דלידה- שעה שמחה מאוד בסמטאות שוק לוינסקי

אין דבר שאנחנו אוהבים יותר ממבצעים, אנחנו רצים אחר קופונים שמבטיחים לנו 50% למרות שאנחנו יודעים שהמחיר מנופח, אנחנו לא יכולים להפסיק לקנות ברגע שאנחנו רואים מבצע של 1+1 למרות שאנחנו בכלל לא צריכים את המוצר, ואם מציעים לנו משהו חינם אנחנו בכלל מתחרפנים.

היעד הפעם היה דלידה בקרבת שוק לוינסקי, אני מאוד אוהב את השוק שהתחיל להתמלא בשנים האחרונות בהמון מקומות אופנתיים שמנסים להיות "מסעדות שוק", הרבה מהם כושלות ונראות לי סינטטיות אבל חלקן מצליחות להתמזג עם הרחוב ולשאוב חלק מאווירת השוק ובעיקר מחומרי הגלם המעולים שיש לו להציע.

השעה מוקדמת למדי, שבע וחצי בערב והמקום כבר די מלא מכיוון שיש מבצע בכל יום עד השעה שמונה, 50% הנחה על כל המנות (חוץ מהקינוחים) והמחירים הופכים למדהימים, כבר בכניסה המארחת מוזגת לנו מעט בירה להמתנה של הדקה בזמן שמסדרים לנו שולחן, המקום מנסה להיות חמארה עמוסה והמוסיקה מאחדת יפה את ההמולה, הגענו לשולחן היפה על הספסל בגינה הקטנה והתחלנו בארוחה.

קודם כל נחתה על השולחן צלוחית קטנה עם שעועית לימה רכה, משעשע חך נעים שמגיע לכל השולחנות על ההתחלה והוצע למלא אותה בכל פעם שהצלוחית התרוקנה ועד שהמנות התחילו לזרום.

•  ברולה פלפלים חרפים ופטה (22 ₪, 11 ₪  אחרי ההנחה) היה דיסקית גדולה ויפה של תערובת פטה עם לא מעט פלפל חריף ומעל דיסק סוכר שרוף, בשנה האחרונה משחקים של ברולה עם מלוח  נפוצים בלא מעט מסעדות, פה השילוב הבולט היה בין מתיקות מרירה של הסוכר עם חריפות גדולה, מנה בהחלט יוצאת דופן אבל מעט כבדה.
  

• סלט זוקיני חי (48 ₪, 24 ₪ אחרי) היה קערה גדולה עם המון סרטים של זוקיני חי עם המון המון ירקות, פלחי ארטישוק, עגבניות בשרניות, זיתים, גבינה שמנמנה וטובה ובצד רוטב פלפלים, סלט בריא ועשיר.
  

•  תבשיל פריקי (22 ₪,11 ₪ אחרי) היה כבד ומנחם, מעט תפל אבל עם חיזוק של גבינה טובה וחצילים קלויים.

את כל הכבודה הורדנו עם קנקן של סנגרייה לבנה קרה שהייתה מתקתקה ונעימה ובעלות סבירה של 52 ₪ לכמות שהספיקה לזוג במהלך כל הערב והכינה אותנו לסיבוב השני.

•  טורטליני (52 ₪ לפני, 26 ₪ אחרי) הגיע בצלחת שקופה עמוקה והיה שונה ממה שציפינו לו, המילוי היה מעט יבש והכיל תערובת של פיסטוק חמוציות ומנגולד עם מעט ריקוטה בניגוד למילוי הרגיל שהוא קרמי, הבצק היה דק ומוצלח והכל שחה בהמון המון ירק, עגבניות שרי, פטריות ואספרגוס. המנה הייתה עשירה וטעימה ומאוד מאוד בריאה.
  

•   סמבוסק זנב שור (24 ₪ אחרי) הייתה המנה שלי, סמבוסק יפה ושחום ששחה בציר זנב שור עם מעט קרם פרש בצד, הבצק היה פריך ומלא טעמים ובפנים חוטים של בשר זנב שור שבושל הרבה זמן והיה מלא טעמים, טבילה בציר ובקרם פרש ציננו את המנה הרותחת והנהדרת הזו.
  

