סופשבוע חורפי בעיר- האנוי, ז'אז'ו והטאקרייה

 השמועות טענו שעומד להיות סוף שבוע חורפי, התחזיות הראו על גשמים רוחות עננים ברקים ורעמים, חזאי מזג האוויר הראו כל מיני מודלים מורכבים שניסו לנבא מה יהיה מחר, התחזית עשתה חשק רק להישאר במיטה או לכול היותר לצאת ולאכול הרבה אוכל שמחמם את הלב והנשמה. הייתה תוכנית גדולה אבל בסופו של דבר נתנו לרגלים להוליך אותנו למסי אכילה תל אביבי  נחמד.

שישי בערב בהאנוי, מקום הוזמן יומיים מראש אבל הסתפקנו רק במקום על הבר החיצוני הקטן והדי צפוף, הצוות שהתרוצץ מסביב היה נחמד אבל קצת מבולבל ובחוץ ברקים ורעמים שסיפקו אוירה נעימה.

התפריט מציעה מבחר מסקרן של מנות מרחבי אסיה במחירים סבירים, החלטנו ללכת על רוטי מטאמבה (28 ₪) מתוך הראשונות, מרק PHO  עם שייטל (48 ₪) וטופו באטר מסאלה (52 ₪) לעיקריות.

בינתיים הזמנו לשתות גם ברד אננס טבעי (14 ₪) שהגיע מהר עם 2 קשים והיה קריר, מתקתק ומאוד כיף.

המתנה לא ארוכה מדי, המלצר שמסביר את השיטה הדי מטומטמת לטעמי של מנות שיוצאות לפי מה שמוכן (אז למה החלוקה שלכם לראשונות ועיקריות?) ולשולחן מגיע הטופו באטר מסאלה, טופו שטבל ברוטב קרמי של עגבניות אפונה וקשיו ביחד עם תלולית אורז קטנה, הטופו ספג יפה אתה רוטב הפיקנטי חריף שהיה עשיר בטעמים והזכיר את הודו למתחילים, הבעיה היחידה הייתה שהמנה לא סומנה כחריפה ואין שום התייחסות בתפריט למידת חריפות של מנות- דבר שעלול להיות בעייתי למי שלא אוכל חריף, המלצר שמח להציע מלפפונים ויוגורט לצינון החריפות שהיה בדיוק במקום. למעט זה המנה הייתה הצלחה.

המנה שלי הי מרק PHO  שהוא למעשה ציר בקר עם נתחי שייטל דקיקים ואטריות שהוגד בקערה לא גדולה ביחד עם צלוחית של נבטים, עלי בזיליקום וכוסברה ומעט ליים, מערביים הכול ביחד ונותנים לחום המרק לבשל את המרכיבים. הציר היה חביב אבל בלי טעמים עמוקים או מסעירים, האטריות היו פשוטות מהסוג שניתן לקנות בכול סופר כעת, הבשר די נעלם ורק תוספת של סויה וצ'ילי נתנו קצת יותר אופי למרק, איפה הוא ואיפה הקערות העצומות ועשירות הטעמים והבשרים של מסעדות ווייטנאמיות ברחבי העולם? המנה לא הייתה רעה אבל פשוט לא עשתה את העבודה עד הסוף.

רק לקראת סוף המנות העיקריות הגיע גם הרוטי שהיה כבר מיותר בזמן הזה והיה מאוד מאכזב- מנה קטנה של צאפטי ממולא בתרד וכוסברה שהיה יחסית גס והרבה יותר מדי יקר יחסית לתמורה.

בסך הכול ארוחה נחמדה עם פוטנציאל שלא ממומש עד הסוף,המקום מציע מבחר חביב שאולי פעם הבאה עם בחירה שונה של מנות יתגלה הפוטנציאל.142 ש"ח וציון 8 בסולם הדוקטור.

לקינוח החלטנו לטייל קצת ברחובות נווה צדק בערב החורפי, הסתובבנו וחיפשנו מקום לקינוח והחלטנו להיכנס לז'אז'ו לכוס יין וקינוח קטן, החורף הוא התפאורה המושלמת לבר יין קטן וחמים עם מוסיקה אוריינטלית וקצת רועשת מדי ותפריט יינות מעניין אבל יקר- מדוע כוס בסיסית של יין לבן מיקב ישראלי צריכה לעולת 45 ₪ ומעלה? מתפריט האוכל החלטנו ללכת על קאפרזה שהמלצרית טענה שהיא מתוקה ו-2 כוסות של יין לבן פלם בלאנק שנמזג בנדיבות והיה מרענן ופירותי .

אחרי המתנה קצת ארוכה הגיעה גם הקאפרזה בצורה של 4 ברוסקטות יפות עמוסות במוצרלה , עגבניות שרי בשרניות, עלי בזיליקום שלמים ורוטב בלסמי מצומצמם שהיו בהחלט מתקתקות וליווי יפה ליין וקינוח לערב מעולה- סהך החשבון יצא סביב 130 ₪ (45 שח כל כוס יין ועוד כ-40 ₪ לקאפרזה) וזאזו התגלה בהחלט כבר יין חביב אך יקר, ציון הדוקטור – 7 .

ביום שבת הסתובבנו ברחבי תל אביב וצדנו תקליטים , השלל הפעם היה מגוון במיוחד והוא נע החל מחוזליטו , דרך לו ריד וקינג קרימזון עד זאקיר חוסיין והפסקול של תהילה , אחרי בירה בהודנא בה התרחש היריד השבועי החלטנו ללכת לאכול משהו קליל והחלטנו לפקוד את הטאקרייה.

יש קסם מיוחד בטאקרייה, משהו זרוק אבל מתוקתק, התחלנו עם צלחת נאצ'וס שהגיעה עמוסה בשמנת חמוצה, גוואקמולה, חלפיניו מוחמץ והרבה גבינה מותכת ונאצוס טובים, סלסלת עגבניות בצד שהייתה מיותרת והרבה שמח, ארבע אנשים ניקו את הצלחת עד תום והזמינו ישר עוד סיבוב, הזמנו גם טאקו צמחוני שהיה עמוס כול טוב והתפרק בידים בצורה מלוכלכת וטובה.

לקינוח- צורוס טובים עם מטבל ריבת חלב ושוקולד ממכר ואוריאו מטוגנים שהיו כיפים כרגיל למרות שמפעם לפעם ההתלהבות מהם יורדת.

ארוחת שחיתות לא מחייבת של 2 נאצו'ס, טאקו, אוריאו וצורוס ופעמיים שליש בירה יצאה 190 שח לארבעה אנשים וכרגיל הטאקרייה מתגלה כמקום כיף לכל מזג אוויר, 9 בציון הדוקטור.

קוריאה בפריז- ההפתעות הקטנות שלא נשכחות

תכנון נסיעה, השלב הכי קריטי ומיותר בכול טיול, במשך שבועות אני ישוב על ספרים, מדריכים, בלוגים, המלצות, אוסף מידע, מסמן מקומות שווים לביקור על המפה, מקומות שחובה לבקר, מקומות שצריך לאכול בהם, נקודות שאי אפשר לוותר עליהם, מצליב מיעד, בודק שעות פתיחה, מחירי כרטיסים, הנחות אפשריות, מכין תוכניות כיבוש שלא הייתה מביישת אף מצביא צבאי דגול.... ובסוף מגלה שעשיתי שימוש אולי ב-20% מהדברים שכתבתי ונהניתי בסוף מדברים שקרו במקרה ולא היו בתכנון המקורי, אז למה לבזבז זמן בכלל?

המקומות שהכי נהניתי בהם בטיול הם אלה שבמקרה נכנסתי אליהם , בלי תכנון מוקדם, סתם כי תקף אותנו רעב או רצון למשהו מסוים, הפעם זה היה בפריז לא רחוק מהאופרה, אזור שבו הייתי לפני כשנתיים ואכלתי במסעדה סינית קטנה שזכרתי שנעימה , זולה וטעימה, יום אחרי קלקול קיבה קל שכלל הקאה בשירותים של מסעדה בשאנז אליזה (חובה על כל תייר ) רציתי ללגום מרק חם וטוב ולכן יצאנו לחפש את המסעדה הסינית, שוטטנו בסמטאות וחיפשנו את המקום שככל הנראה נסגר ולכן ברגע שראינו שלט למסעדה קוריאנית החלטנו להיכנס כי כנראה שהמוח שלנו החליט שסין וקוריאה קרובות מספיק- חדרון קטן, ארובות נחושות נוצצות, הרבה קוריאנים, מעט צרפתים, צלחות מוזרות למראה, יאללה החלטנו הולכים על זה.

התפריט בצהרים הציע מספר קומבינציות, כתוב בצרפתית וקוריאנית בלבד, הצוות לא תיקשר כל כך טוב באנגלית, החלטנו ללכת על מנת מרק בשר ולימון ומנה שחשבנו שתהייה בקר מוקפץ עם אורז שראינו בשולחן ליד, מהר מאוד קיבלנו לשולחן קנקן מים קרים ומספר צלוחיות שהכילו אצות, מחמצים, קימצ'י פיקנטי ופלחי תפוחי אדמה פושרים ומתקתקים שפתחו לנו יפה יפה את התיאבון, אחרי עוד מספר דקות הגיעו גם ארבעה גיוזות שמנמנות ממולאות בשר לבן שהיו עדינות ומלאות טעם.

המרק הגיע, שצלחת עמוקה עמוסה נודלס מסולסלים, נתחי בקר וציר עמוק טעמים ששילב יפה בין מתיקות לחמיצות, בין חריפות למליחות עדינה, המרק היה עמוס כל טוב וסירב להיגמר והיה בדיוק מה שהיה נחוץ לי על מנת לתת מנוחה לקיבה.

ואז הגיעה גולת הכותרת והאימה, צלחת מתכת רחבה ועמוקה שבתוכה נוזל דלוח ונתחי בשר חיים ועבים למדי, בניגוד לקרפצ'יו שבו הבשר חתוך דק דק  ונראה עדין פה הבשר היה חתוך לחתיכות גדולות יחסית והיה אדום עם רצועות שומן בולטות, לא מראה מעורר תאווה, הצלחת הונחה כאחר כבוד על השולחן והמלצרית נעלמה, חיכינו דקה או שניים שיסבירו לנו מה צריך לעשות, נזכרתי שישנם מסעדות קוריאניות בה אתה צולה לבדך את הבשר אבל הצלחת הייתה קרה ולא היה שום מקור חום , ההתלבטות הייתה קשה- מה עושים? הצוות לא ממש הבין את השאלות שלנו ובמשך דקות ארוכות ישבנו מול צלחת נתחי הבשר הנאים וחשבנו מה לעשות עד שמנהלת המסעדה הגיעה בריצה עם כירת גז ניידת והסבירה מה שכנראה היה תקלה טכנית במבער שהיה מתחת לשולחן שלא עבד, כירת הגז הניידת נכנסה לפעולה ותוך שניות התחיל ריח עדין לעלות מצלחת המתכת כאשר הבשר התחיל לעבור צלייה על הברזל הלוהט תוך אידוי קליל עם הנוזל שהתגלה כציר מרוכז שחזר לחיים, נתחי הבשר הפכו אט אט לפיסות קטנות של עונג לא ייאמן עם טעם עמוק ומדהים של תבלינים ומרינדה מתקתקה ובתוך שניות הסיוט הפך לחלום שלא נשכח.

זאת הייתה ארוחה מפתיעה, שונה, ביקור בצד השני של הגלובוס, טעמים כבירים במחיר זול למדי (סביב 25 יורו לזוג) זאת הייתה החוויה שגילתה לי את מה שתמיד ידעתי- המקום הכי טעים ומיוחד הוא המקום שלא חשבת לרגע שאותו תזכור לעד.

Restaurant Coreen Seoul Opera

5 rue Danielle Casanova, Paris

זוזוברה כפר סבא- חוויה הודית מעוררת חושים

בהודו הייתי בגיל יחסית מאוחר , לא מייד אחרי הצבא אלא אחרי שכבר סיימתי תואר אחד והייתי באמצע התואר השני, טעמתי את הודו בתור טיול שצריכים להספיק ולנסות כמה שיותר, האוכל ההודי התגלה לפני והיה מהמם- מגוון של טעמים, תבלינים, שיטות בישול, מילים חדשות והרפתקאות של מנות שאתה מזמין ולא יודע מה תקבל, בכל מקום השפעות אחרות ומנות מיוחדות לאזור, העדפתי לנסות מאכל מקומי או לאכול בדאבה (מסעדת דרכים) מאשר לשבת עם כל הישראלים והתיירים ולאכול אוכל שמזכיר את הבית.

בגלל זה ברגע ששמעתי שזוזברה עושים ערב הודי לכבוד שנה למסעדה בכפר סבא החלטתי ללכת מיידית, עד ה-20 לחודש בערב מוגש תפריט הודי והיה ברור שאני שם, כבר בכניסה קיבלתי מושג לגבי מה שהולך להיות- ריח חריף של קטורת, מלצרים לבושים חולצה הודית רקומה עם טיקה במצח, מוסיקה הודית קלילה, התפריט הפתיע גם כן- צד אחד מודפס בהינדו, מחווה יפה שמכניסה לאווירה, הצד השני כבר בעברית עם החלוקה הרגילה בין מנות קטנות וגדולות כאשר מה שמוכן יוצא, התפריט נשמע מקורי, מרענן, אוכל הודי של המעמד העליון שנשמע עשיר בטעמים ותבלינים והציע מבחר לא גדול של 7 מנות קטנות ו-7 מנות גדולות.

כמה דקות התלבטות וההזמנה יצאה לדרך- לאסי בננה לקירור, סמוסה טלה מהקטנות, נודל קארי ומובאר קארי לעיקריות, השירות כרגיל מהיר וכמעט לא מורגש, תוך דקות מגיעות המנות למרות הזהרה שהמנות יוצאות טיפה יותר לאט מהרגיל, בהודו ההמתנה הרגילה היא חצי שעה למנה, פה חמש דקות...

נתחיל מהסמוסה שהגיעה דווקא אחרונה- 3 כיסונים לא גדולים, ביס ראשון מגלה מילוי אפרפר לא קורץ ואז פתאום הכול מתפרץ- סחף של תבלינים וניחוחות מציפים את חלל הפה, חריפות נעימה עם מתיקות ומרקמים שנעים בין גרגר החומוס למילוי קרמי, 3 חתיכות לא גדולות אבל מלאות טעם, הייתי שמח לטיפה יותר נדיבות במנה ולקצת צבע.

מנה שניה-מובאר קארי, נתחי בשר רכים רכים שסופגים רוטב קארי מלא חריפות, בצלים שרופים, דלעת מתוקה ונגיסה, מעט נענע שמוסיפה שמחת חיים ורעננות, צלוחית אורז צהבהב, מנה עשירה, מנחמת, מרוממת שנראית במבט ראשון מעט קטנה אבל מתגלה כנדיבה.

מנה שלישית נשמעה לי בהתחלה כהתפשרות- ציקידאנה נודל קארי, נודלס בקארי של עגבניות אש, חשבתי שזה פשרה למי שבא לחפש נודלס וגילה את הודו, כי למעט אזורי ההימלאיה שם יש השפעות טיבטיות לא נתקלתי בנודלס בהודו אבל הופתעתי- נודלס נגיסים, עגבניות שרי, אפונה, בצל ורוטב ששורף את הנשמה, קארי של עגבניות שנילו בלהבה ויצרו רוטב שהוא מעדן, מתיקות האפונה איזנה את החריפות ואת מגוון הטעמים שהיו במנה וכמובן זוג פלפלים חריפים שישבו מעל ונתנו קיק של חריפות הודית.

לאסי בננה היה קלאסי- קרמי, מרענן, לא מתוק מדי ומאזן את הטעמים, קפה הפוך לסיום לא היה הודי בכלל, אלב החוויה הייתה מדהימה, המקום הציע חוויה שונה, המראה להודו שעברה "תירבות" קל, הטעמים מעודנים, החריפות מותנה, המנות עבור התאמה לחיך הישראלי אבל שמרו על ההודיות שלהם, סעודה הודית איכותית כמו במסעדות היוקרה של הודו עצמה, לא חריף כמו הודו כמבון אבל ללא התפשרות על טעמים ותבלינים.

אבל משהו היה חסר- הייתי שמח לראות עוד מנות הודיות מסורתיות, אולי טאלי מקורי, פאקורה, נאן מהתנור, מסאלה דוסה או אפילו צאי שלא היה בתפריט....אבל זו ההערה היחידה לארוחה מדהימה שנתנה תמורה גבוהה.

אז מה היה לנו- סמוסה 38 ש"ח, נודלס קארי- 51 ש"ח, מובאר קארי- 63 ש"ח, לאיס בננה-19 ש"ח והפוך 12 ש"ח.
סה"כ- 183 ש"ח לקפיצה קטנה להודו, הלוואי שהתפריט ימשיך לרוץ ולהתרחב. ציון הדוקטור- 9.5

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif