‏הצגת רשומות עם תוויות טירמיסו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טירמיסו. הצג את כל הרשומות

ג'ויה- איטלקית לא חדשה שחזרה קצת לחדש

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי חוזר למסעדות שהיו פעם שם דבר, אבל לאט לאט הם החלו להתדרדר ולצאת מהתודעה, הם תמיד היו שם בצד ותמיד נזכרת שפעם היה בהם נחמד אבל התאכזבת בהם פעם, הם כבר לא אופנתיות או מעניינות, אתה לא קורא עליהם ביקורות או שומע אנשים שהיו שם אבל כנראה שיש להם קהל כי הם שורדות שנים ארוכות, לפעמים הם מנסות להתחדש ומחליפות שף ותפריט ומנסות למצוא את דרכם חזרה לתודעה ולפעמים הם פשוט מתפוגגות ונסגרות.

יום שבת אחר הצהרים ברמת החייל, לא מהמקומות האהובים עלי, מקום שאפילו בשבת אין בו פיסת חנייה אחת , הגשם יורד ואנחנו נכנסים לג'ויה, הרשת קיימת כבר מעל לעשור אבל מאז התחלנו להתרגל למבול של מסעדות איטלקיות משובחות שניסו לחדש, הביאו אותנו לגבהים חדשים ולימדו אותנו לאכול פסטה אל דנטה ולחפש פיצות מרהיבות עין וטעם.

הכניסה  לג'ויה הייתה מבטיחה, מדפים ארוכים עמוסים בכלי טרה-קוטה אדמדמים, שולחנות ארוכים, תנור גדול בקצה שנראה שמשמש יפה לאפיית בצקים, התיישבנו וקיבלנו תפריטים עמוסים במבחר יפה ומעניין של מנות שהורגש שמנסות לצאת קצת מהתפריט הרגיל שמקובל במסעדות איטלקיות, היה מבחר גדול של מנות צמחוניות ובכלל אפשרויות כמעט לכולם, אין ספק שהמסעדה נועדה להאכיל משפחות שלמות.


התחלנו עם מנה ראשונה של ארנצ'יני  (35 ₪), ארבע כדורים לוהטים של ריזוטו ממולאים בגבינות, הכדורים היו פריכים מבחוץ ורכים על גבול הנוזליים בפנים, עם משחק טעמים ומרקמים מעולה שנטבלו בכיף ברוטב עגבניות בסיסי ויעיל.

מנה ראשונה נוספת הייתה טארט בצל (32 ₪) בצק עלים ועליו בצל שעברה קירמול ארוך עד שהיה בצבע אדום עמוק עמוק, הבצל היה מענג ורך ועשיר בטעמים אבל הבצק היה מעט סמרטוטי ולא השתלב יפה, כנראה בגלל שהוא נאפה מראש ונפרס להגשה, אם הבצק היה טרי ופריך המנה הייתה יכולה להמריא ולהיות טובה הרבה יותר.
בנתיים שתינו גם קראף של יין לבן בסיסי וטוב במחיר הוגן (56 ₪) שהכין אותנו יפה לעיקריות.

העיקריות הפגינו בקו עקבי של חומרי גלם טובים ויד נכונה על התיבול ועל הבצקים, זה התחיל עם 2 מנות של לזניה תרד וריקוטה (65 ₪) הגיעה מנה מכובדת ויפה של פסטה טרייה ששמרה על מוצקות, ריקוטה טובה ותרד עדין, הלזניה הייתה יציבה ומלאת טעמים והייתה מנחמת ומוצלחת מאוד.

טורטליני ערמונים (68 ₪) הגיעה ככמות גדולה של טורטליני גדולים יחסית , מילוי מתקתק ועשיר של ערמונים וכל זה על קרם ארטישוק ירושלמי וחזה אווז, זאת הייתה מנה מתוקה ומאוזנת, הבצק היה מעולה ובעובי הנכון שמחזיק יפה את המילוי אך נחתך בלחיצת מזלג, חתיכות גדולות של ערמונים הוסיפו עוד קצת ענין למנה חורפית וכבדה אבל מאוד מהנה.

טורטלי דה לה נונה (74 ₪) הייתה אף היא פסטה ממולאת בריקוטה ותרד, היא הייתה מעט אנמית יותר אך טעימה והגיעה עם רוטב קליל של חמאה ועגבניות שרי קונפי.

רביולי בטטה (64 ₪) היה קלאסיקה עשויה היטב של בצק דקיק עם מילוי עשיר של בטטה וגבינה ברוטב קליל של שמנת שרק ליטף את הפסטה ולא הציף אותה.
המנות העיקריות היה מוצלחות, היין התחיל לעשות את שלו והיה צורך דחוף בהרבה מתוק ולכן בחרנו בזוג קינוחים מתוך תפריט שהיה די מצומצם ולא כל כך אטרקטיבי לטעמי- טירמיסו (42 ₪) היה לא קלאסי למרות שמו, הגיעה חתיכה מכובדת שבה השכבה העליונה הייתה  מוס חצי-קפוא, באמצע ביסקוטים שטבלו באספרסו ומעט ליקר, המנה הייתה טובה ולא מתוקה מדי אבל הייתה חסרה לי תחושת הרכות שנמסה על הלשון והשחיתות של מסקרפונה טובה.