עוד כמה מילים על השירות- צמד מלצרים סבב אותנו ללא הפסקה, ניהל אתנו שיחה נעימה והתבדח, המלית על מנות, הציע לעשות בהם שינויים, התנצל שאין מנה מסוימת (שלט שומר) ואחרי רבע שעה הודיע שהיא חזרה לתפריט והציע להזמין אותה, התעניין האם אנחנו מרוצים מהמנות והיה קשוב לכל גחמה שלנו... כמו כן הם הגיעו לשולחן עם בקבוק וודקה ואפירול והציעו לנו צייסר נחמד ומרענן, ככה צריך להיות שירות.

לקינוח בחרהו במוס שוקולד (36 ₪, אין הנחה) שהגיע כקערה גדולה עמוסה במוס שוקולד פשוט וטוב עם טוויל שוקולדי ובננות מיובשות, סיום פשוט ונעים לארוחה גדולה ומאוד כיפית.

העלות של כל הכבודה יצא 200 ₪ לזוג שאכל לא מעט, שתה המון ובעיקר חגג במשך שעתיים תחת כיפת השמיים, האוכל היה מפגן של חומרי גלם טובים ופשוטים שטופלו ביד נאמנה וסיפקו הרבה טעמים מיוחדים ואין ספק שה- VFM  עצום וגורם לך להזמין הרבה יותר ממה שאתה באמת צריך אבל בשביל זה אנחנו פה- בשביל לבלות.

ציון הדוקטור- 8.5, מומלץ בחום לנצל את השעה השמחה.

טופולינו- לעלות לרגל בשביל קנולי, להתענג מכל השאר

נתחיל מהסיכום- מושלם, חוויה מדהימה וסיבה לעלות לרגל לירושלים. ועכשיו נתחיל מההתחלה

עליתי לירושלים באמצע השבוע, דבר מאוד מאוד נדיר מכיוון שאני לעולם לא לוקח ימי חופש מהעבודה, אבל הפעם שילוב של מילואים ומשימות מעט מוזרות אילצו אותי לעלות לעיר הקודש. ארזתי את האישה ואת הכלב ועליתי לי לירושלים, הרעב היה גדול מכיוון שהשעה הייתה כבר צהריים אז חנינו בשוק מחנה יהודה והתחלנו להסתובב קצת ולחפש משהו לאכול.

השוק

השוק גדול, מואר, לא צפוף, אבל אחרי הסתובבות בשווקים כמו לוינסקי והכרמל השוק נראה לי טיפה ריק, אומנם ישנם דוכנים מענינים פה ושם אבל הרבה דוכני בוטיק שהתמקמו שם והעלימו קצת מהאוטנטיות שהייתי רוצה לקבל בשוק, הצבעים עדיין יפים, הירקות איכותיים ויקרים, קצת דגים וקצת בשר אבל לא מצאתי הרבה מציאות מלבד דוכן לחמים איכותיים וקצת גבינות שקרצו לי אצל באשר ובעיקר ערימות ענק של דובדבנים במחירים נמוכים ובצבע מדהים.

מחיר מציאה

מכיוון שבסיבוב ראשון לא מצאתי מציאות החלטתי ללכת למקום שמשום מה כל פעם בשוק אנחנו מגיעים אליו- טופולינו, לטעמי מסעדת שוק אמיתית, מסעדה איטלקית קטנה של חומרי גלם עונתיים וטריים. התיישבנו לנו על זוג שולחנות קטנים בחוץ והשקפנו על רחוב אגריפס השוקק חיים, השולחן ממש על הרחוב ולכן שימש כנקודה מענינית לתצפית אנתרופולוגית על הרחוב ועל בליל האנשים- חילוניים ודתיים, חרדים וערבים, תיירים ומהגרים זרים.

