המסע לפריז- מסעדה ושוקולד un dimanche a paris

אף פעם לא חזרתי לעיר זרה, תמיד אני מחפש יעד חדש לכבוש, לגלות, לחקור, לטעות בסמטאות, לנבור במדריכים, תמיד יש יעדים חדשים, אבל העפם החלותי לחזור למקום מוכר, לפני שנתיים ביליתי שבוע בפריז במסגרת העבודה, בשבוע הזה הספקתי לטייל הרבה ולראות את העיר ולסמן וי על רוב המקומות התיירותים לכן הפעם חשבתי שאני אתפנה באמת להיכנס לקרביים של העיר, כנראה שטעיתי....

פריז הייתה מעט אכזרית איתי, לא מקבלת, חשדנית, בוחנת בקפידה האם אני יוכל להתקבל לשורותיה, קשוחה, מעט ישנה מדי, אחרי המסע לברלין שהיה הצלחה אדירה פריז הייתה קשה הרבה יותר להשגה, אבל האוכל כרגיל פיצה על הכול, מבחר עצום של פטיסרי בכול פינה, מעדניות משגעות, מסעדות יקרות וזולות, אבל אני התחיל דווקא די מהסוף מהארוחה הכמעט אחרונה שלנו בעיר.

הרגשנו צורך בארוחה צרפתית קלאסית, אבל רוב המקומות שבעם עברנו נראו חמורי סבר , חשוכים,צפופים.. בטיול ערב ברובע הלטיני נכנסו לסמטא קטנה ושם ראינו אותה- מסעדה די גדולה עם קירות אבן, חלונות גדולים, הרבה אור וצבע, מקום שנראה הרבה יותר מקבל, החלטנו להיכנס ולנסות וגילינו את עצמנו באמצע un dimanche a paris, מתחם של פטיסרי ושוקלד שכולל גם מסעדה, התפריט היה ממוקד, כתוב בבהירות גם באנגלית דבר שהקל עלינו לקבל החלטה, הדיל של הערב הציע מנה ראשונה ועיקרית במחיר של 32 יורו ותפריט אל-קרט יותר מפתה... קצת מחשבה והחלטנו להזמין מנה נוספת מהתפריט הרגיל וקינוח גדול לסיום.

המתנה לא קצרה, לחמניות משובחות עם קרום קשיח ופנים רך והגיעה המנה הראשונה שלנו שנראתה כמו ציור, מדליונים של סלמון נורווגי מעושן קלות, ירקות צעירים חלוטים קלות, נקודות של רוטב שוקולד וטוויל קקאו, הסלמון היה עדין ומשובח, הירקות טופלו בקפידה והיו רעננים ומלאי טעם- שעועית צעירה, ארטישוק חלוט קלות. נקודות הרוטב היו הברקה שהוסיפו טעם מענין לסלמון ועזרו לו להגיע למקום חדש, מנה עדינה אבל מדוייקת.

עוד המתנה, אפילו ארוכה, מנות יוצאות לשולחנות מסביב ונראות כמו ציור, סוף סו, הגיעה המנה שלנו, בשבילה מנת של קונכיות פסטה גדולות ממולאות בריקוטה ותרד, מעליהם אשכול עגבניות שרי קונפי והכול שוחה בקצף כתום עמוק של דלורית, הרוטב עמוק ומתוק עם טעם ברור של דלורית מתוקה, הפסטה עשויה אל דנטה, עוטפת מילוי קרמי עשיר בטעמים. הלחם מנגב את הרוטב, הקצף מחלחל לפסטה, תענוג צימחוני וצבעוני.

בשבילי בחרתי במנת אוכף טלה (32 יורו) 2 מדליונים יפים צלויים במדוייק של בשר טלה ורדרד ורך, ציר בקר מעושר בקקאו עשיר ועמוק, ירקות צעירים צלויים. הבשר משובח, מלא טעם, הרוטב מעמיק את הטעמים ומוסיף עישון קליל למנה, הירקות מליא טעם, תמיד משמח לראות עבודה שנותנת כבוד לירקות, הגזר צלוי ועם טעמים עמוקים של קרמל, בצלצלי פנינה זעירים, אספרגוס פריך, מנה שאי אפשר שלא להעלים מהצלחת לחלוטין.

לקינוח רצינו שוקולד והרבה, והמקום מתמחה בשוקולד אז איך לא נבחר בצלחת הטעימות מסביב לשוקולד ? (12 יורו) ואכן הגיעה צלחת טעימות, על צפחה שחורה הגיעה קרמו שוקולד  על בסיס ופל פריך, קרם שוקולד עשיר ואפלולי עם מעט מליחות שפשוט נמס בפה, לידו סנדוויץ קטן של מרמלדה אדומה חמצמצה ומתקוה בו זמנית, בצד השני עוגת שוקולד חמה קטנה עם מדליון שוקולד ועיטור זהב שהייתה נימוחה ועשירה ומסביב ארבעה פרלינים של שוקולד מריר ממקומות שונים בעולם- כול אחד בטעמו היחודי שהפגין את הרב גוניות של פולי הקקאו, לקינוח אחרון פרלין נוסף של לימון שיצר פרי חדש ששילב בצורה שלא תאמן בין חמיצות למתיקות.

נשימה עמוקה עמוקה, הרבה סוכר היה פה אבל הכול נעלם, ארוחה מדוייקת עם טעמים מוגדרים שהובילה אותנו היישר לקינוח שהוא התאבדות שוקולד, החשבון מגיע ומתחילים לגרור את עצמנו למטרו הקרוב בדרך לערב אחרון בעיר האורות.
החשבון- ראשונה+עיקרית 32 יורו, עיקרית טלה- 32 יורו, קינוח- 12 יורו, בקבוק מים גדול- 7 יורו, הפוך 6.5 יורו, אספרסו - 4.5 יורו סהכ 95 יורו שהיו שווים כל דקה.
והערה לסדר- מחירים הקפה בפריז לא אפשריים, 60 ש"ח על הפוך ואספרסו?!?!?!?!

un dimanche a paris
4-6-8, Cour du Commerce Saint Andre, Paris

מול תחנות המטרו Odeon

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

לחם ארז כפר סבא- ארוחת בוקר ללא ביצים?!

עוד בוקר שישי ועוד התלבטות לאיפה הפעם על הבוקר, בנומילי אני יושב כמעט בכל שישי, בחומוס אני בכל שישי שני, בתי הקפה בעיר הגדולה-קטנה שלנו בדרך כלל מאוסים, ולצאת מחוץ לעיר? אפילו בתל אביב אין מה להציא לשישי בבוקר בדרך כלל, פלוס פקקים ולמצוא חניה, כרגיל התלבטות קשה.

הרגלים לוקחות אותי לטיול בעיר, צ'ארלי מושך לכל עבר  מרחרח ומסמן טריטוריה נרחבה, לאט לאט אני מתקדם לעבר רחוב רוטשילד, לא השדרה של תל אביב אלא פה בכפר סבא הקטנה, בית יפה וישן, סגנון בינלאומי של פעם וצבוע בלבן מתנשא מעל הרחוב, אף פעם לא שמתי לב לבנין הזה עד שלחם ארז התמקם בו ושיפץ אותו יפה, מתיישבים בחוץ, זמזמם שקורה למלצר כי המרפסת מוסתרת מעט, מחכים לארוחת בוקר קצת שונה.\

התפריט מצעי מספר אופציות לארוחת בוקר שבנויה על ממרחים, לחמים, שתיה חמה וקרה ואז הפתעה- במקום רק ביצים שחוקות אפשר לבחור גם לביבות כרישה, או חציל קלוי וצלחת מעדניה בצד, התלבטות קלילה ומחליטים שביצים זה טוב ויפה אבל מרגש זה ממש לא אז הולכים על לביבות הכרישה, וגם מנה של לחם מטוגן עם השם הסקסי של פראנץ' טוסט כמובן.

המתנה קלה ועל הולשחן נוחתת צלחת פח עגולה עם 2 כיכרות לחם קטנות- אחד אגוזים ואחד מצופה במבחר דגנים ואיתם מבחר יפה של ממרחים, הבציעה מתחילה ומגלה לחם חמים וטרי, דחוס עם קרום עבה ופנים רך, לחם מצטיין שעשוה את המלאכה נאמנה.

הממרחים- צזיקי חמצמץ וסמיך, ממרח לימונים כבושים גס ואיכותי, פסטו זעתר מעולה, ריבה תפוחים ביתית עם טעם של בישול ארוך, גבינת שמנת עתירת שומן, קוביית פטה מלוחה כמו שצריך וקוביית חמאה צהבהבה. כל ממרח איכותי ונכון ומקורי, שילוב כנון של טעמים ככה שבכל ביס אפשר להרכיב טעם חדש ומרקם מענין, ביצוע מדוייק ונדיב שביחד עם הלחם הספיק יפה לזוג.

בצד צלחת של סלמון מעושן, כמות יפה של סלמון עדין ובשרני עם ערימה קטנה של איקרה נחמדה, שילוב שאני אוהב לבוקר ונותן עוד קצת טעימה של איכות לארוחה ומשדרג אותה, הייתה אפשרות נוספת לבחור במקום טונה או גבינת עזים. רעיון יפה לגיוון הממרחים ושידרוג הארוחה.

לביבות כרישה- צלחת יפה עם 3 לביבות שמנמנות על מצע של יוגורט, הלביבות רכות, ירקרקות ומלאות בריאות וטעם, רעיון מעולה מתי שלא מתחשק אותם ביצים רגילות.

פראנץ טוסט- 4 פרוסות יפות של חלה רכה שהושרו הרבה זמן בחלב ווניל וטוגנו עד הזהבה שיצרה מעטה פריך ותוך רך כמו ענן, קצת דבש איכותי, קצת מריבת התפוחים, סלט פירות קטן והתוצאה מעולה, במיוחד עם משלבים בין ביסים מלוחים של הלביבות והממרחים עם קצת מתיקות מעודנת.

היה גם סלט ירקות, היה בו את כל מה שצריך- מלפפון ועגבניה טריים וחתוכים דק, בצל סגול פריך, אבל התיבול היה בחזקת נעלם והסלט לא שיחק תפקיד מרכזי בארוחה.

נזלים- כוס יפה של מיץ תפוזים סחוט טרי וחמצמץ במידה, כסה הפוך ואספרסו משובח, צלחות ריקות ונקיות אחרי ניגוב אחרון, כמעט אוכל מדוייקת ונכונה שנתנו תמורה נאה, אוכל טוב וקצת שונה, הרעיון של החלפת מנת הביצים בלביבות מסתמן כהצלחה, הממרחים נכונים ואיכותיים, צלחת המעדנייה מעולה, העובדה שאין תוספת תשלום על מיץ סחוט במקום.
הלחמים מעידים שלא צריכים סלסלה מלאת מאפים (למרות שזה נחמד) לפעמים כל מה שצריך זה לחם טוב.
בסיכום הפתעה נחמדה של רתש שחוזרת לחיים, ציון הדוקטור לארוחת בוקר- 8.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

טאצה דורו- בוקר בניחוח איטלקי בנוה צדק

בוקר יום שבת, ההשכמה הייתה מוקדמת והבריזה עדיין נושבת ומבחר עשיר של שוברים שהתקבלו לכל מיני ארועים שוכבים על השולחן, חלק מציעים קפה ומאפה חלק ארוחות בוקר וחלק מציעים מבחר רחב של מבצעים אבל רובם משעממים ולא מושכים, השוברים אצלי בדרך כלל עוברים יישון איכותי כמו בשר למשך חודשים רבים עד שנשאר שבוע עד סיום התוקף ואז אין ברירה אלא לנצלם, הפעם החלטנו לחרוג מהמנהג ולנצל תלוש טרי שהתקבל לפני מספר ימים לכבוד ים הולדת שיגיע בקרוב, המבחר של בתי הקפה מעט עלוב, אין הרבה אופציות מענינות ובכלל ארוחת הבוקר הישראלית כבר שנים רבות משעממת אותי- אותם ביצים, ממרחים, סלט עייף, קפה סביר ותפוזים סחוט טרי אבל לא פה, ולא טרי, ולא סחוט ולא תפוז...

הפור נפל הפעם על מקום קצת שונה, טאצה דורו בנוה צדק, השכונה תמיד נעיהמ לטיול קצר בשבת בבוקר מתי שהשמש עדיין אל קופחת מעל, המקום נראה חביב עם חצר קטנה עם ניחוח איטלקי, תשע בבוקר יום שבת המקום עדיין מנומנם, החצר היפה חצי מקורה וממוזגת בכהלכה אבל מעט מהקסם נשמר, חצר יפה עם ניחוח של מקום אחר, כיסאות מזמינים ומוסיקה חרישית נעימה, מתישבים ומקבלים תפריטים והסבר על מה כולל השובר שלנו (ארוחת בוקר זוגית) המבחר יפה ומסקרן ונע מבוקר מצרי עם מסבחה של פול , ארוחות בוקר רגילות וארוחות של ביצים על תבשילים של פטריות או תרד או ביצי עיין בקדאיף, אחרי מחשבה קצרה מזמינים 2 ארוחות- בוקר מלא שמקביל לארוחה הרגילה ובוקר הפוך שהוא עין הפוכה עם שינקן ובייקון בפוקאצה, מתרווחים במקום ומבחינים בפינה בזוג תרמילאים עם תיקי ענק אוכלים ארוחת בוקר של "רק הגענו לפה" ונזכרים בטיולים של לפני שנים לא רבות כל כך אי שם ברחבי התת יבשת הגדולה והחיפוש אחר מקום למלא את הקיבה ובזול...