דןלצ'ה בננה (39 ₪) הייתה קובייה של מוס שוקולד לבן , שכבה של סוכר מקורמל ובננות מוקפצות, המנה הייתה כבדה מעט ומאוד מתוקה והייתה סיום הולם לארוחה.

ג'ויה הצליחה להגיש ארוחה שלמה בלי נפילות, מבחר יפה של פסטות ביתיות ומוצלחות, תפריט עשיר שכל אחד מוצא בו מנה טובה ומנחמת, זה לא מקום לארוחות מרוממות אלא לארוחה נעימה של צהרי שבת, החשבון יצא 550 ₪ לארבעה אנשים, מחיר שנכנס לקטגורית הסביר בהחלט.
ציון הדוקטור- 8  




פוקצ'ה- מקום טוב לאכול בכלל ובצפון בפרט

נסיעה לטיול בארץ תמיד כוללת בתוכה את הבעיה הגדולה ביותר, השאלה הקיומית שנותרת תמיד ללא תשובה- איפה אוכלים.
אתה מתנתק מהסביבה המוכרת, אין לך את העוגנים הקבועים, הכול זר ומאיים ויש לך את הפחד להיכנס למלכודת תיירים, מסעדה סתמית עם מיקום מעולה שתגבה סכומים גדולים על אוכל נוראי.
יש מקומות שהם שממה קולינארית נוראית, יש מקומות שיש בהם הפתעות ומסעדות חבויות שרק המקומיים מכירים, יש מקומות שפשוט לא שווה להגיע אליהם בשביל לאכול, והבעיה גדלה מתי שמודבר בקבוצה גדולה עם ילדים- למצוא מקום שידע להכיל קבוצה ולספק את הגחמות של כולם .
הצפון הרחוק, סביבה עתירת צימרים ואטרקציות, ביום שבת הכבישים עמוסים במשפחות המחפשות מקום לאכול, אחרי סוף שבוע נעים באירוח כפרי בגדות (אווירה אוטנטית של קיבוץ כולל ארוחת בוקר בחדר אוכל הקיבוצי) שכלל ניסיון נואש בערב שישי למצוא מקום להזמין ממנו פיצה שכשל כישלון חרוץ החלטנו על מסעדה לשבת בצהרים- ההרכב כלל 8 מבוגרים ו-4 ילדים קטנים, משימה לא קלה לכל מסעדה במרכז ובצפון- בכלל. המקום פוקצ'ה בגן הצפון.
המסעדה מאוד תל אביבית ואלגנטית, מפות בד ומפיות בד צחורות, בכניסה תצוגה של תוצרת חקלאית מגרה וצוות שנע ביעלות ומנהל מקום ששורד כבר 10 שנים בנקודה לא פשוטה, השולחן כבר היה מוכן בחדר החצי פרטי מאחור שכלל מלבדנו עוד משפחה,  המלצרית יעילה ומגישה בקבוקי מים קרים שמולאו פעם אחר פעם באורח פלא ממש.
התפריט מחולק בצורה מעניינת לפי מרכיבים- ירקות וגבינות, מן הים ועוף ובשר כאשר כל חלק כולל מנות ראשונות ואחרונות, המבחר יפה וכולל לא מעט מנות מוכרות (מי אמר חציל בטחינה וקאבב?) וגם מנות שנשמעו מעניינות, בכלל המקום והתפריט מאוד תל אביבי והדבר גם הפריע לי, הייתי שמח למשהו יותר מקומי ומחובר לאזור.
קצת התלבטות ומלצרית יעילה ששמחה לעזור ולהמליץ והוחלט על הזמנה של 3 מנות ראשונות לשולחן- חציל בלאדי, ברישו ביצה עלומה וריזוטו סלק וערמונים. המלצרית מחלקת צלחות קטנות ונעלמת לשעה ארוכה מדי , לא מעט המתנה, בינתיים מים נמזגים ללא הפסקה עד שהמנות מגיעות והחגיגה מתחילה.
נתח עבה של בריוש שנצלה בצורה נהדרת, מעליו ביצה עלומה ותלולית יפה של פטריות שמאגי וגבינת פקורינו מפוזרת בנדיבות, המזלג שבר את הביצה וחלמון כתום הציץ הכול , שילוב טעמים כיפי וקרמי ביחד עם טעם עמוק של אדמה, מנה שיכולה להיות ארוחת בוקר מופלאה והייתה מנה ראשונה מקורית וטעימה וגם נדיבה.

