אגאדיר הוד השרון- נווה מדבר בלב השממה

יום שבת ברחוב הראשי של הוד השרון, רחוב חסר יחוד ואפרורי, החום מבריח את כולם הביתה והלחות מבריחה את כולם לתוך המזגן, רחוב של חנויות קטנות ולא של רשתות, הכול אפור, לא מזמין במיוחד, כמעט ואין מקומות בילוי או מסעדות על הרחוב ואלו שכן נמצאות מפוזרים ברצועה צרה מאוד ומתחבאים הרחק מהכביש, המקום היחיד שבולט ונראה כמו נווה מדבר קטן הוא המרפסת הרחבה של אגאדיר, הרשת שלדעתי הייתה ראשונת ההמבורגריות ופצחה לפני חודשים ספורים בגמת התרחבות ומיקמה סניף בהוד השרון טארסה די גדולה, שולחנות וספות נמוכים, מזרקת-מפל נעימה במרכז שמתיזה מים מרעננים לאוויר, מאוורים בפרגולות שמזיזים את האוויר העומד ויוצרים מקום נעים לארוחה של צהריי שבת.

התפריטים רגילים ולא מכילים הפתעות גדולות- המבורגרים מכהמ סוגים, מעט מנות של מאכלי ים, נקניקיה, כמה סוגי כריכים, כרגיל מתלבטים מה להזמין אבל בוחרים ובורחים אל ההמבורגרים, בשבילה המורגר ג'וניור 160 גרם במידת עשייה מדיום-וול (42 ש"ח) בשבילי דיאנא, שילוב של בקר וטלה  עם איולי ולימון כבוש (55 ש"ח) וציפס גדול (19 ש"ח) שיהיה מעט פחמימה.

הטראסה נטושה וזה נעים, הרוח מרעננת,מגש רטבים עם מבחר נאה של תוספות מגיע ביחד עם  קולה זירו (12 ש"ח) מהר ומנת אוזו עם מים קרים וקח בצד על מנת להרגיש לבנטיני באמת (16 ש"ח, מחיר הוגן ומרווה נפשות) בכוס גבוהה מערבב קוביות קרח אם האוזו ומעט מים קרים לפתוח את השמנים האניסיים וישר אני משתגר לי לאיזה חוף עם מים כחולים עמוקים באיים של יון...

החלומות הסתיימו כי ההמבורגרים הגיעו, דיגלונים קטנים עם מידת העשייה נעוצים בהם, המבורגרים שחומים עם סימנים של גריל חם, נראים אסתטים על צלחות בנות גדולות, פתוחים על מנת שנלביש אותם ברטבים בשלל צבעי הקשת, מעט רוטב פלפלים פיקנטי ולא מספיק חריף, חרדל צרפתי עוקצני ומיונז שמגיע בכלי קטן מדי, על מנת הדיאנא מגיע רוטב איולי וקוביות לימון כבוש זוערות ומנצנצות, קאווץ יפה שהכול יתערבב ונגיסה ראשונה- בשר רך מאוד, כמעט חלק, טעמים נעימים אבל לא מובחנים, קוביות הלימון הכבוש וחתיכות בצל ירוק מעוררות את הפה, מידת עשייה מדוייקת, אבל לחמנייה מעט מתפוררת, ביס נעים אבל לא בלתי נשכח, אני את ההמבורגר שלי מעדיף פראי וגס.

בצד השני הג'וניור שחום ויפה, לא יבש אבל גם כן לא מרגש , היא מתלוננת על משהו מוזר בטעם הירקות, לא הרגשתי בטעם לוואי כלשהו אבל משהו היה שם חסר... הציפס הגיע בכלי מתכת יפה, מקלונים זהובים בכמות יפה, עם זיכרון של ביסטרו קטן בפריז עם מקלוני ציפס שנטבלים בחרדל חריף ומיונז עתיר בשום, רק שבפריז הם הצטרפו להמבורגר קטן ושמנמן עם חתיכת כבד אווז יפה וברנדי למכביר... ואולי זה מה שחזר לי במנה פה- המבורגר באמת כביר ולא רק טעמים שמנסים לרצות את כול המשפחה.

החלטנו להישאר לקינוח, המנות נשמעו נעימות, לא מתחכמות ובמחירים סבירים, החלטנו לבחור בשטרוייזל( 29 ש"ח) וקיבלנו כוס ענקית מעוטרת בקצפת רכה ולא מתוקה עם מקלות מרנג ובננות, מתי שהתחלנו לחפור גילינו פירורים פריכים, רוטב ווניל קריר ועורקים של ריבת חלב, קינוח מעט רטרו בהוויתו אבל כביר ליום קייצי, מרענן ומתוק במידה, מלא טעמים ומרקמים כאשר כל כף מעלה שילוב טעמים חדש.

אז לסיכום מה היה לנו, ארוחה מהנה אבל לא מרגשת, המבורגר שלא מתחרה במוזס אבל מגיע למקום שלישי או רביעי, מחיר סביר עם VFM גבולי וקינוח אחד שהיה בדיוק במקום, 178 ש"ח עלה לנו התענוג, היא נתנה למקות ציון של 7, מחיר האוזו הסביר וההשפעתו המבורכת העלו את ציון הדוקטור למקום ל-7.5 , מקום נחמד למחטף.



http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

יבנה מונטיפיורי- מבחן הקופון

המבחן האולטימטיבי בארצנו בשנתיים האחרונים הוא מבחן הקופון, מאז נכנסו אתרי הקופונים לארץ יש תנודות של קופונים למסעדות, לפעמים זה מסעדות חדשות שמנסות לבסס קהל לקוחות ולהיחשף לקהל חדש, לפעמים זה מקומות מוכרים ובעלי מסורת שמנסים למשוך קהל שעד היום לא היה בעל יכולת  להתנסות בהם, קופונים זה צייד- מסתכלים על שטף המיילים והאתרים ומנסים לדוג את הקופון האולטימטיבי שמבטיח גם חיסכון במחיר שמבטיח  ארוחה במקום טוב וגם תמורה גבוהה, היו מקומות רבים שנפלו במבחן הזה- אי עמידה בלחץ, פגיעה באיכות המנות והשירות, אותיות קטנות וכל מיני דרכים להתחמק מההבטחות לארוחה מפוארת, בזמן האחרון ירדו כמויות הקופונים יותר ויותר מסעדות מציעות במקום הנחה ארוחת טעימות מתוך תפריט קובע לרוכשי קופונים- ופה המקום לבדוק מה המקום חושב שמייצג אותו.

הבחירה הפעם הלכה ליבנה מונטיפיורי, הביסטרו של רושפלד בתל אביב בפינת הרחובות בעלי אותו השם (איזו הפתעה) הביקורת על המקום היו חלוקות בשנה האחרונה מאז שנפתח אבל הקופון הבטיח ארוחה מלאה במחיר יפה לכיס, 2 מנות טאפס, מנה עיקרית , קינוח וכוס יין במחיר של 129  ₪,  דיל שנשמע אטרקטיבי לערב ודומה לדילים שנפוצים ברחבי העולם שמאפשרים ארוחה מלאה במחיר סביר ולצערי כמעט ולא נמצאים בתפריטים בארץ.

