טוטו- אלגנטיות קפואה ומוקפדת

בתל אביב יש לא מעט מסעדות חדשות, אופנתיות, שמחליפות טרנדים בכל יומיים ומנסות לחזר אחרי קהל, מחליפות תפריטים, משנות עיצוב, קונספט חדש... ויש את המקומות שלא משתנים ושומרים על ה-DNA  שלהם, אבל לי זכור ק מקרה בודד של מסעדה שעברה שינוי מטלטל ומהותי, חזרה למקורות ושמרה על יציבות מדהימה ומקפיאה.

יום תל אביבי רותח מחום באמצע גל החום שלא אפשר לצאת מהבית ללא מזגן צמוד ואנחנו צועדים בצהרים לתוך טוטו, מזגן מקפיא מקבל אותנו ומכניס אותנו לממלכה האלגנטית והמוקפדת שבאופן מדהים מלא בכל פעם מחדש, תפריטים מנוחים במהרה וכוס מים קרים מוגשת במהירות לשולחן עם פלח מלפפון מרענן, אין ספק שהשירות במקום הזה הוא מקצועי.

חילופי שפים, מאבק בתקשורת, חזרה של שף והכל נראה כאילו שום דבר לא השתנה, קהל אמיד מאוד, תפרטי כמעט ללא שינויים שנראה קצת מופשט מדי למסעדת שף ותפריט עסקית בעלות של 125 ₪ לאדם.

קודם כל מקבלים לשולחן לחם מעולה עם קרום עבה ופריך, צלוחית של שמן זית ועגבנייה מרוסקת, מבחר של זיתים משובחים ומרירים וצלוחית קטנה של שעועית בואבס שבושלה בציר לימוני נעים, הלחם מדהים ואי אפשר להפסיק לנגב את הצלוחיות על השולחן, פתיחה מכובדת בעליל.

המתנה לא ארוכה מדי והמלצרים מיד מביאים את הראשונות שלנו, בצד אחד נוחת על השולחן מנת החציל האגדית, חציל צלוי באש גלויה בדיוק כמו שזוכרים מתפייט התפריט, חציל לא גדול בצלחת גדולה עמוסת מרכיבים, החציל מתקתק, קלוי בדיוק עם ריח נהדר של גחלים ועשן, נח על מצע עבה של טחינה משובחת, בצד ערימות של גבינה מלוחה, לאבנה, עגבניות מרוסקות, טפנד, צנוניות ופלפל חריף. המזלג מסדר לו בכל פעם ביס אחר והרמוניה של טעמים ממלאת את הפה, מנה קלאסית בהחלט ומאוד טעימה.

בצד שלי מגיע סלט קר של גופי קלמרי סגולים עם גרגרי חומוס, הקלמרי עשויים במדויק ומלאי טעם, הם מעורבבים עם גרגרי חומוס רכים, עגבניות ובצלים קלויים וטחינה, סלט קליל ומאוד קיצי אבל לא מנה שנושאת בשורה.

נחים אחרי הרבה מאוד אוכל, ממשיכים לנגב את שאריות הטחינה עם הלחם המצטיין, לוגמים כוסית של יין לבן חביב במחיר עיסקי הגיוני של 29 ₪ ומנסים להבין מי הקהל שיושב במקום בצהריי היום, אין כמו קצת אנתרופולוגיה לצהרים...

העיקריות מגיעות אף הם במהירות נכונה, בצד שלה מגיע צלחת עם טורטליני גבינות רכות, 5 כיסונים יפיפיים שנעשו ביד מבצק בעובי מדויק, עמוסים בגבינה עדינה וטובלים באמבט של רוטב עגבניות נעים ותלולית של פרמז'ן בצד, פסטה באיכות עליונה ומנה מאוד קלאסית שאי אפשר להגיד עליה משהו רע, מצד שני היא גם שעממה למדי, לא היה במנה משחק טעמים או עניין מיוחד, פשוט מנה מקצועית .

בצד שלי הגיעה צלחת עם 2 נתחים יפים בגודלם של צלע חזיר בקרמל תבלינים תאילנדי שהיה עטוף בקשיו ובוטנים, הצלע הייתה עשויה במידה מדויקת, הרוטב מתקתק ומעניק טעמים נוספים שכיף לטבול בו את הבשר, האגוזים מעניקים מרקם חביב, המנה גדולה בהחלט והיה קשה להתמודד איתה, אבל עוד פעם הגענו לבעיה- אחרי הנתח הראשון המנה איבדה ענין, האגוזים נכחו בכמות גדולה מדי ובשלב מסוים כבר הסרתי אותם מהצלחת. לפחות הפריה שהוגש בסיר קטן בצד היה מושלם, רך ומפתה.

הגענו לשלב הקינוח, כבר מראש ידעתי מה אני רוצה בתור קינוח יום הולדת, מילפיי טוטו 2015 נכתב בתפריט, לשולחן הגיע ברוב רושם מלצר עם צלחת גדולה ועליה מגדל של בצק עלים וקרם מסקרפונה עשיר, מעל הוא שפך המון המון רוטב קרמל ואז במכה אחת חצה את כל המגדל עם סכין גדולה ובשאיר אותנו להתענג, הבצק עלים היה חמים ומעולה ועבר קירמול נוסף שסגר אותו והפך אותו עמיד בפני הקרם, המסקרפונה עשירה ולא מתוקה מדי, הקרמל מושלם ומעט מלוח, בצד גלידת וניל מעולה עשירה בגרגרי וניל, טירוף של מנה.

אז מה היה לנו? מסעדה קלאסית שלא זזה מטר, מקצועית ברמות שלא מכירים בתל אביב, שף עם יד מעולה שמוציא מנות ללא פגמים, אבל גם מסעדה מעט מנוכרת וקפואה שלא מרגשת, זה המקום להביא את הדוד מחו"ל בשביל להרשים אבל לא בשביל טירוף קולינארי, מאוד נהניתי אבל העם הארוחה הזאת הייתה בלתי נשכחת?

2 ארוחות עסקיות- 250ש"ח

2 כוסות יין- 58 ₪

מילפיי- 52 ₪

סה"כ 360 ₪ מוצדקים, אוכל טוב, אבל לא בטוח שאני אשוב פעם אחר פעם, ציון הדוקטור 8

יבנה מונטיפיורי- מבחן הקופון

המבחן האולטימטיבי בארצנו בשנתיים האחרונים הוא מבחן הקופון, מאז נכנסו אתרי הקופונים לארץ יש תנודות של קופונים למסעדות, לפעמים זה מסעדות חדשות שמנסות לבסס קהל לקוחות ולהיחשף לקהל חדש, לפעמים זה מקומות מוכרים ובעלי מסורת שמנסים למשוך קהל שעד היום לא היה בעל יכולת  להתנסות בהם, קופונים זה צייד- מסתכלים על שטף המיילים והאתרים ומנסים לדוג את הקופון האולטימטיבי שמבטיח גם חיסכון במחיר שמבטיח  ארוחה במקום טוב וגם תמורה גבוהה, היו מקומות רבים שנפלו במבחן הזה- אי עמידה בלחץ, פגיעה באיכות המנות והשירות, אותיות קטנות וכל מיני דרכים להתחמק מההבטחות לארוחה מפוארת, בזמן האחרון ירדו כמויות הקופונים יותר ויותר מסעדות מציעות במקום הנחה ארוחת טעימות מתוך תפריט קובע לרוכשי קופונים- ופה המקום לבדוק מה המקום חושב שמייצג אותו.

הבחירה הפעם הלכה ליבנה מונטיפיורי, הביסטרו של רושפלד בתל אביב בפינת הרחובות בעלי אותו השם (איזו הפתעה) הביקורת על המקום היו חלוקות בשנה האחרונה מאז שנפתח אבל הקופון הבטיח ארוחה מלאה במחיר יפה לכיס, 2 מנות טאפס, מנה עיקרית , קינוח וכוס יין במחיר של 129  ₪,  דיל שנשמע אטרקטיבי לערב ודומה לדילים שנפוצים ברחבי העולם שמאפשרים ארוחה מלאה במחיר סביר ולצערי כמעט ולא נמצאים בתפריטים בארץ.

הגענו למקום בתשע בערב והתיישבנו במקומות במהרה לארוחה ארוכה, המקום מעוצב באלגנטיות, מפיות בד, סכום איכותי, מוסיקה נעימה ואקוסטיקה סבירה, במהירות קיבלנו את התפריטים של הארוחה שהזמנו- 2 ראשונות לבחירה מתוך מבחיר של 4 מנות, מנה עיקרית אחת מתוך 6 אופציות וקינוח אחד מתוך 3 ברירות, אחרי התייעצות קטנה עם צמד המלצרים שהראה בקיאות והמליץ על המנות התחלנו בהזמנת כל המנות הראשונות שהוצעו ( 4 אנשים, 4 מנות לבחירה= 2 צלחות של כל מנה), קודם לכן הגיע יין אדום שהיה חלק מהקופון ולחים חם וטוב ששילב קרום קשיח ופנים רך וצלוחית עם מעט זיתים רכים וטובים ושמן זית שנספג יפה בלחם.

מנות ראשונות – סלט קלמרי , הסלט הגיע בטמפרטורה קרירה עד פושרת ביחד עם בצלים אדומים רכים, פלפלים קלויים והרבה ירוקים, בטעימה ראשונה השילוב טעמים מוזר- חריפות לא מאוזנת, מתיקות שהגיעה מהבצל והפלפל ומעט חמיצות מהרוטב, מנה שפשוט לא התחברה ולא הייתה מובנת אבל עשויה בצורה מדויקת.

סלט עגבניות "הרברט סמואל" נחשב למנת דגל של רושפלד כבר זמן מה, הגיעה צלחת בגדול יפה עמוסה בעגבניות מכמה סוגים, חלקם צלויות וחלקם חיות, עם מעט גבינה איכותית, להגיד שזו הייתה מנה בלתי נשכת- אי אפשר להגיד, אבל מנה טעימה שבסיומה נהניתי להספיג את הלחם החם במיץ של הסלט.

שישבוריק- כיסון גדול ממולא בבשר טלה, הבצק הוגדר כבצק פסטה אבל היה שילוב יפה בין פריך לרך, מילוי טעים ועשיר, המצע היה רוטב יוגורט דליל עם כמון שהיה מלא טעמים אבל לא השתלב לי עם הכיסון, הייתי שמח לקבל קצת יוגורט סמיך וחמוץ ולא רוטב דליל, אבל לטעמי המנה הראשונה הכי טובה שקיבלנו.

טרטר סלמון הגיע קטן, בצבע מרהיב של כתום על רוטב ירוק עשיר בכלורופיל ונטען שהיה עשוי טוב אבל לא הותיר רושם (לא טעמתי מהמנה הזאת , מחדל)

אחרי מנוחה קצרה הגיעו העיקריות- ההזמנה שלי היה לבורגניות TOP SIDE, נתח ביף בורגניון יפה ושחום שהוגש על צלחת גדולה עם ערמונים, בצלצלים וגזר, עם הבשר קיבתי סכין בשר רצינית שלא הייתה חיונית- הבשר התפרק במגע מזלג כמו שצריך בשר איכותי אחרי בישול ארוך להתנהג, הבשר היה טוב, עשיר בטעמים, הרוטב היה מוצלח ועדין, אבל היה חסר לי משהו שיגרום למנה להמריא- רוטב סמיך יותר ובכמות גדולה, תיבול מקורי ומסקרן, הירקות על הצלחת היו עשויים במדויק אבל גם פה- היה חסר את הערך המוסף, גזרים צעירים ורעננים, ירקות שורש נוספים... היו לי כל כך הרבה רעיונות על תוספות שהיו הופכות את המנה הזו למעולה ולא רק לטובה מאוד.

מהצד השני של השולחן היה שרימפסים על קרם חצילים שחורים, המנה נראתה יפה מאוד, הקרם חצילים היה בעל טעם שרוף עמוק ומרקם קרמי, לא נשמעו תלונות על המנה.

מנה נוספת שהוזמנה הייתה ניוקי ערמונים- המנה נראתה יפה אבל מעט חיוורת, הניוקי היו רכים כנדרש אבל חסרים טעם עמוק של ערמונים או עושר, גם על המנה הזאת לא נשמעו תלונות אבל גם לא התלהבות כלשהי.

עוד כמה דקות מנוחה, סיבוב צייסרים של וודקה שהוצע על ידי צמד המלצרים שלנו, ויאללה לקינוחים שהוגשו ביחד עם הקפה והאספרסו- לשולחן הגיע מילפיי שוקולד- דפים של שוקולד שהוגשו על קרם פטיסייר וניל, המנה הייתה קצת מבולגנת, עדינה אבל סתמית, קרם פיסטוק שהיה אמור להיות בין הדפים לא הורגש, פרשנות של מילפיי שפשוט לא הייתה מוצלחת.

מנה אחרונה אחרונה- קרפ חבושים, קרפ גדול במילוי גבינת שמנת וריבת חבושים עם קראמבל, הגיע רותח וחם, הקרפ היה טעים אבל החבושים לא הורגשו מספיק, הקינוח היה מקורי ובעל טעמים מתונים ומרעננים אבל הייתי מגיש אותו ללא חימום ומזלף מעל הרבה הרבה סירופ חבושים שילטף את הקרפ וגבינת השמנת.

עברו להם שעתיים ארוכות, אכלנו ארוחה עשירה ומגוונת, המחיר היה מעולה, האוכל היה מבוצע  ברמה גבוהה אבל היה חבר ברק, יותר מדי מנות שלא התחברו. במקום שמפורסם תחת שמו של רושפלד הציפיות היו גבוהות יותר, אכול קלאסי עם מגע מרענן, עם חתימה של השף, האוכל שקיבלנו היה אוכל ביסטרו שיגרתי ולא מספיק כדי להפוך למקום בלתי נשכח, אבל המחיר, האווירה, השירות שהיה מקצועי וידידותי הרימו את המקום למעלה.

אז מה התוצאה? את מבחן הקופון הם עברו, למרות הקופון האוכל היה ברמה גבוהה, המנות נדיבות, בילוי נעים בעיר הגדולה, ציון הדוקטור במידה וזה היה ביסטרו אלמוני- 8, ציון הדוקטור מכיוון שזה ביסטרו של רושפלד ואני זוכר מה הוא ידע לעשות בביסטרו המיתולוגי שלו- 7. 

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif