 שנה שהזכירה לו את צ'ארלי, אחד הציע גור רועה בלגי גזעי לאימוץ... שירות ידידותי, נעים ובלתי מתאמץ שמתאים  למקום.

אחרי המתנה קצרה הגיעו המנות, המבורגר יפה ושמנמן בלחמניית המבורגר מתקוה מעוטרת בשומשום, ערימת ציפס רכרוכיים למראה וסלט ירוק עם עגבניות חתוכות גס, רטבים בצד- מיונז וקטשופ, רק ביקשתי חרדל וקיבלתי ביחד המלצה שמדובר בחרדל צרפתי אמיתי ומדהים. ההמורגר נראה יפה, מריחה קלה של רטבים, מעיכה קלה וביס מגלה המבורגר איכותי, מעט גס, בשר טעים ולא שמן מתובל בחוכמה, הרטבים איכותיים מהצד הסטנדרטי, הציפס פושר וראה תקופות יפות יותר אבל המרקם יותר טוב מהמראה והטעם לא רע.

מהצד השני שלוש קציצות קבב יפות בתוך...לחמניית המבורגר, לא כלי הקיבול הנוח ביותר לקבב, הייתי שמח ללמחניה ארוכה שתארוז אותם יפה יותר, החרדל נבדק ומתגלה כחרדל צרפתי חריף ואיכותי כמו שאני אוהב שבשילוב עם מיונז יוצר חגיגה בפה, הקבב צלוי בצורה מדוייקת מתובל בעדינות, עשבי תיבול מוסיפים עדו קצת ענין, אפילו הסלט הירוק סביר- עלים רעננים ועגבניה בשלה ברוטב שמעט הציף את הסלט אבל היה מתקתק ונעים.

מה נגיד? אין בשורה קולינארית, יש מבחר יפה, המחיר מעולה והתמורה באיכות גבוהה שבלא מעט מסעדות במחיר כפול לא הייתי מקבל כמותה, אבל יש עדיין צורך בהקפדה על הפרטים הקטנים- ציפס טרי שמוכן עם ההזמנה, רוטב סלט יותר מדוייק, לחמנייה יותר מתאימה לכרכיך הקבב, אבל מי אני יתלונן מתי שמנה פה עולה 29 ש"ח והוציעה אותמו מלאים ומאושרים.

אז מה היה לנו? 2 ארוחות 29 ש:ח כל אחת, פפסי- 9 ש"ח סהכ 67 ש"ח מוצדקים להחריד, ציון הדוקטור- 8.5


http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

אגאדיר הוד השרון- נווה מדבר בלב השממה

יום שבת ברחוב הראשי של הוד השרון, רחוב חסר יחוד ואפרורי, החום מבריח את כולם הביתה והלחות מבריחה את כולם לתוך המזגן, רחוב של חנויות קטנות ולא של רשתות, הכול אפור, לא מזמין במיוחד, כמעט ואין מקומות בילוי או מסעדות על הרחוב ואלו שכן נמצאות מפוזרים ברצועה צרה מאוד ומתחבאים הרחק מהכביש, המקום היחיד שבולט ונראה כמו נווה מדבר קטן הוא המרפסת הרחבה של אגאדיר, הרשת שלדעתי הייתה ראשונת ההמבורגריות ופצחה לפני חודשים ספורים בגמת התרחבות ומיקמה סניף בהוד השרון טארסה די גדולה, שולחנות וספות נמוכים, מזרקת-מפל נעימה במרכז שמתיזה מים מרעננים לאוויר, מאוורים בפרגולות שמזיזים את האוויר העומד ויוצרים מקום נעים לארוחה של צהריי שבת.

התפריטים רגילים ולא מכילים הפתעות גדולות- המבורגרים מכהמ סוגים, מעט מנות של מאכלי ים, נקניקיה, כמה סוגי כריכים, כרגיל מתלבטים מה להזמין אבל בוחרים ובורחים אל ההמבורגרים, בשבילה המורגר ג'וניור 160 גרם במידת עשייה מדיום-וול (42 ש"ח) בשבילי דיאנא, שילוב של בקר וטלה  עם איולי ולימון כבוש (55 ש"ח) וציפס גדול (19 ש"ח) שיהיה מעט פחמימה.

הטראסה נטושה וזה נעים, הרוח מרעננת,מגש רטבים עם מבחר נאה של תוספות מגיע ביחד עם  קולה זירו (12 ש"ח) מהר ומנת אוזו עם מים קרים וקח בצד על מנת להרגיש לבנטיני באמת (16 ש"ח, מחיר הוגן ומרווה נפשות) בכוס גבוהה מערבב קוביות קרח אם האוזו ומעט מים קרים לפתוח את השמנים האניסיים וישר אני משתגר לי לאיזה חוף עם מים כחולים עמוקים באיים של יון...

החלומות הסתיימו כי ההמבורגרים הגיעו, דיגלונים קטנים עם מידת העשייה נעוצים בהם, המבורגרים שחומים עם סימנים של גריל חם, נראים אסתטים על צלחות בנות גדולות, פתוחים על מנת שנלביש אותם ברטבים בשלל צבעי הקשת, מעט רוטב פלפלים פיקנטי ולא מספיק חריף, חרדל צרפתי עוקצני ומיונז שמגיע בכלי קטן מדי, על מנת הדיאנא מגיע רוטב איולי וקוביות לימון כבוש זוערות ומנצנצות, קאווץ יפה שהכול יתערבב ונגיסה ראשונה- בשר רך מאוד, כמעט חלק, טעמים נעימים אבל לא מובחנים, קוביות הלימון הכבוש וחתיכות בצל ירוק מעוררות את הפה, מידת עשייה מדוייקת, אבל לחמנייה מעט מתפוררת, ביס נעים אבל לא בלתי נשכח, אני את ההמבורגר שלי מעדיף פראי וגס.

בצד השני הג'וניור שחום ויפה, לא יבש אבל גם כן לא מרגש , היא מתלוננת על משהו מוזר בטעם הירקות, לא הרגשתי בטעם לוואי כלשהו אבל משהו היה שם חסר... הציפס הגיע בכלי מתכת יפה, מקלונים זהובים בכמות יפה, עם זיכרון של ביסטרו קטן בפריז עם מקלוני ציפס שנטבלים בחרדל חריף ומיונז עתיר בשום, רק שבפריז הם הצטרפו להמבורגר קטן ושמנמן עם חתיכת כבד אווז יפה וברנדי למכביר... ואולי זה מה שחזר לי במנה פה- המבורגר באמת כביר ולא רק טעמים שמנסים לרצות את כול המשפחה.

החלטנו להישאר לקינוח, המנות נשמעו נעימות, לא מתחכמות ובמחירים סבירים, החלטנו לבחור בשטרוייזל( 29 ש"ח) וקיבלנו כוס ענקית מעוטרת בקצפת רכה ולא מתוקה עם מקלות מרנג ובננות, מתי שהתחלנו לחפור גילינו פירורים פריכים, רוטב ווניל קריר ועורקים של ריבת חלב, קינוח מעט רטרו בהוויתו אבל כביר ליום קייצי, מרענן ומתוק במידה, מלא טעמים ומרקמים כאשר כל כף מעלה שילוב טעמים חדש.

אז לסיכום מה היה לנו, ארוחה מהנה אבל לא מרגשת, המבורגר שלא מתחרה במוזס אבל מגיע למקום שלישי או רביעי, מחיר סביר עם VFM גבולי וקינוח אחד שהיה בדיוק במקום, 178 ש"ח עלה לנו התענוג, היא נתנה למקות ציון של 7, מחיר האוזו הסביר וההשפעתו המבורכת העלו את ציון הדוקטור למקום ל-7.5 , מקום נחמד למחטף.



http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

אדיסון- המחיר היקר של לחיות ברעננה

במשולש הערים בו אני גר יש בעייה חמורה של היצע מסעדות, במשולש של רעננה-כפר סבא- הוד השרון יש ביקוש והיצע בעייתי וכנראה גם מחיר שכירות גבוהה ותעבורת אנשים שלא מספקת ליצור בסיס איתן של מסעדות, לכן פעמים רבות אני מוצא את עצמי מתלבט ארוכות מה מתחשק לי לאכול, ישנם כמה מקומות עם תמורה גבוהה יחסית לכסף אבל גם הם נמאסים בסופו של דבר, לכן ביום שישי כאשר חזרתי ממילואים ברמה היה לנו חשק לארוחה טובה בצהרים, החלטתי לעשות שימוש בתלושים שרכשתי חודש שעבר וללכת לליליות ביסטרו ברעננה, מקום שמציע אוכל איכותי ומענין ומתי שיש תלוש גם במחיר סביר לחלוטין אבל לצערי מתיי שהגענו למקום הסתבר שהוא סגור לאירוע, השעה הייתה כבר אמצע הצהריים ומקומות נוספים באזור רעננה אין כמעט לכן החלטנו ללכת לאדיסון ברעננה, המסעדה גדולה ומרפסת גדולה עם ספות קרצה לנו, התיישבנו וקיבלנו תפרטי גדול ועשיר אבל הבעייה היחידה- באנלי להחריד, פרגית וחציל קלוי, קבב טלה וכמה סטייקים, דגים ופסטה וגם תפריט סושי ארוך, המקום מתגאה גם במספר המבורגרים והחלטנו לנסות את המבורגר הבית- המבורגר אדיסון שמבטיח 250 גרם של בשר בקר עם חצילים, קשיו ופיסטוקים- מסקרן ביותר, פעמיים אדיסון הוזמנו במידת צלייה מדיום עם ציפס ועם הום פרייז.

אחרי המתנה סבירה, וביחד עם כוס מים קרים וקולה זירו שהגיעו לשולחן הגיעו להם המבורגרים- צרובים יפה עם דוגמא של שתי וערב, מבחוץ שחומים היה חשש שבפנים הם יהיו עשויים יותר מדי, הלחמנייה פשוטה עם הירקות ההכרחיים ובצד- ציפס תחוך בצורת טבעות דקות בכמות זעומה- בערך 10 דיסקיות ציפס לא גדולות, אכזבה ראשונה מכיוון שלא הוסבר שהציפס מגיע בצורה זו והטעם גם לא הדהים והכמות העליבה אותנו, ההום פרייז התגלו כפלחי תופחי אדמה לא פריכים מספיק אבל בכמות מעט יותר סבירה ובתיבול לא רע, ליד ההמבורגר הגיעו רטבים סטנדרטיים ומיונז בצלוחית, ההמבורגר הורכב וננגס וגילה בשר טחון גס ואיכותי, במידת עשייה מצויינת, אחרי כמה ביסים שאלתי את עצמי איפה החצילים? איפה הקשיו והפיסטוק? מבט בהמבורגר גילה גרעינים של חציל שלא תרמו לטעם אבל גרמו לבשר להיות מעט יותר לח ובעל צבע אפרפר על חשבון האדום שרציתי לראות ורסיסים קטנים של פיסטוק ירקרק שנתן מעט קראנץ', תוספת שחשבתי שתוכל לתרום אבל בפועל לא הורגשה כמעט ובכלל, אחרי לעיסה מהירה הצלחות נוקו והחשבון הוגש- כל המורגר עלה 64 ש"ח, ביחד עם קולה אחת החשבון הסופי יצא 141 ש"ח, מחרי מופרז יחסית לתמורה המבורגר סביר , תוספות בקמצנות וחוויה לא מספקת, המקום קיים כבר שנים לא מעטות ולטעמי הסיבה היחידה לכך היא המחסור החמור באלטרנטיביות בסביבה.

ציון הדוקטור לאדיסון- 6, אין סיבה לחזור.

ובאותה הנימה- יום שבת בערב שבוע שעבר, אחרי ההפגנה, קינג גורג' ברחוב הארבעה, מזללה לא מתיימרת, מתיישבים ומקבלים צלוחית של ירקות מוחמצים חביבים וצלוחית של גרגרי חומוס חמימים. המקום עמוס ויש קצת עומס במטבח מזמינים פעממים המבורגר ופסטה אחת, יש עיכוב בגלל מחסור בפסטה לכן מקבלים על חשבון הבית צלוחית קטנה עם עלי גפן לא מדהימים אבל אכילים, אחרי כמה דקות מגיעות המנות, המבורגר גדול ויפה בלחמנייה סטנדרטית, ציפס בכמות גדולה חתוך גס, רטבים בשקיות, ההמבוגר מפתיע לטובה- בשר גס וטוב, עשויי במדוייק, הציפס סביר- לא פריך עד הסוף אבל בכמות יפה, הפסטה ליד נראית יפה- עם הרבה פטריות וחתיכות פילה ומוגשת בנדיבות רבה, המבורגרים-39 ש"ח לאחד, פסטה- 35 ש"ח. המקום לא מתיימר אבל נדיב ולכן ללא היסוס אני יבחר בו בעתיד לארוחה מהירה.

