על גדות אלנבי- המעורב

 יום שישי של אחרי החגים, כבר בשמונה בבוקר התחילו הסידורים, אצלי הסידורים היחידים שקיימים זה להצטייד במגוון רחב של חומרי גלם בשביל השבועות שמגיעים, במיוחד כאשר יש יום העצמאות מעבר לפינה, המקפיא כבר התרוקן מהבשר אז  הזדרזתי להגיע לטירה, עראקי מקור הבשר, ויטרינה ארוכה ומסודרת עם כמויות שלן נתחים ובשרים, לוקח מספר כמו בקופת חולים ומחכה לתורי , אחרי שעה של המתנה וקצת קפה שחור להרגעת הקיבה יצאתי עם חלקים רבים של חיות וקצת טחינה ורעב גדול שרק התגבר, תחנה הבאה- לוינסקי.

מעדניית יום טוב, קצת חלבה תורכית אמיתית, נקיק סולגוק יבש עם טעם עמוק של כבש, טעימות של מבחר נקניקים, אנטריקוט כבוש ששומר על מראה ומרקם של בשר חי וטעם עמוק, גבינת כבשים משכרת, זיתים חריפים ופטה עדינה, כיכר לחם שאור במעדנייה של הדליקטסן, כבד קצוץ בקופסא קטנה ואני כבר מוכן לארוחה ראשונה. 

על גדול אלנבי המפוייח, מול הבית כנסת הגדול, ממול תחנת אוטובוס שמהווה מיקרוקוסמוס של תיירים, עובדים זרים, תל אביבים צעירים ומבוגרים, אנשי קשיי יום ומבוססים, בוויטרינה קטנה שוכן לו המעורב, התפריט די מינימאלי ואני מרוצה מזה, אוכל רחוב חייב להיות ממוקד במטרה, מזמינים 2 מנות של מעורב ואחת של עראייס- בשר בתוך פיתה על האש, בצד צלוחיות יפות עם מלפפון חמוץ ביתי ומשובח, צנוניות ובצל כבוש בסומק, על השולחן הארוך והנמוך 3 צנצנות עם ממרח לימון כבוש, ממרח דלעת פיקנטי וחריף ירקרק וטחינה בבקבוק לחיץ.

המנות מגיעות מהר- המעורב הוא לא מעורב שיגרתי, חלקי נים עם ניחוח כבד של כבש ברוטב סמיך, פיתה שמחזיקה יפה את הנוזל שנספג אבל לא מתפרקת, מריחה של עוד לימון כבוש וטחינה וביס גדול, טעם גן עדן, מעורב רק שמחלקי בקלות בגרון עם חתיכות בשרניות ומסתוריות, הרבה טעמים ותבלינים אקזוטיים, ממש לא המעורב המוכר של חלקי פנים של עוף הם הרבה תבלינים, בלי סלט ובלי חומוס- רק תבשיל עמוק שמורגש בו שעות רבות של בישול שמחבק את הפיתה באהבה. אני מאוהב אך הלקוח השני אומר כי טעם הכבש קצת כבד עליו.

הלקוח השלישי מרוצה מהעראייס- פיתה שמולאה בבשר והפכה לטוסט על האש- נראה מעניין ויבדק בפעם הבאה. בצד שליש פיילזנר של מבשלת פאבו מזכרון יעקב, מושלמת לארוחה מלאת טעמים, עדינה ומרעננת בדיוק לחום קיצי נעים.

החשבון מגיע- מנת מעורב 34 ש"ח, שליש פאבו מהחבית- 19 ש"ח, מחיר בקצה הסקאלה של אוכל הרחוב אך תמורה מלאה, מעורב שבטוח שאני יפקוד אותו בשנית, בשלישית ומי יודע כמה פעמים, חלק מהאבולוציה של אוכל הרחוב היוקרתי ביחד עם המזנון של אייל שני, מה ייתן ובארצנו יתחילו להתפשט מקומות המכינים אוכל איכותי, מהיר ומעניין.

ציון הדוקטור- 9
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

בירה 2012- סוף סוף סיבה ללכת להיכל

אז היינו בפסטיבל בירה נוסף, הפעם בהיכל נוקייה אי שם ביד אליהו, הגענו מוכנים ומצוידים עקב פסטיבלים קודמים, הגשם הכין לנו אווירה של שתייה איכותית, ואפילו הפקקים הארורים של תל אביב לא הצליחו להרוס את מצב הרוח.

לשמחתי מחיר כל טעימה היה סביר לחלוטין- 5 ₪ לטעימה של כ-150 מ"ל של בירה, עלינו לטבעת שמקיפה את ההיכל וערב רב של אנשים הקיף אותנו, כולם עם כוסות מלאי נוזלים בשלל צבעים וניחוחת וכולם עם חיוכים על הפרצוף, נראה מבטיח.

מפה התחיל סיבוב שאנחנו יודעים איך התחיל אבל כיצד הסתיים..... בפסטיבל אתה טורף, מוותר על המבשלות הרגילות המוכרות ועל בירות מעולות שכבר שוכנות עמוק במקרר ומחכות למצב רוח שידרוש צריכה מיידית וחיפוש אחר בירות חדשות, מבשלות קטנות עם הפצה מוגבלת וחידושים.

התחלנו עם פאבו, מבשלה מזיכרון שאנחנו אוהבים וזוכרים לטובה את הבירה ההודית שלהם, ניסינו בירה חדשה בשם טריפל עם אחוז אלכוהול גבוה- 9% שנתנו יפה בראש אבל לא השאירו מקום לטעם שיתפתח בגרון או לסיומת מעניינת.

אחרי זה היה פפו עם בריה שנקראה עדנה, טארפיסטית כבדה ולא מסוננת שהייתה עשירה ומוצלחת, אחרי זה היו עוד כמה בירות שפשוט אני לא יכול להיזכר בהם.... היה לנו איזה כוס של סיידר שהיה יבש ואיכותי ומצנן ביחד עם מספר קוביות קרח (בסיידר מסתבר שזה בסדר, בבירה זה איסור חמור!) שהגיע ממבשרת הקרירה ממבשלת בשם ישרא-אייל.

ואז הגענו לכוכבת הראשונה של הערב- היישר ממבשלת הגליל בירת פמפקין חגיגית שנמזגה על ידי מוזגת אדומת שיער, צבע אדום עשיר, טעם עמוק ומתקתק של דלעת מקורמלת קלות, בירה מפתיעה וחגיגית שמטעימה לשתייה 24/7 . בשביל בירות כאלו קיימים הפסטיבלים- בירה שלא בטוח שתבחר להזמין או לקנות בכל מקום אבל בשמחה תשתה בתור ניסיון.

מה עוד היה לנו- ממבשלת העץ הבודד אייל תמר-רימון שאמורה הייתה להכיל סילאן ורימון אבל לא הרשימה והייתה שטוחה בטעמים, ממבשלת סלארה סטאוט עשיר בטעמים מעושנים שעשתה נעים בפה וחשק לנתח בשר מעושן ועסיסי ( ביום שני אלבמה.... חכו לדיווחים), היה גם כוס של תמד, סוג של בירה על בסיס דבש שהיה מפתיע  ובירה מתקתקה ונחמה ממבשלת גבעתיים עם סוכריות דבש.

באמצע פתחנו לעצמנו שולחן קטן- לחם טוב, צזיקי עמוס שום, זיתים מרירים וצרור בצל ירוק, אוכל שיכורים רציני שמתחזק את הכבד והקיבה לקראת סיבוב שתייה נוסף, רק דג מלוח היה חסר להשלמת התמונה.

ועכשיו לזוכה הערב בקטגוריית ה"ואוו זה היה מצוין ברמות דמיוניות"- מבשלת  ג'ופרס הביאה 3 בירות שהיו חדשנייות, מרתקות ודרשו עוד ועוד טעימות-  בירה חיטה עם צ'ילי חריף חריף , בירה כהה מעושנת עם טעם שמזכיר נקניק מעושן- כי מאמר שנקניק מעושן דורש שתייה בירה? אפשר לשלב אותם ביחד ובירת 10 תבלינים עם ניחוח מורגש של תבלינים, לא יכולנו להתאפק ורכשנו שישייה הביתה לשם המשך המחקר בטעמים המטורפים והמענגים.

לקינוח עוד כוסית של בירת פמפקין ממבשלת הגליל, כמה שאיפות של אוויר קריר והבנה- בארץ יש בירה מעולה.