ריזוטו סלק היה עשוי כהלכה, האורז רך אבל נגיס, הצבע אדום עמוק, שלולית יפה של שמנת חמוצה נתנה חמיצות וקרמיות אבל לא הפכה את המנה לכבדה מדי, מנה קלאסית וטובה.
חציל בלאדי- אומנם נדוש אבל מעולה , 2 חצילים גדולים שנשרפו במידה מדויקת, מתוקים ונהדרים, המון טחינה טובה, קצת סומאק לחמיצות, מנה מאוד גדולה שאי אפשר להפסיק לנקר בה.
בצד הגיעו גם 2 פוקאצות חביבות עם מטבל עגבניות מיובשות חביב וגם מנה על חשבון הבית- סלט אנדיב גדול עם סלק ועוד הפתעות שהיה מרענן ונתן קצת ירוק ובריאות.
המנות הראשונות הפתיעו לטובה, הם היו מכובדות בגודל, עשויות במדויק וטעימות והצליחו כבר להתחיל להשביע חבורה של טורפים.

העיקריות גם הגיעו- מנה ראשונה שהזמנו הייתה מנה אסייתית טבעונית (60 ₪ ) שהייתה מקורית ויפה, על פלחי תפוחי אדמה פריכים פוזרו ירקות קלויים מעולים (גזר, כרובית, בטטה ) ונתחים של טופו שהושרו במרינדה ואז נצלו על הפלאנצ'ה והיו פריכים ורכים בו זמנית ומלאי טעם, הכול שולב ברוטב אסייתי על בסיס חלב קוקוס שסיפק עוד קצת רעננות וטרם למנה נהדרת שלא התנצלה על העובדה שהיא טבעונית והייתה פשוטה טעימה, למרות שקצת יותר רוטב סמיך הייתה מתקבלת בשמחה.

אני הזמנת מנה מהמיוחדים- לחי עגל של פולנטה (98 ₪) וקיבלתי צלחת עמוקה עם פולנטה גרגרית וטובה ונתח ענקי של לחי עגל מבושל במדויק, עשיר בטעם, נתח שכיף לפורר לסיבים ארוכים, לטבול ברוטב היין וציר הבקר בו הוא שחה ועם כף מלאת פולנטה להרים לפה... ביחד עם מנה הגיעו גם ירקות קלויים מעולים- בצל, גזר ובצל ירוק שהוסיפו המון, מנה גדולה ומעולה של בישול צרפתי קלאסי.

מנות אחרות שהסתובבו בשולחן כללו פסטה עם שרימפס וגורגונזולה, קאבב , ניוקי גדולים על תבשיל עגל ופילה דניס על ריזוטו בצל, כל המנות היו טובות ונטרפו במהירות.
והגענו לקינוחים- תפריט באנלי להחריד שלא כלל שום מועמד שהייתי מזמין, אבל בגלל הצורך במתוק הוזמנו 3 קינוחים כמובן שנשמעו פשוט והפתיעו לטובה.
קינוח שוקולד (30 ₪) כלל 3 טווילים דקים וביניהם תלולית של גאנש שוקולד ורוטב שוקולד מסביב, המנה נראתה פשוטה אבל הייתה עשירה וגדולה ומספקת את הצורך בשוקולד, גלידת וניל בצד הייתה מיותרת למדי.

קרם מסקרפונה  (30 ₪) היה תלולית גדולה של מסקרפונה מוקצפת ולא מתוקה מדי עם קוביות של מנגו ורימונים, מנה קצת יותר חמצמצה אבל עשירה ומאוד מפנקת.
וטירמיסו (30 שח) היה חתיכה עצומה של קרם מסקרפונה, ביסקוטים ספוגים בקפה וקקאו, מנה שהייתה באמצע בין החמיצות למתיקות וגם היא נעלמה מהר.
זאת הייתה ארוחה ברמה גבוהה, מקום מקצועי שנותן תמורה מעולה לעלות, אוכל טוב עם כמה הפתעות, מנות בפרופורציות מעולות  שמאפשרות לאכול הרבה וטוב , בהתחלה חשבתי שמדובר במקום תל אביבי שהפילו לצפון אבל ביציאה התחלתי להבין שזה מקום שהייתי רוצה לראות יותר בתל אביב, מקום אלגנטי שאפשר לאכול בו בכיף, לקבל מנות גדולות ומבוצעות במדויק ולא לצאת רעבים בסוף.
8 מבוגרים כולל 4 ילדים, 3 מנות ראשונות, 8 עיקריות ומנת ילדים אחת, 3 אחרונות וגם שתייה חמה בסוף והמחיר יצר עם קצת עודף מאלף ₪, בעיגול מהיר סביב 125 ₪ לאדם , מחיר מעולה וכנראה זאת הסיבה שהמקום פועל יפה כבר קרוב לעשר שנים, הישג מדהים בכל מקום בארץ בכלל ובצפון בפרט.