מבט על הרחוב הסואן

התפריט הגיע מהר עם מנות שעוררו את התאבון עוד יותר, ההתלבטות קשה אבל בסוף הוחלט על 2 מנות מסקרנות- ניוקי אלה רומנה בשבילה וריזוטו דגים בשבילי, צלוחית עם 2 פרוסות בגט וממרח חרדלי הגיעו, בקבוק מים קרים להרוות את הצמא וקולה זירו אחד, סלטים ירוקים עם עגבניות מתפקעות מעסיס ורוטב קליל ואנחנו מוכנים.

צ'ארלי ממתין בסבלנות

לא עברו להם 10 דקות והמנות מגיעות, מתפרצות מצבע וטריות. הניוקי אלה רומנה הוא 2 עיגולים יפים של ניוקי עשוי סולת בצבע צהור עמוק, עיגולים של מוצרלה מבהיקה בלובנה מעל, ים של רוטב עגבניות עמוק עמוק שניתן לטבוע בתוכו ועלה יפה של בזיליקום מעניק את הירוק, יצירת אומנות על צלחת לבנה גדולה. הטעם- מדליק את כל בלוטות הטעם, רוטב עמוק ומלא עסיסי של קיץ, ניוקי רך ופריך בו זמנית, מוצרלה מדהימה, מנה של חומרי גלם עדינים ועוצמתיים בו זמנית.

ניוקי אלה רומנה

הריזוטו-עוד פעם אני ישמע כמו קלישאה, יצירת אומנות, יופי מרהיב לעין של אורז צהבהב, אפונה טריה ירוקה ופיסות נדיבות של בורי, הריזוטו עשוי בצורה מדוייקת, עשיר בטעמים של פארנו וציר דגים, האפונה נותנת מעט מתיקות, הדג נותן בשרניות נעימה, מעט לימון שנסחט מעל מרומם את הכול לרמה חדשה של עונג. המנות בתחילה נראו לנו מעט קטנות אבל עד מהרה התבדנו כי העמליניות של המנות ממלאת, מנחמת וזורקת אותי לאיטליה (אני טרם הייתי) ככה אני מדמיין מסעדה איטלקית קטנה ואיכותית.

ריזוטו זוהר

הצלחות מבהיקות בלבן כי ניקינו אותם ביסודיות, הבטן מלאה ואנחנו מרוצים, תפריט קינוחים עמוס במנות מדהימות ( רביולי שוקולד או ניוקי ערמונים) אבל אנחנו מלאים, אבל בקצה התפריט מוצע קנולי, רק 12 ש"ח, נשמע כמו הצעה קטנה ומפתה לסיום הארוחה, הפוך קטן וקנולי מוזמנים ואז הגיע הפיצוץ- גליל יפה של קנולי, בצק פסטה מטוגן ופריך, מלא בקרם מסקרפונה צחור, הגליל נפרס, הקרם יציב ואז ביס ראשון, שכבת פסטה פריכה מתפצחת בקרמליות נעימה בפה ואז ענן של מסקרפונה עם רמז ללימון שמרגיע את הפה, מנה עשירה וקלילה בו זמנית, מתוקה וחמוצה, מנה ששווה בשבילה לעלות במיוחד לירושלים, גם הקפה מצטיין ושולח אותנו להכריז כי זאת כנראה המסעדה האיטלקית הטובה בארץ.

הקנולי המדהים

אז מה היה לנו- ניוקי אלה רומנה 65 ש"ח, ריזוטו ים 65 ש"ח, קנולי 12 ש"ח + 19 שח על קופה והפוך סה"כ 1616 ש"ח לאחת הארוחות הטובות ביותר שאכלתי בארץ, הציון ברור- 10 עגול , הלוואי שהייתה מסעדה כזו בכל פינת רחוב.





http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

סופשבוע ברחובות- בורקס תורכי בכרמל ולחם ארז אבן גבירול

מסע סוף השבוע שלי התחיל הפעם בשוק חדש, מדי כמה שבועות אני מרענן את לוינסקי ומחליף אותו בשוק חלופי, הפעם החלטנו ללכת לכיוון שוק הכרמל, השוק המרכזי והומה האדם קיבל אותנו ביום שישי על גבול החמסין עם המוני בני אדם וצעקות הרוכלים, הרעב של הבוקר מחייב קצת פחמימה אז התחלנו עם בורקס קטן , על תחילת השוק מצד ימין מתחבא לו הבורקס התורכי, חנות קטנה ועמוסה מלאת ריחות של אפייה, פעמיים בורקס גבינה ותרד, אין מקום לשבת כי הכול עמוס, הבורקס נשלף ישירות מהתנור ומונח במגשית קרטון נחמדה ונשלחנו לספסל בשמש לשבת לאכול.

הבורקס...שחום, פריך, עמוס גבינה,לוהט ישר מהתנור, שומני בדיוק במידה, האצבעות נכוות במגע ראשון, אבל הריח גורם לך לבצוע חתיכה, לשים מעט חריף, ביצה קשה שחומה וישר לפה, גבינה רכה וחמה, תרד שנותן מעט מרירות, מעט עגבניות שרי טריות ומלפפון חמוץ ביתי ובלוטות הטעם משתגעות.... 18 ₪ ליחידה גדולה של אושר.

יורדים במורד השוק ומחפשים את הדוכנים הקטנים שנחבאים להם בסמטאות ובפינות, אצל עיראקי זקן עם מקרר גבינות קטן מקבלים טעימות משלל גבינות כאשר כל טעימה יכולה להספיק  לפלטת גבינות משפחתית, גבינת באפלו מיושנת עם טעם עמוק נחתכת לחתיכה ענקית במחיר מגוחך וממשיכים במסע, בין ערימות העלים הירוקים, העגבניות והפירות ושלל הרעשים, הריחות והצבעים, עוד חנות גבינות, עוד קצת גבינות קשות ורכות ופקקי תנועה של ארגזים...

יום עבר, שבת בערב, הפגנה בכיכר רבין, מזג אוויר מעולה ונעים, השבוע היחיד בו תל אביב לא לחה, מחפשים מקום לאכול בעשר בלילה, הויטרינה סגורה ומחפשים רק נגיסה קלה, לחם ארז המחודש על אבן גבירול מבטיח מנות ב-35 ₪ וההצעה נראית מתאימה, יושבים ומחכים למלצרית, השירות די מגומגם ומבולבל, התפריט מוגש עם הסבר שכל המנות בשעה כזו הם ב-35 ₪ ועל כל הזמנה של כריך מקבלים גם שייק, התפריט מבטיח מספר מנות מעניינות ושילוב בין תפריט בית קפה ממוצע עם מטבח יותר מקומי, אחרי מספר דקות התלבטות מחליטים ומזמינים ומחכים לא מעט זמן למנות שיגיעו.

ראשון מגיע כריך קורנביף חם, 2 פרוסות לחם גדולות מלחם משובח, קרום קשה ופנים רך, מריחה יפה של מיונז, מספר פרוסות של קורנביף טוב אבל בכמות לא גדולה, לא עבה כמו ברובן, הכריך מלא טעם, שילוב של פריכות ונימוחות, אבל חסר ירק בתוך הכריך, יותר נדיבות בבשר ואולי ממרח קצת יותר מסקרן, בצד הוגשה פנכה קטנה של חרדל איכותי וסלט מצטיין של מלפפון, כרוב אדום וצנונית בתיבול עז של סומק- סלט קטן ורענן שהרים את המנה בכמה רמות והראה על הפוטנציאל במקום, עם המנה קיבלתי גם שייק של בננה-מנגו על בסיס תפוזים שהיה גדול, מתקתק ומרווה מאוד.

מנה של טורטליני ממולאים בגבינה עם תרד הייתה יפה למראה, טורטלינים גדולים  ובשרניים שדווחו כמוצלחים, מלאיים בגבינה, לא היו תלונות.

מנה שלישית הייתה מנה שהוגדרה כסינייה עוף, מה שהתקבל היה מנה של נתחי עוף מקופצים ומתובלים בסומק עם טחינה והרבה צנוברים על מצע של אורז, המנה הייתה יפה וצבעונית, סינייה זה לא היה אבל מנה חביבה, ביתית ומנחמת זה בהחלט היה, קצת לא שיגרתית יחסית לתפריטי בתי קפה רגילים, עוד מנה שהראתה על פוטנציאל גבוה של המקום.

בסיכום- 3 מנות מוצלחות לבית קפה אורבני, במחיר משתלם מאוד, עוד קצת השקעה במנות וקצת יצירתיות וזה יהיה מקום מעולה,השירות מבולבל ואפילו אייס קפה שהוזמן לא הגיע ולא התקבלה התנצלות על כך, בקיצור  ציון הדוקטור (בהתחשב בהנחה) 7, מקום ראוי לארוחה לא מחייבת, שיפור השירות יעלה את הניקוד בקלות בעוד נקודה.

קראמבל עגבניות ומנגולד

אחרי עוד יום טיול בשוק הכרמל חזרתי הביתה עם שקיות עם מציאות שלוקטו ברחבי השוק, הנחית את המציאות על השיש והתחליתי לחשוב מה יצא מכל זה, התחלתי לשחק ולחבר בין מרכיבים, מרקמים וטעמים ואז עלתה בי המחשבה- החלטתי לקחת את הרעיון של קראמבל- פרורי בצק פריך שמתחתם פרי עסיסי שנאפה ומגיר את הנוזלים שנספגים בתורם בבצק.

את הפרי החלפתי בעגבניות שרי יפות וספוגות שמש שקניתי בשוק, ולעגבניות תמיד משתדך יפה קצת ירוק שהגיע בדמות צרור מנגולד שהבהיק בצבע ירוק עשיר, צרור קצת של טימין טרי גם כן מצא את דרכו פנימה ועוד כמה הפתעות.

קראמבל עגבניות ומנגולד

  

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

21/2  כוס קמח

3 כפות גבינה קשה מגוררת (אני השתמשתי בגבינה גרוזינית, גם פרמז'ן אן גאודה תתאים)

מלח ופלפל

במעבד מזון עם להב מתכת שמים קוביות חמאה קרה ואת הקמח, מעט גבינה מגוררת וקצת מלח ופלפל, מפעילים בפולסים קצרים עד שמתקבל מרקם של חול גס עם גושי חמאה קטנים.

1 ק"ג עגבניות שרי

1 צרור מנגולד

1 כפית טימין

50 גרם פטה מפוררת

מלח ופלפל

שמן זית

חומץ בלסמי משובח

חתוכים את העגבניות שרי לחצי, את המנגולד מפרידים מהעוקץ הלבן וקוצצים גס, בתבנית 30*40 שמים את העגבניות והמנגולד , מפזרים מעט פטה, מתבלים במלח ופלפל ומשקים את הכול בזמן זית וחומץ בלסמי, טועמים עגבנייה אחת ובמידה ועכשיו זה טעים- זה רק יהיה יותר טוב אחרי אפייה. מפזרים את הפירורים מעל שיכסו יפה את כל התערובת.

אופים בטמפרטורה של 160 מעלות במשך כ-30 דקות עד שהפירורים זהובים ויפים והמילוי מבעבע ומלא רוטב, אוכלים בכל מצב צבירה.

טיול בכרם- שוק הכרמל, קצת כרם והרבה שכונה במסעדת ארז

יום שישי של שמש אחרי סופשבוע גשום מאוד, קרני השמש מייבשות את השלוליות ומבטיוחת ימים יפים של אור, פריחה חדשה והרבה תיאבון, יצאנו לשוק השבועי ואחרי חודשים רבים החלטתי הפעם לחזור לשוק הכרמל, השוק הראשון והראשוני בו התחלתי להכיר ולאהוב את השיטוטים בסמטאות בין הדוכנים והצעקות.

זה השוק היחיד שעדיין מרגיש לי אמיתי, מחוספס, שילוב בין מציאות לחידושים, בין אנשים קשיי יום ובין חנויות שמתמחות, ערמות של ירקות בכל הצבעים והטעמים לצד דוכני בגדים, צעצועים זולים ודיסקים מזוייפים, התחלנו את המסע בין הדוכנים בוחרים חומרי גלם משובחים, פעם זה עגבניות שרי מתוקות, פעם עלים ירוקים רעננים ומלאי ניחוח, אחרי זה גם חנות של שגים מלוחים שהמוכר שמח להתחיל בה את היום עם כוסית וודקה קפואה וחלה עם הרינג שמנמן... אחרי שהשקיות התחילו להכביד משלל הרכישות החלטנו לחפש מקום לאכול, 11 בבוקר והרעב כבר כבד אז החלטנו ללכת בסמטאות הכרם לחשפ מקום להתמלא.

הכרם נראה כאילו הוא נשאר עשרות שנים מאחור, סימטאות קטנות וצרות, אנשים שמכירים אחד את השני והרבה מוסדות מפורסמים, שילוב בין דירות עוני לדירות יוקרה ובעיקר הרבה שלווה בהתחשב בזה שמעבר לכביש יש כבר את ההמולה.

התיישבנו לנו במסעדת ארז, אי דם באחת הסמטאות, למה בחרנו בה? כי נראה לנו שיהיה טוב, התפרטי הגיע מהר והראה סימנים של עשורים קודמים, מבחר מנות תימניות במחירים זולים והחלטנו להאביס על עצמנו ארוחת מלכים, קודם כל הגיעו לשולחן חמוצים סטנדרטיים, סלט תורכי סביר וחריף אכזרי בעל מבחר טעמים, ופיתות רכות שיודעות הייטב איך לספוג שעברו קלייה יפה על הגריל והיו חמות ומזמינות, ואז הגיע מנה ראשונה- מרק שעועית אדום ומבעבע, מרק מנחם, שעועית ועגבניות, סמיך ויפה, השעועית רכה מבישול ארוך אבל המרק לא התרומם כי התיבול היה חסר, מעט מלח והמרק חזר להמריא ולחמם, הפיתות ניגבו את קרקע הקערה היפה והכינו אותנו למנה השנייה.

2 צלחות חומוס קומפלט, חומוס טרי וחמים, הרבה פול רך וטרי, במרכז תלולית ביצה ומעליה שלולית של טחינה לבנה ומסביב שמן זית ולימון, הפיתה מערבבת את הכול, מעט מלח לאיזון הטעמים וישר לפה, חומוס טעים, טרי, חמצמץ מעט שדורש עוד פיתה ועוד פיתה רכה.

באמצע צלחת החומוס הגיעה גם המנה העיקרית- שיפוד קבב ושיפוד שישליק עם תלולית יפה של מג'דרה, הקבב טרי ועסיסי מתובל במדוייק, המג'דרה עם טעמים של בישול ממושך, יופי של מנה שהשאירה אותנו כבר ללא נשימה.

החשבון היה מצחיק, המחירים של פעם- מרק 15 ש"ח, פעמיים חומוס- 15 ש"ח לצלחת, 2 שיפודים ומג'דרה- 33 ש"ח וסלוף אחד- 3 ש"ח, סהכ 80 ש"ח לארוחת חזירות לשני אנשים רעבים, מחירים שלא יאמנו בעיר הגדולה, ה- VFM פשווט בשמיים, לא קולינריה גדולה אבל אוכל בייתי איכותי ומשביע שמחמם את הלב לשעה ארוכה.

טיפסנו לאט לאט עם השקיות במעלה הכרם, מקום שהזמן בו עצר, ובדרך גם אנחנו עצרנו במנזר שעה שמחה של בירות
 במחירי רצפה....

שישוק איכרים- נמל תל אביב

יום שישי הגיע והמחסנים כמעט ריקים, חייבים למלא את מזווה בכל טוב שיש לארצנו ולעולם להציע... בעצם המחסן לא כל כך ריק, יש מלא אוכל במקרר ועל כל מדף אפשרי שזועק לי להשתמש בו אבל הרצון לצאת החוצה ולטעום עולם של צבעים, ריחות וטעמים חדשים חזק ממני אז בלית בררה יצאתי לחפש אחר שוק חדש ליום שישי.

הפעם הגענו לשוק האיכרים בנמל תל אביב,, לאחר תקופה ארוכה שלא פקדתי את השוק החלטתי לחזור ולראות מה יש לו להציע, זכרתי עושר של דוכנים שהציעו מוצרים שדורשים עושר באופן כללי אבל מבטיחים לגרום לאושר, ולשמחתי גיליתי שלא טעיתי- הדוכנים מחוץ לנמל קרצו עם שלל יפה של ירקות חורף רעננים, דלועים וארטישוקים, זיתים וגבינות ויצאנו לחפש לנו מציאות.

לצערי בארץ שוק באיכרים מרגיש לי כשוק תצוגה לעשירים בלבד, אומנם הרכישה מתבצעת ישירות מהאיכר אבל המחיר כפול מהמחיר ברוב החנויות, התוצרת מעולה ולפעמים נדירה אבל התמורה עבור האגרה פעמים רבות לא מרקיעה שחקים.

חיפשנו לנו מצרכים לארוחת בוקר קלה, עברנו מדוכן לדוכן וטעמנו וריחרחנו אחר מצרכים שיעשו ארוחה בלתי נשכחת, לבסוף נפל הפור על קונספט וכל אחד התפצל והתחיל לחפש אחר מצרכים שיעשו חסד עם היום והמקום.

לצערי לא מצאתי את דוכן החלות שזכרתי שהיה בשוק פעמים רבות והציע חלות מתוקות ומופלאות אז "הסתפקתי" בחלה עגולה ויפה ממאפיית "לחמים" ביחד עם כיכר לחם כפרי  וזוג קוראסונים מלאי שקדים לקינוח.

מהדוכן של שרי אנסקי הגיע דג מלוח קטן, 2 נתחים של דג מלוח רך ומתוק במחיר מעט מופקע (כ-30 ש"ח ל-2 נתחים) אבל  ציפינו ממנו לגדולות.

חריץ קטנה של רוקפור מקומית, צרור של בצל ירוק, מעט עגבניות שרי-תמר מבהיקות וקופסט של חמוצים שכללה זיתים, עגבניות שרי חריפות שהעלו אש על הלשון ופלפלים קטנים.

התיישבנו על המזח, פתחנו את החבילות והתחלנו להכין פרוסות מכובושת של לחם כפרי, נתח גדול ויפה של דג מלוח, מעט גבינת רוקפור מפוררות מעל ואז כל מה שנדרש זה ביס יפה של טעמים ומרקמים שעשו מסיבה בחלל הפה, ביס של בצל ירוק שמוסיף מעט חריפות ומרענן את הנשימה ואז עגבניית שרי אחת חריפה ואחת מתוקה להכין את בלוטות הטעם לביס הבא.

זאת הייתה ארוחת מלכים של בטלנים ושיכורים, חומרי גלם מעולים שהשתלבו מעולה עם הגלים, אולי זאת המהות של הנמל- מסעדה לא זולה שבא אתה צריך לקנות כמות מדודה ולהכין לעצמך את הביס המושלם, אבל הייתי רוצה שוק איכירם גולמי אמיתי, עם  מוצרים איכותיים וטריים היישר מהצרכן במחיר הוגן, על מקום שאפשר להתנסות בטעמים חדשים במחיר סביר ולצייד את הבית כמו שצריך לסופשבוע חורפי של בישולים.

לקינוח כמובן חיסלנו את הקוראסון שקדים, שהיה שחום ומלא קרם שקדים מענג, ועם אספרסו ארוך מהדוכן סגר לנו יופי את ארוחת הבוקר של יום שישי הבא עליינו לטובה.