המתנה קצרה וסלסלת לחמים מגיעה, פרוסת פוקאצ'ה תפוחה, 2 פרוסות לחם מלא ומאפין קטן, הפוקאצה מוצלחת ובשרנית אבל מעט קרירה, הלחם יבש וקר ולא מפתה והמאפינס חביב אבל קטן, פנכת חמאה רכה וריבת תפוחים ביתית עושים נעים לפוקאצה, כוס מיץ תפוז שנסחט במקום מגיעה בכוס יין יפה עם קרח ומרווה עד מאוד, וגם הפוך ואספרסו טובים בכוסות חרסינה יפות (כל ארוחה מגיעה רק עם שתייה אחת, קפה אחד הוספנו) והכי חשוב קערת מים לצ'ארלי שלא יתייבש לו בהמתנה לשאריות.

אחרי כמה דקות נוחתים על השולחן סלטים- סלט ירקות חביב וחתוך לא דק מדי עם יוגורט למעלה וסלט ירוק עם גפרורי גזר וגילופי פרמזן, הסלטים חביבים, רעננים ומתחילים למלא את הקיבה לקראת הגעת המנה העיקרית, המנה שלה נוחתת ראשונה, על צלחת לבנה גדולה מונחים 2 ביצי עין יפות עם חלמון רוטט, תלולית יפה של גבינת שמנת קרירה, 2 קוביות יפות של פטה, שום ועגבניות קונפי ומספר זיתים וקערית עם יוגורט ומוזלי, הסידור אסטטי ומגרה, הביצה עשוייה נכון והפוקאצה שוברת במהירות את החלמון, הגבינות מתאימות במדוייק גם אם לא מרגשות, השום ועגבניות השרי קונפי מוסיפים מימד נוסף לארוחה, צלחת לא גדושה אלא בכמות מתאימה לפתוח את היום עם חיוך, היוגורט חמצמץ במידה, קוביות פירות טריים ומעט גרעינים לפריכות. צלחת קצת שונה מארוחת הבוקר הישראלית הרגילה.

הבוקר ההפוך שלי גם הגיע כבר- פוקאצה גדולה שנפרסה ומולאה בביצת עין הפוכה שטוגנה עם בייקון ופרוסות ורדרדות של שינקן, הכריך עמוס בכל טוב, בצל סגול פרוס דק ועגבנייה מוסיפים בריאות, החביתה טובה אבל הייתי שמח לחלמון נוזלי יותר שישפך וירטיב את הביסים, בכלל מעט ממרח שומני היה עושה פלאים, כמויות מכובדות של בשר בכל ביס ביקשו קצת פריכות, קצת חסה ותוספת קטנה של מלח ופלפל עשו את הכריך לארוחה ראוייה.

הצלחות בסוף לא היו ריקות כי הרבה אוכל היה על השולחן, אבל לא הרגשנו חזירים שזללו עד בלי סוף אלא שאכלנו ארוחה מאוזנת שמשאירה אותנו עירניים להמשך הבוקר, האווירה במקום הייתה טובה, השירות קשוב וחרישי, דרך מעולה לפתוח יום שבת, קצת שיטוט בנוה צדק על הבוקר עזר לנו לעיכול אבל אחרי שעה השמש הקופחת כבר הזכירה לנו שאנחנו לא באיטליה אלא במישור החוף והגיע הזמן לחזור למזגן.

אז מה היה לנו- ארוחות בוקר קצת שונות, מגע איטלקי קליל, קפה טוב, חומרי גלם איכותיים וקצת יציאה מהשיגרה, עדיין חסר עוד קצת מגע, קצת תיקונים קטנים וסלסלת מאפים יותר מגוונת ואיכותית אבל עדיין מקום מיוחד ששווה הגעה במיוחד מכפר סבא הרחוקה, ארוחת בוקר מלאה (49 ש"ח), בוקר הפוך (52 ש"ח) ואספרסו (9 ש"ח) סה"כ 110 ש"ח ציון הדוקטור- 8, כי זה שונה מכל שאר הארוחות.



http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

סנדוויץ- אין גבול למה שאפשר לדחוס בלחם

היה זה יום חמישי לא שגרתי, הימים בהם הייתי יוצא לקרוע את העיר עבור חלופ להם, אבל פתאום הייתה הזדמנות שאסור היה לפספס, במרתף דחוס וקטן עלתה לנגן אחת מהלהקות האהובות עלי בהופעה שסודרת את סיבוב ההופעות הנכוחי שלהם, וכמו שהם הדגישו פעם אחרונה לקח להם תשע שנים לחזור לנגן אז הייתי חייב להיות שן, במרתף של לבונטין עלו ויולה וקונטרה-בס, בנג'ו וגיטרות וקצת קלידים ותופים לתפור את אווירת ההזייה של יאפים עם ג'יפים.

אחרי הופעה דחוסה ומהנה החלטנו שצריכים לפקדו כמה מקומות חדשים שנפתחו בעיר, קודם הלכנו לתדר, רדיו פופ-אפ אינטרנטי שמגיע כל קיץ לחודשיים של שידורים מלאי מוסיקה טובה ואיכותית מאולן שקוף מוקף בבר היפסטרי, הפעם הם התמקמו בפיאצה יפה ונחבאת מאחורי פרונטו בפינת רוטשילד-אחד העם עם כיכר יפה, בר מעוטר באומנות רחוב מדהימה, מוסיקה איכותית ומכבי מהחבית, שעה של ספיגת מוסיקה ואווירה משוחררת יצרו רעב ולכן החלטנו ללכת למלא את הכרס ומייד.

נחלת בנימין, צמוד למזללה, דכן חדש עם השם הקורץ סנדוויץ, הבטחה לא קטנה למנות מתוחכמות ומורכבות בתוך לחם טוב, נכנסים ומדלגים מעל כלב ענק וידידותי, תפריטים מוגשים ותפריט ספיישלים על לוח מעל, תמונה ענקית של פועלים אוכלים סנדוויצים מעל רקע העיר ממול, רק שהתצלום הקלאסי עם קו הקריע של ניו יורק הוחלף בתל אביב, אופציות מענינות עם שילובים מסקרנים של פירות ים, קציצות דגים ותבשילים שונים, בסוף מחליטים ללכת על 2 סנדויצים- אחד עם בולונז ואחד עם תבשיל טלה, צלוחית זיתים מרירים מגיעה מהר אבל לכריכים לוקח זמן.

אחרי המתנה אל קצרה מגיע הכריך- ראשון הבולונז, לחמנייה יפה אבל לא גדולה, תבשיל חם ורייחני, ביס ראשון מגלה לחם איכותי שעבר חימום קצר שנתן פריכות נהדרת מבחוץ, ובפנים תבשיל בשר איכותי שמרגיש שעבר בישול ארוך, הבשר רך ומתקתק, רוטב בכמות הנכונה ששומר על הלחם והתבשיל רטוב אבל הלחמנייה לא מתפרקת,אחרי כמה ביסים מתגלה גם גבינה מותכת שיוצרת חוטים נעימים וטעם מוסף.

כריך שני מכיל תבשיל טלה עם צנוברים, טחינה וחצילים, הבשר מדיף ניחוח עמוק של טלה לא מתנצל, תיבול של בהרט ותבלינים חמים אבל לצערי גם יובש די קיצוני, הטחינה לא מורגשת ומנה יפה שלה הייתה מעוררת את הסנדוויץ שהפך לשממה שמייבשת את הפה למרות הטעם האיכותי של תבשיל הטלה.

אחרי לעיסה קצרה הגיע הזמן לקינוח- קרואסון סביח, קרואסון גדול שהיה איכותי אבל השעה המאוחרת (חצות לערך) לא עשתה לו טוב ממולא בטחינה, ביצים וחצילים. הבצק היה מתקתק והיה איזון נעים בין ביצה חומה לחצילים רכים, זה הייה סביח נעים אבל לא מתקרב לאיכותו של הסביח הקבוע של ימי שישי, קצת חריף, קצת אמבה והיינו מקבלים מנה בלתי נשכחת.

אז מה היה לנו? סנדוויץ מענין ולא שיגרתי, חומרי גלם שמרגישים שהם איכותיים, מילויים מקוריים וכאלה שקורצים לביקר נוסף (אוממי, פירות ים...) אבל בחשבון הסופי יצאנו עם חשבון של כ-110 ש"ח (הבולונז והטלה סביב 45 ש"ח לאחד, הסביח 25 ש"ח) קצת פחמימה או סלט קטן ליד היה עוזר למלא את הקיבה, קצת יותר איזון בטעמים ובתוספות והמקום הזה יכול להיות מקדש לסנדוויץ, ציון הדוקטור- 7.


http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

אגאדיר הוד השרון- נווה מדבר בלב השממה

יום שבת ברחוב הראשי של הוד השרון, רחוב חסר יחוד ואפרורי, החום מבריח את כולם הביתה והלחות מבריחה את כולם לתוך המזגן, רחוב של חנויות קטנות ולא של רשתות, הכול אפור, לא מזמין במיוחד, כמעט ואין מקומות בילוי או מסעדות על הרחוב ואלו שכן נמצאות מפוזרים ברצועה צרה מאוד ומתחבאים הרחק מהכביש, המקום היחיד שבולט ונראה כמו נווה מדבר קטן הוא המרפסת הרחבה של אגאדיר, הרשת שלדעתי הייתה ראשונת ההמבורגריות ופצחה לפני חודשים ספורים בגמת התרחבות ומיקמה סניף בהוד השרון טארסה די גדולה, שולחנות וספות נמוכים, מזרקת-מפל נעימה במרכז שמתיזה מים מרעננים לאוויר, מאוורים בפרגולות שמזיזים את האוויר העומד ויוצרים מקום נעים לארוחה של צהריי שבת.

התפריטים רגילים ולא מכילים הפתעות גדולות- המבורגרים מכהמ סוגים, מעט מנות של מאכלי ים, נקניקיה, כמה סוגי כריכים, כרגיל מתלבטים מה להזמין אבל בוחרים ובורחים אל ההמבורגרים, בשבילה המורגר ג'וניור 160 גרם במידת עשייה מדיום-וול (42 ש"ח) בשבילי דיאנא, שילוב של בקר וטלה  עם איולי ולימון כבוש (55 ש"ח) וציפס גדול (19 ש"ח) שיהיה מעט פחמימה.

הטראסה נטושה וזה נעים, הרוח מרעננת,מגש רטבים עם מבחר נאה של תוספות מגיע ביחד עם  קולה זירו (12 ש"ח) מהר ומנת אוזו עם מים קרים וקח בצד על מנת להרגיש לבנטיני באמת (16 ש"ח, מחיר הוגן ומרווה נפשות) בכוס גבוהה מערבב קוביות קרח אם האוזו ומעט מים קרים לפתוח את השמנים האניסיים וישר אני משתגר לי לאיזה חוף עם מים כחולים עמוקים באיים של יון...

החלומות הסתיימו כי ההמבורגרים הגיעו, דיגלונים קטנים עם מידת העשייה נעוצים בהם, המבורגרים שחומים עם סימנים של גריל חם, נראים אסתטים על צלחות בנות גדולות, פתוחים על מנת שנלביש אותם ברטבים בשלל צבעי הקשת, מעט רוטב פלפלים פיקנטי ולא מספיק חריף, חרדל צרפתי עוקצני ומיונז שמגיע בכלי קטן מדי, על מנת הדיאנא מגיע רוטב איולי וקוביות לימון כבוש זוערות ומנצנצות, קאווץ יפה שהכול יתערבב ונגיסה ראשונה- בשר רך מאוד, כמעט חלק, טעמים נעימים אבל לא מובחנים, קוביות הלימון הכבוש וחתיכות בצל ירוק מעוררות את הפה, מידת עשייה מדוייקת, אבל לחמנייה מעט מתפוררת, ביס נעים אבל לא בלתי נשכח, אני את ההמבורגר שלי מעדיף פראי וגס.

בצד השני הג'וניור שחום ויפה, לא יבש אבל גם כן לא מרגש , היא מתלוננת על משהו מוזר בטעם הירקות, לא הרגשתי בטעם לוואי כלשהו אבל משהו היה שם חסר... הציפס הגיע בכלי מתכת יפה, מקלונים זהובים בכמות יפה, עם זיכרון של ביסטרו קטן בפריז עם מקלוני ציפס שנטבלים בחרדל חריף ומיונז עתיר בשום, רק שבפריז הם הצטרפו להמבורגר קטן ושמנמן עם חתיכת כבד אווז יפה וברנדי למכביר... ואולי זה מה שחזר לי במנה פה- המבורגר באמת כביר ולא רק טעמים שמנסים לרצות את כול המשפחה.

החלטנו להישאר לקינוח, המנות נשמעו נעימות, לא מתחכמות ובמחירים סבירים, החלטנו לבחור בשטרוייזל( 29 ש"ח) וקיבלנו כוס ענקית מעוטרת בקצפת רכה ולא מתוקה עם מקלות מרנג ובננות, מתי שהתחלנו לחפור גילינו פירורים פריכים, רוטב ווניל קריר ועורקים של ריבת חלב, קינוח מעט רטרו בהוויתו אבל כביר ליום קייצי, מרענן ומתוק במידה, מלא טעמים ומרקמים כאשר כל כף מעלה שילוב טעמים חדש.

אז לסיכום מה היה לנו, ארוחה מהנה אבל לא מרגשת, המבורגר שלא מתחרה במוזס אבל מגיע למקום שלישי או רביעי, מחיר סביר עם VFM גבולי וקינוח אחד שהיה בדיוק במקום, 178 ש"ח עלה לנו התענוג, היא נתנה למקות ציון של 7, מחיר האוזו הסביר וההשפעתו המבורכת העלו את ציון הדוקטור למקום ל-7.5 , מקום נחמד למחטף.



http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

סביח דה לוקס- תפוח אדמה, חציל והמון כמון

שישי בצהריים, היעד בגדול היה פסטיבלון של בירות IPA אי שם בדרום העיר העברית הראשונה אבל התירוץ היה שצריכים למלא את הקיבה לפני שמתחילים לשתות כי אסור לשתות על בטן ריקה (כאילו היום לא נפתח לו בנומילי כמו כול יום שישי על מאפה מושחת), סיבוב בשוק והצטיידות במזטים אצל חיים רפאל, השעה המאוחרת יחסית ליום שישי, סביב אחת בצהריים, הבטיחה תור קצר יחסית וזיתים דפוקים אכזריים, עלי גפן חמצמצים ורכים, גבינת גאודה מעושנת ופסטרומה מתובלת.

קפיצה של חמש דקות קדימה, החלטנו שחייבים לאכול משהו קטן, סביח דה-לוקס ברחוב הרכבת, פינת יהודה הלוי, דלפק קטן, ויטרינה נוצצת וצבעונית עם שלל גידולים, מנה בשבילי (15 ש"ח) ועסקית בשבילו (מנה  וחצי עם שתייה 29 ש"ח)
בפנים עבודת בנייה פלאית- חומוס חריף ועמבה נמרחים, תפוח אדמה נשלף מהמים ונמעך בעדינות תקיפה, סלט, ירק, חצילים שחומים בניחוח כמון עמוק, ביצה נפרסת ונזרקת, שאריות של טיוח עם תפוח אדמה וכמות נאה נוספת של חצילים שנבזקות בכמון.

 הפיתה רכה אבל מחזיקה מעמד בקושי אל מול כמויות המילוי הנדיבות, צלוחית קטנה של מלפפון חמוץ חביב ופלפל חריף, ביס גדול ושילוב הטעמים והמרקמים עושה נעים בפה, תפוח אדמה רך, חציל מטוגן אבל קליל עם המון המון כמון , חריף שנושך וירק שמרגיע, הפיתה מתחילה להתפרק לאט לאט והמרוץ מתחיל, ביס מימין וביס משמאל, בסוף נשאר רק סוף הפיתה מלא בכול טוב וטעם, כוס עם נוזל סגול שלא ראה כרם בחיים מרווה את הצמא בצורה מושלמת ליום חם בתל אביב.

אז מה היה לנו? סביח קלאסי עם כמון שלא מתפשר, פינה חמודה לשבוע ביום שישי בצהריים, גם קובה לא רעה אכלנו פה פעם שעברה, לא בשורה גדולה אבל מקום ראויי ונעים, ציון הדוקטור- 8.


http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

יבנה מונטיפיורי- מבחן הקופון

המבחן האולטימטיבי בארצנו בשנתיים האחרונים הוא מבחן הקופון, מאז נכנסו אתרי הקופונים לארץ יש תנודות של קופונים למסעדות, לפעמים זה מסעדות חדשות שמנסות לבסס קהל לקוחות ולהיחשף לקהל חדש, לפעמים זה מקומות מוכרים ובעלי מסורת שמנסים למשוך קהל שעד היום לא היה בעל יכולת  להתנסות בהם, קופונים זה צייד- מסתכלים על שטף המיילים והאתרים ומנסים לדוג את הקופון האולטימטיבי שמבטיח גם חיסכון במחיר שמבטיח  ארוחה במקום טוב וגם תמורה גבוהה, היו מקומות רבים שנפלו במבחן הזה- אי עמידה בלחץ, פגיעה באיכות המנות והשירות, אותיות קטנות וכל מיני דרכים להתחמק מההבטחות לארוחה מפוארת, בזמן האחרון ירדו כמויות הקופונים יותר ויותר מסעדות מציעות במקום הנחה ארוחת טעימות מתוך תפריט קובע לרוכשי קופונים- ופה המקום לבדוק מה המקום חושב שמייצג אותו.

הבחירה הפעם הלכה ליבנה מונטיפיורי, הביסטרו של רושפלד בתל אביב בפינת הרחובות בעלי אותו השם (איזו הפתעה) הביקורת על המקום היו חלוקות בשנה האחרונה מאז שנפתח אבל הקופון הבטיח ארוחה מלאה במחיר יפה לכיס, 2 מנות טאפס, מנה עיקרית , קינוח וכוס יין במחיר של 129  ₪,  דיל שנשמע אטרקטיבי לערב ודומה לדילים שנפוצים ברחבי העולם שמאפשרים ארוחה מלאה במחיר סביר ולצערי כמעט ולא נמצאים בתפריטים בארץ.

הגענו למקום בתשע בערב והתיישבנו במקומות במהרה לארוחה ארוכה, המקום מעוצב באלגנטיות, מפיות בד, סכום איכותי, מוסיקה נעימה ואקוסטיקה סבירה, במהירות קיבלנו את התפריטים של הארוחה שהזמנו- 2 ראשונות לבחירה מתוך מבחיר של 4 מנות, מנה עיקרית אחת מתוך 6 אופציות וקינוח אחד מתוך 3 ברירות, אחרי התייעצות קטנה עם צמד המלצרים שהראה בקיאות והמליץ על המנות התחלנו בהזמנת כל המנות הראשונות שהוצעו ( 4 אנשים, 4 מנות לבחירה= 2 צלחות של כל מנה), קודם לכן הגיע יין אדום שהיה חלק מהקופון ולחים חם וטוב ששילב קרום קשיח ופנים רך וצלוחית עם מעט זיתים רכים וטובים ושמן זית שנספג יפה בלחם.

מנות ראשונות – סלט קלמרי , הסלט הגיע בטמפרטורה קרירה עד פושרת ביחד עם בצלים אדומים רכים, פלפלים קלויים והרבה ירוקים, בטעימה ראשונה השילוב טעמים מוזר- חריפות לא מאוזנת, מתיקות שהגיעה מהבצל והפלפל ומעט חמיצות מהרוטב, מנה שפשוט לא התחברה ולא הייתה מובנת אבל עשויה בצורה מדויקת.

סלט עגבניות "הרברט סמואל" נחשב למנת דגל של רושפלד כבר זמן מה, הגיעה צלחת בגדול יפה עמוסה בעגבניות מכמה סוגים, חלקם צלויות וחלקם חיות, עם מעט גבינה איכותית, להגיד שזו הייתה מנה בלתי נשכת- אי אפשר להגיד, אבל מנה טעימה שבסיומה נהניתי להספיג את הלחם החם במיץ של הסלט.

שישבוריק- כיסון גדול ממולא בבשר טלה, הבצק הוגדר כבצק פסטה אבל היה שילוב יפה בין פריך לרך, מילוי טעים ועשיר, המצע היה רוטב יוגורט דליל עם כמון שהיה מלא טעמים אבל לא השתלב לי עם הכיסון, הייתי שמח לקבל קצת יוגורט סמיך וחמוץ ולא רוטב דליל, אבל לטעמי המנה הראשונה הכי טובה שקיבלנו.

טרטר סלמון הגיע קטן, בצבע מרהיב של כתום על רוטב ירוק עשיר בכלורופיל ונטען שהיה עשוי טוב אבל לא הותיר רושם (לא טעמתי מהמנה הזאת , מחדל)

אחרי מנוחה קצרה הגיעו העיקריות- ההזמנה שלי היה לבורגניות TOP SIDE, נתח ביף בורגניון יפה ושחום שהוגש על צלחת גדולה עם ערמונים, בצלצלים וגזר, עם הבשר קיבתי סכין בשר רצינית שלא הייתה חיונית- הבשר התפרק במגע מזלג כמו שצריך בשר איכותי אחרי בישול ארוך להתנהג, הבשר היה טוב, עשיר בטעמים, הרוטב היה מוצלח ועדין, אבל היה חסר לי משהו שיגרום למנה להמריא- רוטב סמיך יותר ובכמות גדולה, תיבול מקורי ומסקרן, הירקות על הצלחת היו עשויים במדויק אבל גם פה- היה חסר את הערך המוסף, גזרים צעירים ורעננים, ירקות שורש נוספים... היו לי כל כך הרבה רעיונות על תוספות שהיו הופכות את המנה הזו למעולה ולא רק לטובה מאוד.

מהצד השני של השולחן היה שרימפסים על קרם חצילים שחורים, המנה נראתה יפה מאוד, הקרם חצילים היה בעל טעם שרוף עמוק ומרקם קרמי, לא נשמעו תלונות על המנה.

מנה נוספת שהוזמנה הייתה ניוקי ערמונים- המנה נראתה יפה אבל מעט חיוורת, הניוקי היו רכים כנדרש אבל חסרים טעם עמוק של ערמונים או עושר, גם על המנה הזאת לא נשמעו תלונות אבל גם לא התלהבות כלשהי.

עוד כמה דקות מנוחה, סיבוב צייסרים של וודקה שהוצע על ידי צמד המלצרים שלנו, ויאללה לקינוחים שהוגשו ביחד עם הקפה והאספרסו- לשולחן הגיע מילפיי שוקולד- דפים של שוקולד שהוגשו על קרם פטיסייר וניל, המנה הייתה קצת מבולגנת, עדינה אבל סתמית, קרם פיסטוק שהיה אמור להיות בין הדפים לא הורגש, פרשנות של מילפיי שפשוט לא הייתה מוצלחת.

מנה אחרונה אחרונה- קרפ חבושים, קרפ גדול במילוי גבינת שמנת וריבת חבושים עם קראמבל, הגיע רותח וחם, הקרפ היה טעים אבל החבושים לא הורגשו מספיק, הקינוח היה מקורי ובעל טעמים מתונים ומרעננים אבל הייתי מגיש אותו ללא חימום ומזלף מעל הרבה הרבה סירופ חבושים שילטף את הקרפ וגבינת השמנת.

עברו להם שעתיים ארוכות, אכלנו ארוחה עשירה ומגוונת, המחיר היה מעולה, האוכל היה מבוצע  ברמה גבוהה אבל היה חבר ברק, יותר מדי מנות שלא התחברו. במקום שמפורסם תחת שמו של רושפלד הציפיות היו גבוהות יותר, אכול קלאסי עם מגע מרענן, עם חתימה של השף, האוכל שקיבלנו היה אוכל ביסטרו שיגרתי ולא מספיק כדי להפוך למקום בלתי נשכח, אבל המחיר, האווירה, השירות שהיה מקצועי וידידותי הרימו את המקום למעלה.

אז מה התוצאה? את מבחן הקופון הם עברו, למרות הקופון האוכל היה ברמה גבוהה, המנות נדיבות, בילוי נעים בעיר הגדולה, ציון הדוקטור במידה וזה היה ביסטרו אלמוני- 8, ציון הדוקטור מכיוון שזה ביסטרו של רושפלד ואני זוכר מה הוא ידע לעשות בביסטרו המיתולוגי שלו- 7. 

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

על גדות אלנבי- המעורב

 יום שישי של אחרי החגים, כבר בשמונה בבוקר התחילו הסידורים, אצלי הסידורים היחידים שקיימים זה להצטייד במגוון רחב של חומרי גלם בשביל השבועות שמגיעים, במיוחד כאשר יש יום העצמאות מעבר לפינה, המקפיא כבר התרוקן מהבשר אז  הזדרזתי להגיע לטירה, עראקי מקור הבשר, ויטרינה ארוכה ומסודרת עם כמויות שלן נתחים ובשרים, לוקח מספר כמו בקופת חולים ומחכה לתורי , אחרי שעה של המתנה וקצת קפה שחור להרגעת הקיבה יצאתי עם חלקים רבים של חיות וקצת טחינה ורעב גדול שרק התגבר, תחנה הבאה- לוינסקי.

מעדניית יום טוב, קצת חלבה תורכית אמיתית, נקיק סולגוק יבש עם טעם עמוק של כבש, טעימות של מבחר נקניקים, אנטריקוט כבוש ששומר על מראה ומרקם של בשר חי וטעם עמוק, גבינת כבשים משכרת, זיתים חריפים ופטה עדינה, כיכר לחם שאור במעדנייה של הדליקטסן, כבד קצוץ בקופסא קטנה ואני כבר מוכן לארוחה ראשונה. 

על גדול אלנבי המפוייח, מול הבית כנסת הגדול, ממול תחנת אוטובוס שמהווה מיקרוקוסמוס של תיירים, עובדים זרים, תל אביבים צעירים ומבוגרים, אנשי קשיי יום ומבוססים, בוויטרינה קטנה שוכן לו המעורב, התפריט די מינימאלי ואני מרוצה מזה, אוכל רחוב חייב להיות ממוקד במטרה, מזמינים 2 מנות של מעורב ואחת של עראייס- בשר בתוך פיתה על האש, בצד צלוחיות יפות עם מלפפון חמוץ ביתי ומשובח, צנוניות ובצל כבוש בסומק, על השולחן הארוך והנמוך 3 צנצנות עם ממרח לימון כבוש, ממרח דלעת פיקנטי וחריף ירקרק וטחינה בבקבוק לחיץ.

המנות מגיעות מהר- המעורב הוא לא מעורב שיגרתי, חלקי נים עם ניחוח כבד של כבש ברוטב סמיך, פיתה שמחזיקה יפה את הנוזל שנספג אבל לא מתפרקת, מריחה של עוד לימון כבוש וטחינה וביס גדול, טעם גן עדן, מעורב רק שמחלקי בקלות בגרון עם חתיכות בשרניות ומסתוריות, הרבה טעמים ותבלינים אקזוטיים, ממש לא המעורב המוכר של חלקי פנים של עוף הם הרבה תבלינים, בלי סלט ובלי חומוס- רק תבשיל עמוק שמורגש בו שעות רבות של בישול שמחבק את הפיתה באהבה. אני מאוהב אך הלקוח השני אומר כי טעם הכבש קצת כבד עליו.

הלקוח השלישי מרוצה מהעראייס- פיתה שמולאה בבשר והפכה לטוסט על האש- נראה מעניין ויבדק בפעם הבאה. בצד שליש פיילזנר של מבשלת פאבו מזכרון יעקב, מושלמת לארוחה מלאת טעמים, עדינה ומרעננת בדיוק לחום קיצי נעים.

החשבון מגיע- מנת מעורב 34 ש"ח, שליש פאבו מהחבית- 19 ש"ח, מחיר בקצה הסקאלה של אוכל הרחוב אך תמורה מלאה, מעורב שבטוח שאני יפקוד אותו בשנית, בשלישית ומי יודע כמה פעמים, חלק מהאבולוציה של אוכל הרחוב היוקרתי ביחד עם המזנון של אייל שני, מה ייתן ובארצנו יתחילו להתפשט מקומות המכינים אוכל איכותי, מהיר ומעניין.

ציון הדוקטור- 9
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

פורטרהאוס- בשר ולענין

אחרי כל חג יש צורך בעוד ארוחה, זה מנגנון לא ברור הטמון בנו שגורם לנו לעולם לא להיות שבעים, למרות שאכלנו ליל אמש ארוחה מופרזת ונשבענו אחריה שיותר אנחנו לא מכניסים פירור לפה אנחנו מתעוררים יום למחרת כל ארוחת חג וישר יוצאים לארוחה נוספת, לעשות על האש או סתם לצאת לאכול בחוץ משהו "קטן", הפעם זה לא היה שונה בכלל

החיפוש אחר סטייק האוס ישראלי הוא מאבק קשה ומלא אכזבות, אולי זה מצב הבשר הישראלי והמיובא שלא מספק, אולי זה חוסר תרבות אכילת בשר אמיתי בארץ, אבל מעטים המקומות בארץ בהם אפשר באמת לשבת על סטייק גדול מדמם ולהתענג על ההרגשה הקרניבורית הקדומה של אדם מול בשר שיש להשתלט ולאלף אותו, לאחוז בחתיכת בשר עם העצם ועם הניבים לבצוע את הבשר...

הפעם החלטתי לנסות מקום ששמו לא משאיר מקום להתלבטויות מה לקחת בו- פורטרהאוס, אי שם באזור תעשייה מאובק בגבול תל מונד, אזור תעשייה מוזנח שלא היית חושב לרגע שיש בו מקום ראוי לארוחה (במחשבה שנייה רוב הסטקייות בארץ ממוקמות באזורי תעשייה נידחים כמו מיטשוס בקצרין או אלבמה בנתניה) בחוץ מרפסת קטנה שבה ישבנו עם נוף מרהיב למגרש החנייה, מזג אוויר קיצי ראשון של השנה, התפריט הוגש אבל בלי לחשוב ישר הזמנו את נתח הבית- אם למקום קוראים פורטרהאוס אז למה שלא נזמין אחד כזה? רמת עשייה מדיום בבקשה, קצת ציפס וסלט ירוק שיבואו איתו, המשקל? קילו כולל עצם, לזוג זה צריך להספיק, בירה שחורה לה ובשבילי חצי ליטר של קוזל בהירה שמחייה נפשות ביום קיץ חם.

כמה דקות לאחר מכן משעשע חיך הוגש- פלטת עץ עם כיכר לחם קטנה וחמה, קערית קטנה עם פטה כבד מעוטר בפיסטוק, קערית שניה עם ממרח אבוקדו קרמי, צלוחית שיני שום שישבו בתנור עד שהפכו לסוכריות ומלח ופלפל גסים, הלחם חם חם מהתנור, הפטה קרמי ומלא טעם, האבוקדו מרגיע ושיני השום נמצצות בשניות והקיבה מוכנה לבשר שיבוא.

עוד כמה דקות ומחבת לוהטת מוגשת עם פורטרהאוס לא גדול אבל יפה מראה, הבשר נחתך מהעצם ונפרס ומגלה צבע בורדו עמוק, מעט פחות ממדיום, בצד עגבניה עם דגל של רוזמרין וקלחון קטן של תירס לעיטור, קעריות קטנות של ציפס זהוב וסלט ירוק עם תפוחים ופקאנים מעל, המחבת רותחת וזה מעולה, אוסף נתח סינטה מבהיק, מצמיד לשנייה למחבת צריבה קלה והיישר לפה עם מעט מלח ופלפל שנזרים מעל, בשר טוב, עשוי טיפה מעט למבוקש, הבעיה- מעט סיבי, פה ושם ישנם גידים וחלקים לא לעיסים בעליל, הפילה- כמו שפילה יודע להיות- לא יובש לשים שינוי, עסיסי, לא מתנגד, הנתח הולך ונעלם, הפרוסות עוברות צריבה אחת אחרי השנייה, בשר טוב אבל לא מדהים, יותר מדי חתיכות חיוורות, הנתח מרגיש מעט קטן, לא מרגיש כאילו היה עליו כמות גדול של בשר נטו, ואנחנו יודעים לחסל בשר במהרה.... הציפס טוב וביתי אבל הכמות לא גדולה, הסלט- לא משהו שאני יזכור.