ציון הדוקטור לקינג גורג- 8, במחיר כזה קשה להתאכזב


http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

המבורגר חובק עולם- עסקית צהריים במוזס כפר סבא

כבר שבועות שאנחנו בעבודה מעלים את האפשרות לצאת קצת החוצה מהבניין, לנשום קצת אוויר וללכת לאכול בחוץ, אבל כל  פעם שילוב של עצלנות, ישיבות ואילוצים משאיר אותנו בתור לחדר אוכל ולאותו שניצל- חזה עוף- אורז.

אבל הפעם הפור נפל, פסח מתקרב, ורצון להמבורגר עסיסי תמיד יש, חצות היום והמסע למוזס קצר וללא פקקים, קניון ערים נטוש כהרגלו בשעות הללו, המסעדה עדיין יחסית ריקה אבל עומדת להתמלא במהרה, תפריטי העסקיות רועננו לא מזמן נאמר לנו והמגוון באמת  מעט יותר רחב.

ההזמנה בדרך כלל פשוטה אבל הפעם החלטנו על מספר שינויים- אני החלטתי לטייל בעולם ובחרתי באחד מההמבורגרים חובקי העולם שהוצעו באותו היום- פרנץ בורגר, 200 גרם המבורגר בקר עם גבינת עיזים וגבינה כחולה, השאר לקחו ארט-בורגר 250 ש"ח, למנה ראשונה הזמנו מרק עגבניות וסלט בריאות אחד.

המנות הראשונות הגיעו מהר- 2 קערות עמוקות של מרק עגבניות עם גבינת גאודה מגוררת היה חם, עשיר ועם תוספת של פלפל מוצלח ומחמם כהלכה אבל הוגש בכמות עצומה שיכלה לשמש כמנה עיקרית ולכן נאכל פחות ממחית מהמרק, הסלט בריאות הגיע בכמות מעט יותר קטנה מהמנות בעבר אבל גדול המנה נראה מספק לפתיחת התיאבון.

מספר דקות המתנה וההמבורגרים נוחתים, עשויים בדיוק במידה (לפחות המדיום שלי היה עסיסי כנדרש) הפרנץ בורגר היה שחום מבחוץ, אדמדם מבפנים, עם מריחה יפה של גבינת שמנת מעל ועם נבטי חמנייה פריכים למעלה, הרטבים כרגיל הגיעו - קצת קטשופ פלפלים פיקנטי, מיונז לרכות וצ'לי צהוב לקייק קטן של חריפות, הלחמנייה שזופה ומחזיקה יפה את ההמבורגר, לחיצה לערבוב המיצים וביס ראשון מגלה המבורגר גס ומלא טעמים עם אגמים של גבינה שמתפרצת לכל עבר ונבטים קראנצים וחרפרפים שמעניקים ביס  מושלם, הצ'יפס בצד עשה את עבודתו נאמנה ושימש ריפוד פחממתי לבשר וללחמנייה ונעלם במהירות ביחד עם ההמבורגר.

עשר דקות אחרי הגשת הצלחות המקום נראה כמו שדה קרב, מפיות מפוזרות, רטבים מרוחים ואף פירור לא נשאר, המלצרית היעילה מציעה את הקינוח המגיע לנו במסגרת מועדון החברים- עוגת תפוזים, אבל שמחה להציע להחליפה בקינוח שוקולד של ריבועי מרקיז שוקולד עשיר טובל ברוטב וניל, 4 גושים של שוקולד מרוכז ומשובח שהיו סיום מאוזן לארוחה מוצלחת.

החשבון- 2 עסקיות ארט בורגר 250 גרם- 65 שח כל אחת, עסקית המבורגר חובק עולם -58 שח, ביחד עם 10% הנחה של מועדון קיבלנו ארוחה מעולה ומספקת שבתוך שעה השביעה והשאירה אותנו לעכל מול המחשב במשך שעה ארוכה

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif