סולה- יופי מעוצב אבל חיוור ביפו

עיצוב, אחת מהמילים הגדולות של העשורים האחרונים, אנחנו משלמים הרבה על טלפון מעוצב יפה, או על כזה עם עיצוב יוקרתי אבל מינימלי, על דירות מעוצבות, ספות מעוצבות, בגדים מעוצבים וכמובן- על מסעדות מעוצבות. זאת הפכה כבר לדרישה שהמסעדה תמשוך את העין, שהמנות יהיו מצולחתות בצורה יוצאת דופן ומושכת ושכמובן הכלים יהיו מיוחדים ויוקרתיים.

השאלה התמידית היא כמה שווה העיצוב הזה?  האם על מסעדה מעוצבת תהיה מוכן לשלם הרבה יותר מאשר מסעדה פשוטה?

שעת ערב מוקדמת בשולי שוק הפשפשים ניצלנו לנו קופון שהתיישן לו במייל כמה חודשים והלכנו לסולה, מסעדה איטלקית שנפתחה בתרועה לפני שנה ומאז קצת נעלמה, החלל מרהיב עין- מבנה אבן ישן, קמרונות חשופים ותקרה גבוהה, תאורה רומנטית ונר במתקן בדולח קטן על השולחן, צמד גביעי קריסטל לשתייה קרה וליין ומארחת שמושיבה אותנו ומציעה מידית קנקנן מים קרים, המלצרים די יעילים ומהר מאוד מזמינים ארוחה של רכבת הרים.

קודם כל הגיעה מנת לחם שהיה חמים וטוב עם קרום יפה וחמאה רכה וטובה שריפדה את הקיבה, אחר כך כוס יין לבן ויין אדום שנמזגו בנדיבות ואז הגיעה המנה הטובה של הערב והראשונות בכלל

•  קאפלטי די פאנוקיה – כיסוני פסטה ביתית ממולאים בקרם תירס וגבינת מסקרפונה, חמאת תימין, פרמז'ן.

 צלחת קטנה ויפה עם טורטליני עשוי במדויק, קרם עשיר ומתקתק ורוטב עשיר ומלוח שהיה ניגוד מושלם, נלחמנו על כל ביס וניגבנו את הצלחת עד תום עם הלחם, מנה מטריפה שהיינו שמחים לקבל גם כעיקרית.

•      פולנטה ופונגי – קוביות פולנטה פריכה, פטריות פורטבלו צלויות בשום, לימון, פטרוזיליה, פרמז'ן.

קוביות קטנות ופריכות, מעל פטירות פרוסות דק דק, הפולנטה הייתה חטיף נעים אבל לא הורגשה הרכות והעושר של הפולנטה , הפטריות היו טובות אבל לא מיוחדות מספיק, מנה כיפית ונשנוש מעולה אבל יש מקום לשיפור בשביל להתאים לארוחה.

חשוב לציין שהמנות הגיעו בהדרגה- קודם כל הקאפלטי, אחרי שסיימנו אותה הפולנטה, דבר שאפשר לנו לחלוק במנות וליהנות מארוחה רגועה ונעימה ולהמתין לעיקריות שלא בוששו להגיע

•      סולה מיה – פסטה 100% דורום, פטריות טריות, תרד טורקי, עגבניות שמש,      פפרונצ'ינו, יין לבן, שום, עשבי תיבול ופרמז'ן ריג'אנו.

•             פאקרי מאיאלה – פסטה 100% דורום, ראגו של כתף בשר לבן, פפרונצ'ינו, פקורינו, קרם גבינת         עזים. חרפרף

פה כבר קצת התאכזבנו, הגיעו 2 צלחות פסטה לא גדולות עם פסטה יבשה (ריגטוני) , אומנם איכותית אבל לא מיוחדת, ממסעדה שגובה על מנת פסטה סביב 90 ₪ הייתי מצפה לפסטה טריה או מעט יותר מיוחדת, במבחן הטעם 2 המנות היו טעימות, אבל חסרות ה-X  פקטור.

הפסטה הצמחונית הכילה כמות סבירה של תרד, עגבניות תמר עסיסיות , פטירות בשרניות ורוטב נעים אבל חסר ריגוש, לא משהו שבשבילו הייתי יוצא החוצה ומזמין מנת פסטה.

מנת הפאקרי הייתה מאוד דומה, רק שהיא הכילה חוטים של כתף חזיר שהתפוררו , הם היו בכמות יפה ואין ספק שהיו עשירות בטעם אבל לא המריאו , בכללית מנות עיקריות טעימות אבל לא מיוחדות.

הגיע זמן הקינוחים, עוד כוס יין לבן והחשיכה שמתחילה לרדת מסביב הכניסה אותה למצב רוח של מתוק.

• ·         טרייפל אנגלי- קרם פטיסייר, עוגת ספוג, ליקר קסיס וקרם מסקרופונה.

כוס קטנה למדי, אין הבדל מהותי במרקם ובטעם בין הקרמים, עוגת הספוג לא הורגשה, קרם קסיס חמצמץ ונעים.  מנה חביבה, חמצמצה וקלילה  אבל מעט חובבנית.

• ·         פונדנט שוקולד- עוגת שוקולד חמה, גודל נדיב, תוך רך ונעים, אבל לא עשירה מספיק, שוקולד לא מספיק איכותי, ניקינו יפה את הפנים והשארנו בצד את ההיקף היבש שהרגיש כמו עוגת יום הולדת.

ההרגשה שלנו מעורבת, מצד אחד מנה ראשונה אחת מדהימה, אחת טובה. מנות עיקריות טעימות אבל לא מפתיעות או מרגשות, קינוחים די מרושלים, היין עזר לנו להיות קצת חופשיים וקלילים.

אין ספק שהעיצוב של המקום עזר למקום לזכות בנקודות, כלי חרסינה יפים בהם הוגשה כל מנה, האווירה הרומנטית, אבל מבחן החשבון הוא הקובע- עלות הארוחה שלקחנו יצא סביב 450 ₪ שזה מחיר מופרז לארוחה שכזו, אומנם עם הקופונים יצא שעלות הארוחה לאדם (ראשונה, עיקרית, קינוח ויין) היה 130 ₪ לאדם+ 35 ₪ לכוס יין נוספת, אבל גם בעלות זאת ה- VFM  היה גבולי וחבל.

למסעדה יש פוטנציאל, מטבח מיומן שמוציא מנות טובות, הייתי שמח לראות יוצר פסטות ביתיות, עובדת יד, קצת יותר חדשנות ומקוריות וגם שינוי של כל תפריט הקינוחים, גם תמחור הגיוני יותר היה מתקבל בשמחה, כל עוד זה לא על חשבון העיצוב והאווירה . ציון הדוקטור- 8

ב-kitchen market החוויה היא על חושית

זה היה יום שלישי בלב הסופה הגדולה, בערב הטמפרטורות היו נמוכות נמוכות, הרוחות חזקות מאוד, הגשמים הרביצו כל היום בעוצמה רבה  ובכללי הייתה תחושה של להישאר בבית ולא להוציא את האף מחוץ לחום ולפוך, אבל לפעמים יש תוכניות אחרות.

היה לנו אירוע לחגוג, רצינו משהו חגיגי ומיוחד, מפנק ומענג שנוגע בכול החושים, חשבנו לאיפה אפשר לצאת בלב הסערה ולבסוף החלטנו להיות נועזים וללכת כמה שיותר קרוב לים שבאותו היום התגאה בגלים בגובה כמה מטרים, נמל תל אביב היה נטוש באותו הערב, הרוחות הכו בכול כוחם, הגלים נשברו על המזח ויצרו מזרקות רסיסים בגובה כמה מטרים ואנחנו נכנסו ל-Kitchen Market.

הכניסה דרך השוק הנטוש די מוזרה, הדוכנים ארוזים ונראים די עלובים, השוק נראה מרוט בלי אנשים, פירות ירקות וצבעים, אבל ברגע שמתפסים במדרגות הברזל מגיעים לחלל אלגנטי ויפה עם מטבח פתוח מלא התרחשויות, הושבנו בפינה אל שולחן ארוך ממש קרובים למטבח ונהנו מהחום והיופי של המקום.

ידענו די מהר מה הראשונות שאנחנו רוצים והזמנו אותם במהרה ביחד עם כוס של יין שנסון לבן מיקב קלו דה גת במחיר של 49 ₪- לצערי זה המחיר המקובל של יין בוטיק ישראלי בעיר, הייתי שמח לראות מחירים זולים הרבה יותר בשביל לעודד קצת תרבות שתייה בעיר.

הראשונות הגיעו אחרי המתנה די ארוכה בה אנו מתבוננים במבחר מנות נהדרות שמובלות לשאר השולחנות, אבל ההמתנה הייתה שווה את הזמן שעבר במיוחד מתי שהגיעה הביצה (38 ₪).

כלי זכוכית מעוגל ולא גדול שמעליו קצת ארומטי, בפנים ביצה עלומה שבושלה בצורה שבחוץ היא מעט קשיחה ובפנים רכה ומנחמת ובפנים עוד הרבה הפתעות כמו אפונה, פטריות צרובות ובעיקר המון רכות, מרקמים וטעמים, מנה מופלאה של בישול עילאי עשיר ומנחם ללילה קפוא.