הגענו למקום בתשע בערב והתיישבנו במקומות במהרה לארוחה ארוכה, המקום מעוצב באלגנטיות, מפיות בד, סכום איכותי, מוסיקה נעימה ואקוסטיקה סבירה, במהירות קיבלנו את התפריטים של הארוחה שהזמנו- 2 ראשונות לבחירה מתוך מבחיר של 4 מנות, מנה עיקרית אחת מתוך 6 אופציות וקינוח אחד מתוך 3 ברירות, אחרי התייעצות קטנה עם צמד המלצרים שהראה בקיאות והמליץ על המנות התחלנו בהזמנת כל המנות הראשונות שהוצעו ( 4 אנשים, 4 מנות לבחירה= 2 צלחות של כל מנה), קודם לכן הגיע יין אדום שהיה חלק מהקופון ולחים חם וטוב ששילב קרום קשיח ופנים רך וצלוחית עם מעט זיתים רכים וטובים ושמן זית שנספג יפה בלחם.

מנות ראשונות – סלט קלמרי , הסלט הגיע בטמפרטורה קרירה עד פושרת ביחד עם בצלים אדומים רכים, פלפלים קלויים והרבה ירוקים, בטעימה ראשונה השילוב טעמים מוזר- חריפות לא מאוזנת, מתיקות שהגיעה מהבצל והפלפל ומעט חמיצות מהרוטב, מנה שפשוט לא התחברה ולא הייתה מובנת אבל עשויה בצורה מדויקת.

סלט עגבניות "הרברט סמואל" נחשב למנת דגל של רושפלד כבר זמן מה, הגיעה צלחת בגדול יפה עמוסה בעגבניות מכמה סוגים, חלקם צלויות וחלקם חיות, עם מעט גבינה איכותית, להגיד שזו הייתה מנה בלתי נשכת- אי אפשר להגיד, אבל מנה טעימה שבסיומה נהניתי להספיג את הלחם החם במיץ של הסלט.

שישבוריק- כיסון גדול ממולא בבשר טלה, הבצק הוגדר כבצק פסטה אבל היה שילוב יפה בין פריך לרך, מילוי טעים ועשיר, המצע היה רוטב יוגורט דליל עם כמון שהיה מלא טעמים אבל לא השתלב לי עם הכיסון, הייתי שמח לקבל קצת יוגורט סמיך וחמוץ ולא רוטב דליל, אבל לטעמי המנה הראשונה הכי טובה שקיבלנו.

טרטר סלמון הגיע קטן, בצבע מרהיב של כתום על רוטב ירוק עשיר בכלורופיל ונטען שהיה עשוי טוב אבל לא הותיר רושם (לא טעמתי מהמנה הזאת , מחדל)

אחרי מנוחה קצרה הגיעו העיקריות- ההזמנה שלי היה לבורגניות TOP SIDE, נתח ביף בורגניון יפה ושחום שהוגש על צלחת גדולה עם ערמונים, בצלצלים וגזר, עם הבשר קיבתי סכין בשר רצינית שלא הייתה חיונית- הבשר התפרק במגע מזלג כמו שצריך בשר איכותי אחרי בישול ארוך להתנהג, הבשר היה טוב, עשיר בטעמים, הרוטב היה מוצלח ועדין, אבל היה חסר לי משהו שיגרום למנה להמריא- רוטב סמיך יותר ובכמות גדולה, תיבול מקורי ומסקרן, הירקות על הצלחת היו עשויים במדויק אבל גם פה- היה חסר את הערך המוסף, גזרים צעירים ורעננים, ירקות שורש נוספים... היו לי כל כך הרבה רעיונות על תוספות שהיו הופכות את המנה הזו למעולה ולא רק לטובה מאוד.

מהצד השני של השולחן היה שרימפסים על קרם חצילים שחורים, המנה נראתה יפה מאוד, הקרם חצילים היה בעל טעם שרוף עמוק ומרקם קרמי, לא נשמעו תלונות על המנה.

מנה נוספת שהוזמנה הייתה ניוקי ערמונים- המנה נראתה יפה אבל מעט חיוורת, הניוקי היו רכים כנדרש אבל חסרים טעם עמוק של ערמונים או עושר, גם על המנה הזאת לא נשמעו תלונות אבל גם לא התלהבות כלשהי.

עוד כמה דקות מנוחה, סיבוב צייסרים של וודקה שהוצע על ידי צמד המלצרים שלנו, ויאללה לקינוחים שהוגשו ביחד עם הקפה והאספרסו- לשולחן הגיע מילפיי שוקולד- דפים של שוקולד שהוגשו על קרם פטיסייר וניל, המנה הייתה קצת מבולגנת, עדינה אבל סתמית, קרם פיסטוק שהיה אמור להיות בין הדפים לא הורגש, פרשנות של מילפיי שפשוט לא הייתה מוצלחת.

מנה אחרונה אחרונה- קרפ חבושים, קרפ גדול במילוי גבינת שמנת וריבת חבושים עם קראמבל, הגיע רותח וחם, הקרפ היה טעים אבל החבושים לא הורגשו מספיק, הקינוח היה מקורי ובעל טעמים מתונים ומרעננים אבל הייתי מגיש אותו ללא חימום ומזלף מעל הרבה הרבה סירופ חבושים שילטף את הקרפ וגבינת השמנת.

עברו להם שעתיים ארוכות, אכלנו ארוחה עשירה ומגוונת, המחיר היה מעולה, האוכל היה מבוצע  ברמה גבוהה אבל היה חבר ברק, יותר מדי מנות שלא התחברו. במקום שמפורסם תחת שמו של רושפלד הציפיות היו גבוהות יותר, אכול קלאסי עם מגע מרענן, עם חתימה של השף, האוכל שקיבלנו היה אוכל ביסטרו שיגרתי ולא מספיק כדי להפוך למקום בלתי נשכח, אבל המחיר, האווירה, השירות שהיה מקצועי וידידותי הרימו את המקום למעלה.

אז מה התוצאה? את מבחן הקופון הם עברו, למרות הקופון האוכל היה ברמה גבוהה, המנות נדיבות, בילוי נעים בעיר הגדולה, ציון הדוקטור במידה וזה היה ביסטרו אלמוני- 8, ציון הדוקטור מכיוון שזה ביסטרו של רושפלד ואני זוכר מה הוא ידע לעשות בביסטרו המיתולוגי שלו- 7. 

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

חגיגה אסייתית- סלט פירות וטפיוקה

הכל התחיל באילתור של הדקה התשעים, ארוחת שבת שאולתרה בתוך שעה, חבר שקפץ עם המנה שלו- בשר הודי חריף עם תפוחי אדמה מול אושפלו שהכנתי גם כן בכמה דקות, כמה בירות בוטיק לשעשוע החיך (היה פפו טרפיטסית וסקוטית אחד) והיה צורך בקינוח מהיר, הארוחה הייתה כבדה והייתי צריך משהו קליל, לא מתוק מאוד, מעט חמצמץ ואולי הכול ביחד.

נעים להכיר-טפיוקה

הפור נפל על צנצנת שהעלתה אצלי אבק כבר חודשים רבים שהכילה פניני טפיוקה (אפשר לקנות בכל חנות טבע בגרושים וזה מחזיק לנצח) במקור שורש כלשהו עשיר בעמילן שמעובד לפנינים לבנות קטנות, החלטתי לנסות לבשל את הטפיוקה בסירופ של מים, סוכר ותבלינים רבים ומזה נוצר סלט פירות מרענן לחורף ולכל עונה.

לטפיוקה


1/2 כוס טפיוקה
4 כוסות מים
3 כפות סוכר לבן
מקל וניל שבור לחתיכות
2 מקלות קינמון
2 כוכב אניס
1 כף זרעי שומר
1 כף  הל

בסיר קטן מערבבים את כל החומרים ומכסים, מרתיחים על אש בינונית ובוחשים כל כמה דקות עם כף עץ, הנוזל ירתח במהרה כי הטפיוקה  מסמיכה את הסירופ, מבשלים עד שהטפיוקה נעשית שקופה ונפוחה (כ-15 דקות)
מסננים את הטפיוקה מהסירופ ושומרים את הסירופ והתבלינים בסיר.
את הטפיוקה שוטפים במעט מים קרים ומסננים.

סלט פירות


4 תפוזים
4 בננות
1 אננס משומר (לשמור את המיץ)
2 יוגורט טבעי
1/2 כוס פירות יבשים (אני השתמשתי בחמוציות)
1 כף קליפות תפוז חתוכות דק
1 כף גינג'ר מסוכר חתוך דק

חותכים את כל המריכים ומערבבים, מוסיפים את הטפיוקה ומערבבים טוב.
בסיר קטן מרתיחים את הסירופ ביחד עם נוזלי האננס  ועם 3 כפות סוכר ומצמצמים קצת, שופכים את הסירופ החם על סלט הפירות ומערבבים, מצננים מעט במקרר.

סירופ חם וסלט קר מתמזגים להם יחדיו

הסלט כמובן פתוח לשינויים בהתאם לפירות העונה והתבלינים האהובים, הוא יוצא מעט חמצמץ, מרענן ומושלם לסגירת ארוחה כבדה מתי שאתה רק רוצה משהו שיעלה קצת את הסוכר בדם ולא יתביע אותך במפולות של שוקולד וחמאה.

בתאבון!

קינוחי נדב עצירה מתוקה בדרך

לכל אחד יש את נקודת החובה לעצירה בדרך ל.... זה חייב להיות מקום ממש על הדרך שלא דורש סטייה רצינית, זה חייב להיות מקום נעים להירגע בו אחרי שעה ארוכה שלח נסיעה, וכדאי מאוד שזה יהיה מקום מושחת מהיסוד.

לנו יש מקום כזה בדרך לצפון, באזור התעשייה המאובק של רמת ישי מתחבא כבר שנים רבות קינוחי נדב, אנחנו זוכרים את זה ממקום קטן עם עשרה שולחנות צפופים ובשנה האחרונה המקום התרחב פי כמה וכמה.

בדרך לצפון עצרנו שם לתידלוק קל, על הדלפק היו מבחר מסחרר של מאפים, לחמים, עוגות ומוסים  מפתים, אנחנו הלכנו על הסקציה האהובה שלנו- הבריושים.

בתוך בצק חמאתי ומושחת בצורה של פטריה מתחבא מילוי מושחת לא פחות במגוון מסחרר שמשתנה לפי העונה, אנחנו בחרנו בבריוש נוטלה-פטל לה ובריוש במילוי ריקוטה ונקטרינות בשבילי, אספרסו ארוך והפוך גדול ויש לנו דייל קפה מאפה מושלם.

בריוש נוטלה-פטל חתיך

תוך דקות המאפים מגיעים על צלחות קרמיקה מרהיבות, עם בריוש שזוף מאובק באבקת סוכר קלילה מעל, הבריוש נוטלה-פטל הבריק עם טבעת סגלגלה סביבו ומייד ניגשנו למלאכת בציעת חלקים מהבריוש וגילוי המילויים- אגם של שוקולד נוזלי שטובל בפירות פטל שלמים שהגיר את עסיסו וחתיכות נקטריונת טריות שצבעו את הריקוטה הרכה בצבע צהבהב.

בריוש ריקוטה-נקטרינה עסיסי

שני הבריושים היו משולמים, מה שרק יכולת לצפות מבצק חמאתי, הבריוש נקטרינות קליל ופירותי והנוטלה מושחת, כל טיפת שוקולד שנפלה על הצלחת נוגבה בתוך שניה.

ביחד עם קפה שהוגש בספלי קרמיקה יחודיים זאת ארוחת בוקר עשירה עם כל אבות המזון, בדיוק מה שהיינו צריכים בדרך לסוף שבוע בצפון.

העלות- 48 שח לזוג, מהדילים הטובים ביותר שנתקלנו בהם, וציון מושלם למאפה מושחת!

קינוחי נדב באתר מפה