את מאיר אדוני אני מכיר מכתית, מסעדה שבה תמיד הרגשתי כנטע זר, בלי חליפה, בלי עניבה ועם צורך לדבר בקול חרישי, האוכל שלו תמיד מסקרן, מקורי מענג את החושים אבל המסעדה עצמה ממצבת את עצמה כמסעדה קלאסית עם פנייה לאנשים בעלי תקציב נרחב והאוירה בהתאם, מפות לבנות, קירות לבנים, מוסיקה חרישית והרגשה שצריכים לשבור חשבון בנק על מנת לאכול שם, למרות שהעסקיות וארוחות הטעימות שם העניקו תמיד תמורה ראוייה.
מעבר מהיר לרחוב מנומנם, מלא חנויות בדים שנראו כאילו לא חודשו חצי מאה, שבת בצהרים הרחוב ריק וכך גם המזללה, האוכל של אדוני במחירים מוזלים, אווירה קצת שונה, יותר משוחרר, מבנה יפה ומעוגל, חלונות גדולים הפונים לקירות מכוסי גרפיטי, ריהוט שנראה עממי ופשוט אבל נבחר בקפידה, אחת בצהרים המקום ריק כנראה בתל אביב הולכים לאכול מאוחר, על השולחן צלוחית קטנה עם מלח ים אפרפר, מפיות בד איכותיות, תפריט עסקי לצהרים מוגש, המחירים מעבר להוגנים, הארוחה כוללת לחם, מנה ראשונה קלה (2 סוגי סלטים לבחירה, איקרה או חומוס) ומנה עיקרית לבחירה ממבחר עשיר כאשר המחיר המירבי של ארוחה היא כ-90 ש"ח, ההתלבטות קשה כי המבחר רחב ונפרש בין מנות קרות, דגים, פירות ים, בשרים מגוונים הרבה הרבה מרכיבים, הרבה יותר מדי מרכיבים- כל מנה מפורטת עם רשימה ארוכה ארוכה של מרכיבים שחלקם דורשים פרשנות, אחרי מספר דקות הגענו להחלטה והתחלנו בציפייה.
עשר דקות והלחם מגיע, לחם שאור שחור בשקית חומה קטנה, 3 פרוסות- די מעט לזוג מורעב, צלוחית קטנה של חמאה וצלוחית של איולי פלפלים מושחת ופיקנטי שאם היה מוצע לרכישה הבייתה בכיף הייתי קונה מיכלים מלאים ממנו.
סלט ראשון מגיע לטעימה, סלט פטוש שמכיל עגבנות שרי , זיתי קלמטה בשרניים, מעט שום קונפי, בצל מקורמל ורך, עלי בזיליקום, קוביות פטה שמנמנה וקוביות גדולות וקלויות של לחם ששותה באהבה שמן זית ועסיס, טבעת פלפל חריף ותיבול ביד נדיבה של מלח ופלפל שחור גרוס גס יצרו מנה עסיסית ומגרה, מאוד קייצית וים תיכונית ומאוד מדודה, פותחת את התאבון, הלחם סופג את העסיס שנראה שלא נגמר והקרוטונים שותים באהבה כל טיפה.
מנה שניה של איקרה, שלולית יפה וצחורה של איקרה עדין, כמעט ולא דגי וחלק, צנוניות, מלפפון בצל ושמן זית, מנה עדינה, עוד לחם מוזמן כי חייבים לנגב כל פינה, טעים ומאוזן אבל אני מעדיף איקרה שצועקת דג וים, היא שפחות אוהבת טעם של ים דווקא אוהבת עד מאוד.
הראשונות נעלמות, ההמתנה לעיקרית מתחילה, המסעדה די ריקה אבל לעיקריות לוקח זמן להגיע, רבע שעה והן נוחתות על השולחן, אצלי בטן חזיר על פראנץ' טוסט, קוביות גדולות ויפות של בטן חזיר שמראות שכבות של שומן ובשר, פירות יבשים מלאי עסיס (אפרסק ועוד פרי שלא זיהיתי), רסק תפוחים למטה, נבטי חמנייה וגם מעט כוסברה והכול מונח על חתיכות של לחם מטוגן עסיסי, מנה מתוקה מלאת מרקמים, השומן פריך, הבשר מתפרק במגע מזלג, הלחם סופג הכול באהבה והנבטים והכוסברה מאזנים טעמים עם חריפות מרומזת, מחבת שנראית לא גדולה אבל כבדה ומספקת עד מאוד.
בצד השני פפרדלה, פסטה רחבה בחמאה מרווה ושום עם ביצה עלומה בטמפטורה שפתוחה מעל, פירורי בריוש, זוקיני ואספרגוס, מנה מרהיבה, חמצמצה (נאמר לנו מראש) ומיוחדת, החלמון היה עשוי מעט מעבר למה שאני אוהב, דמיינתי לעצמי שלולית של חלמון נשפכת ויוצרת רוטב חדש, אבל המנה טעימה, הירקות טריים ונגיסים, וכל המרכיבים יוצרים שילוב טעמים ומרקמים שלא נשאר ממנו אפילו פירור בסוף.
הארוחה הייתה מעט כבדה אבל לקינוחים יש קיבה נפרדת, אסםרסו והפוך הכינו אותנו למנה האחרונה- קסטה, 3 קוקיידות ממולאים בגלידת קרמל מלוחה, בינהם קציפת שוקולד אוורירית, טווילים של קקאו ועל הכול נמזג קפה חם, מנה מענגת, הקוקילידות משלבים בין מתיקות ומליחות, קור וחום, הקציפה קלילה, הקפה יוצר מרק שדורש טבילה של כל קוקילידה, מנה לא מתקוה יותר מדי, אבל מלאת סיפוק והנאה.
הגענו לסיום, ארוחה מלאת טעמים ומרכיבים, מגע יד של שף מוכשר במחירים מעולים, כמה יצא לנו?
עיסקית פפרדלה-69 ש"ח, עיסקית בטן חזיר- 83 ש"ח, קוקולידה- 35 ש"ח, הפוך- 12 ש"ח, אספרסו- 9 ש"ח, תפוזים- 11 ש"ח, אוזו 7- 32 ש"ח סה":כ 251 ש"ח. כנראה שה- VFM הטוב בעיר
לסיכום קצר- אוכל מקורי, מרענן, מפתה שגורם לך לחזור פעם אחר פעם, מחירים נוחים, אווירה נעימה, שירות מקצועי.
מה פחות טוב- אני אישית לא אוהב את הפירוט יתר של כל מנה ומנה, הייתי מעדיף תיאור יותר קולע וקצר, מחיר האלכוהול מעט מופרז (אוזו? 20-25 ש"ח לכוסית זה המכסימום) אבל מקום מומלץ בחום לצהרי היום, ציון הדוקטור- 9.
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
מעבר מהיר לרחוב מנומנם, מלא חנויות בדים שנראו כאילו לא חודשו חצי מאה, שבת בצהרים הרחוב ריק וכך גם המזללה, האוכל של אדוני במחירים מוזלים, אווירה קצת שונה, יותר משוחרר, מבנה יפה ומעוגל, חלונות גדולים הפונים לקירות מכוסי גרפיטי, ריהוט שנראה עממי ופשוט אבל נבחר בקפידה, אחת בצהרים המקום ריק כנראה בתל אביב הולכים לאכול מאוחר, על השולחן צלוחית קטנה עם מלח ים אפרפר, מפיות בד איכותיות, תפריט עסקי לצהרים מוגש, המחירים מעבר להוגנים, הארוחה כוללת לחם, מנה ראשונה קלה (2 סוגי סלטים לבחירה, איקרה או חומוס) ומנה עיקרית לבחירה ממבחר עשיר כאשר המחיר המירבי של ארוחה היא כ-90 ש"ח, ההתלבטות קשה כי המבחר רחב ונפרש בין מנות קרות, דגים, פירות ים, בשרים מגוונים הרבה הרבה מרכיבים, הרבה יותר מדי מרכיבים- כל מנה מפורטת עם רשימה ארוכה ארוכה של מרכיבים שחלקם דורשים פרשנות, אחרי מספר דקות הגענו להחלטה והתחלנו בציפייה.
עשר דקות והלחם מגיע, לחם שאור שחור בשקית חומה קטנה, 3 פרוסות- די מעט לזוג מורעב, צלוחית קטנה של חמאה וצלוחית של איולי פלפלים מושחת ופיקנטי שאם היה מוצע לרכישה הבייתה בכיף הייתי קונה מיכלים מלאים ממנו.
סלט ראשון מגיע לטעימה, סלט פטוש שמכיל עגבנות שרי , זיתי קלמטה בשרניים, מעט שום קונפי, בצל מקורמל ורך, עלי בזיליקום, קוביות פטה שמנמנה וקוביות גדולות וקלויות של לחם ששותה באהבה שמן זית ועסיס, טבעת פלפל חריף ותיבול ביד נדיבה של מלח ופלפל שחור גרוס גס יצרו מנה עסיסית ומגרה, מאוד קייצית וים תיכונית ומאוד מדודה, פותחת את התאבון, הלחם סופג את העסיס שנראה שלא נגמר והקרוטונים שותים באהבה כל טיפה.
מנה שניה של איקרה, שלולית יפה וצחורה של איקרה עדין, כמעט ולא דגי וחלק, צנוניות, מלפפון בצל ושמן זית, מנה עדינה, עוד לחם מוזמן כי חייבים לנגב כל פינה, טעים ומאוזן אבל אני מעדיף איקרה שצועקת דג וים, היא שפחות אוהבת טעם של ים דווקא אוהבת עד מאוד.
הראשונות נעלמות, ההמתנה לעיקרית מתחילה, המסעדה די ריקה אבל לעיקריות לוקח זמן להגיע, רבע שעה והן נוחתות על השולחן, אצלי בטן חזיר על פראנץ' טוסט, קוביות גדולות ויפות של בטן חזיר שמראות שכבות של שומן ובשר, פירות יבשים מלאי עסיס (אפרסק ועוד פרי שלא זיהיתי), רסק תפוחים למטה, נבטי חמנייה וגם מעט כוסברה והכול מונח על חתיכות של לחם מטוגן עסיסי, מנה מתוקה מלאת מרקמים, השומן פריך, הבשר מתפרק במגע מזלג, הלחם סופג הכול באהבה והנבטים והכוסברה מאזנים טעמים עם חריפות מרומזת, מחבת שנראית לא גדולה אבל כבדה ומספקת עד מאוד.
בצד השני פפרדלה, פסטה רחבה בחמאה מרווה ושום עם ביצה עלומה בטמפטורה שפתוחה מעל, פירורי בריוש, זוקיני ואספרגוס, מנה מרהיבה, חמצמצה (נאמר לנו מראש) ומיוחדת, החלמון היה עשוי מעט מעבר למה שאני אוהב, דמיינתי לעצמי שלולית של חלמון נשפכת ויוצרת רוטב חדש, אבל המנה טעימה, הירקות טריים ונגיסים, וכל המרכיבים יוצרים שילוב טעמים ומרקמים שלא נשאר ממנו אפילו פירור בסוף.
הארוחה הייתה מעט כבדה אבל לקינוחים יש קיבה נפרדת, אסםרסו והפוך הכינו אותנו למנה האחרונה- קסטה, 3 קוקיידות ממולאים בגלידת קרמל מלוחה, בינהם קציפת שוקולד אוורירית, טווילים של קקאו ועל הכול נמזג קפה חם, מנה מענגת, הקוקילידות משלבים בין מתיקות ומליחות, קור וחום, הקציפה קלילה, הקפה יוצר מרק שדורש טבילה של כל קוקילידה, מנה לא מתקוה יותר מדי, אבל מלאת סיפוק והנאה.
הגענו לסיום, ארוחה מלאת טעמים ומרכיבים, מגע יד של שף מוכשר במחירים מעולים, כמה יצא לנו?
עיסקית פפרדלה-69 ש"ח, עיסקית בטן חזיר- 83 ש"ח, קוקולידה- 35 ש"ח, הפוך- 12 ש"ח, אספרסו- 9 ש"ח, תפוזים- 11 ש"ח, אוזו 7- 32 ש"ח סה":כ 251 ש"ח. כנראה שה- VFM הטוב בעיר
לסיכום קצר- אוכל מקורי, מרענן, מפתה שגורם לך לחזור פעם אחר פעם, מחירים נוחים, אווירה נעימה, שירות מקצועי.
מה פחות טוב- אני אישית לא אוהב את הפירוט יתר של כל מנה ומנה, הייתי מעדיף תיאור יותר קולע וקצר, מחיר האלכוהול מעט מופרז (אוזו? 20-25 ש"ח לכוסית זה המכסימום) אבל מקום מומלץ בחום לצהרי היום, ציון הדוקטור- 9.
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