מנה שנייה שהגיעה היה ברולה פורצ'יני (59 ₪)- צלחת גדולה של ברולה המבוסס על קרם פטריות וערמונים , מעליו סוכר חום שקורמל ומעל כמה פטריות שהוקפצו קלות, הכף שוברת את המעטה הסוכרי החמים ומגלה קרם קריר ומענג, מלא טעמים אוממים ומלוחים, שילוב מבריק של טכניקות מעולם הקונדיטוריה עם מנה ראשונה מלוחה, חם-קר, מתוק-מלוח, קשיחות ורכות. מכיוון שביקשנו את המנה בצד קיבלנו מספר רצועות פרושוטו בצד, לא הרגשתי שהם היו הכרח במנה אבל גם הם היו מאיכות מעולה. מנה מופלאה נוספת .

עכשיו קצת לקיטורים- במסעדה ברמה כזו הייתי מצפה לקבל גם מנת לחם שמתאימה למנות, לנו הוגש עם המנות סלע יפה שבמרכזו הונח קרקר דקיק ועדין, ההגשה מופלאה והזכירה אלמוג אבל הקרקר לא התאים למנות שדרשו לחם ספוגי לנגב את הרוטב האלוהי של הביצה וקרם הפטריות הנהדר שנשאר בצלחת, לחם טוב היה בכלל מביא אותנו לסף...

עיקריות הגיעו אף הם אחרי המתנה קלה, בשבילה ניוקי פטריות (68 ₪) שהכיל ניוקי גדולים ותפוחים שעברו טיגון קצר והשתכשכו ביחד עם מבחר פטריות יפות ברוטב קליל, זאת הייתה מנה מעט כבדה וטעימה אבל חד גונית לעומת המנות האחרות, היא הייתה עשויה במדויק אבל כנראה אינפלציית הפטריות בארוחה עשתה את שלה .

מנה של לחי עגל (108 ₪) הייתה עוד פעם מרהיבה ביופייה, נתח גדול של לחי עגל שבושלה שעות ארוכות הוגשה בצלחת נהדרת ומאלה בכול טוב, מעל לחי העגל היה קראסט פרמז'ן, מתחת סלט של גרגרי תירס שטוגנו ביחד עם קוביות קטנטנות של נקניק משובח ופטריות זעירות (שמתם לב למוטיב חוזר?) ובצד נקניקיה שהורכבה מג'ל פור'ציני שמולא בקרם תירס וגולגל, בנוסף היו עוד תלוליות של רטבים מסתוריים , זאת הייתה מנה מוצלחת , הלחי הייתה עשירה ובעלת טעמים עמוקים, הסלט מעולה ומקורי, הנקניקיה משעשעת וטעימה אבל היא הייתה גם כבדה ועשירה מאוד ואחרי המנות הראשונות היה לי קשה לסיימה.

אנקדוטה קטנה על שירות- הנקניקייה הייתה מוזרה וקשה היה לנחש מה היא לכן שאלתי את המלצרים ממה היא עשויה, בתוך שניות כבר 3 מלצרים היו סביבי הם הסברים עליה וכיצד מכינים אותה מתוך חשש שאני לא אוהב אותה או פוחד ממנה, זה היה שירות נהדר של צוות שהודרך יפה על המנה ומעוניין לספק שירות ותשובה לכל גחמה של הלקוח, דבר נדיר מאוד במסעדות שלנו.

לקינוח הלכנו על שוקולד, קיבלנו חטיף שהורכב מתחתית חמאת בוטנים ומעליו שוקולד מריר משובח ומסביב הרבה הפתעות, עוגת ספוג שדימתה אלמוג, ג'ל אדום ומלא טעם של פירות יער,גלידה רכה ומפנקת, רטבים מסתוריים בצבעים וטעמים מסחררים ועוד הפתעות שקשה היה לי לנחש ממה הם מורכבים אבל היו עשירים בטעם, שיחקו עוד פעם בין מרקמים וטעמים והראו את היכולת לשלב בין מטבח מולקולרי לבישול עילי.

זאת הייתה ארוחה מסחררת וטעימה, 4 מנות שאני אזכור לזמן רב מתוך 5 – אחוזי הצלחה מעולים, לא היו כמעט נפילות בארוחה הזו, מקום מומלץ בחום לאירועים חגיגיים או סתם לארוחה באמת טובה, נקודה יחידה לשיפור- הארוחה הייתה מאוד כבדה, היה לי ממש קשה לסיים ראשונה, עיקרית וקינוח. אבל יכול להיות שזה קשור לבחירה שלי במנות.

לסיכום- ארוחה מופלאה, עלות של 400 ₪ לזוג שהיו מוצדקים לחלוטין, ציון הדוקטור 9.5