אחרי רבע שעה המקום הוא שדה קרב, עצם עירומה, רסיסי בשר אחרונים, העצם מנוקה נארזת אחר כבוד לצ'ארלי , הכלב המלכותי שינקה אותה היטב במשך שעות ארוכות, החשבון מוגש- פורטרהאוס זוגי- 255 ש"ח, בירה שחורה 14 ש"ח, קוזל חצי- 27 שח, החשבון יצא 295 שח. למזלי תלוש שילם 220 שח מהסכום הזה, האם היה כדאי? VFM? התשובה חלקית, אומנם זה המחיר המקובל בארץ לנתח שכזה אבל הבשר פשוט לא המריא, במחיר כזה אני  מצפה לריגוש, לבשר גדול מהחיים ואין מקום לנפילות ציון הדוקטור-7.5, מקום חביב עם בשר טוב, לא יותר ולא פחות.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

המבורגר חובק עולם- עסקית צהריים במוזס כפר סבא

כבר שבועות שאנחנו בעבודה מעלים את האפשרות לצאת קצת החוצה מהבניין, לנשום קצת אוויר וללכת לאכול בחוץ, אבל כל  פעם שילוב של עצלנות, ישיבות ואילוצים משאיר אותנו בתור לחדר אוכל ולאותו שניצל- חזה עוף- אורז.

אבל הפעם הפור נפל, פסח מתקרב, ורצון להמבורגר עסיסי תמיד יש, חצות היום והמסע למוזס קצר וללא פקקים, קניון ערים נטוש כהרגלו בשעות הללו, המסעדה עדיין יחסית ריקה אבל עומדת להתמלא במהרה, תפריטי העסקיות רועננו לא מזמן נאמר לנו והמגוון באמת  מעט יותר רחב.

ההזמנה בדרך כלל פשוטה אבל הפעם החלטנו על מספר שינויים- אני החלטתי לטייל בעולם ובחרתי באחד מההמבורגרים חובקי העולם שהוצעו באותו היום- פרנץ בורגר, 200 גרם המבורגר בקר עם גבינת עיזים וגבינה כחולה, השאר לקחו ארט-בורגר 250 ש"ח, למנה ראשונה הזמנו מרק עגבניות וסלט בריאות אחד.

המנות הראשונות הגיעו מהר- 2 קערות עמוקות של מרק עגבניות עם גבינת גאודה מגוררת היה חם, עשיר ועם תוספת של פלפל מוצלח ומחמם כהלכה אבל הוגש בכמות עצומה שיכלה לשמש כמנה עיקרית ולכן נאכל פחות ממחית מהמרק, הסלט בריאות הגיע בכמות מעט יותר קטנה מהמנות בעבר אבל גדול המנה נראה מספק לפתיחת התיאבון.

מספר דקות המתנה וההמבורגרים נוחתים, עשויים בדיוק במידה (לפחות המדיום שלי היה עסיסי כנדרש) הפרנץ בורגר היה שחום מבחוץ, אדמדם מבפנים, עם מריחה יפה של גבינת שמנת מעל ועם נבטי חמנייה פריכים למעלה, הרטבים כרגיל הגיעו - קצת קטשופ פלפלים פיקנטי, מיונז לרכות וצ'לי צהוב לקייק קטן של חריפות, הלחמנייה שזופה ומחזיקה יפה את ההמבורגר, לחיצה לערבוב המיצים וביס ראשון מגלה המבורגר גס ומלא טעמים עם אגמים של גבינה שמתפרצת לכל עבר ונבטים קראנצים וחרפרפים שמעניקים ביס  מושלם, הצ'יפס בצד עשה את עבודתו נאמנה ושימש ריפוד פחממתי לבשר וללחמנייה ונעלם במהירות ביחד עם ההמבורגר.

עשר דקות אחרי הגשת הצלחות המקום נראה כמו שדה קרב, מפיות מפוזרות, רטבים מרוחים ואף פירור לא נשאר, המלצרית היעילה מציעה את הקינוח המגיע לנו במסגרת מועדון החברים- עוגת תפוזים, אבל שמחה להציע להחליפה בקינוח שוקולד של ריבועי מרקיז שוקולד עשיר טובל ברוטב וניל, 4 גושים של שוקולד מרוכז ומשובח שהיו סיום מאוזן לארוחה מוצלחת.

החשבון- 2 עסקיות ארט בורגר 250 גרם- 65 שח כל אחת, עסקית המבורגר חובק עולם -58 שח, ביחד עם 10% הנחה של מועדון קיבלנו ארוחה מעולה ומספקת שבתוך שעה השביעה והשאירה אותנו לעכל מול המחשב במשך שעה ארוכה

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

קינוחי נדב עצירה מתוקה בדרך

לכל אחד יש את נקודת החובה לעצירה בדרך ל.... זה חייב להיות מקום ממש על הדרך שלא דורש סטייה רצינית, זה חייב להיות מקום נעים להירגע בו אחרי שעה ארוכה שלח נסיעה, וכדאי מאוד שזה יהיה מקום מושחת מהיסוד.

לנו יש מקום כזה בדרך לצפון, באזור התעשייה המאובק של רמת ישי מתחבא כבר שנים רבות קינוחי נדב, אנחנו זוכרים את זה ממקום קטן עם עשרה שולחנות צפופים ובשנה האחרונה המקום התרחב פי כמה וכמה.

בדרך לצפון עצרנו שם לתידלוק קל, על הדלפק היו מבחר מסחרר של מאפים, לחמים, עוגות ומוסים  מפתים, אנחנו הלכנו על הסקציה האהובה שלנו- הבריושים.

בתוך בצק חמאתי ומושחת בצורה של פטריה מתחבא מילוי מושחת לא פחות במגוון מסחרר שמשתנה לפי העונה, אנחנו בחרנו בבריוש נוטלה-פטל לה ובריוש במילוי ריקוטה ונקטרינות בשבילי, אספרסו ארוך והפוך גדול ויש לנו דייל קפה מאפה מושלם.

בריוש נוטלה-פטל חתיך

תוך דקות המאפים מגיעים על צלחות קרמיקה מרהיבות, עם בריוש שזוף מאובק באבקת סוכר קלילה מעל, הבריוש נוטלה-פטל הבריק עם טבעת סגלגלה סביבו ומייד ניגשנו למלאכת בציעת חלקים מהבריוש וגילוי המילויים- אגם של שוקולד נוזלי שטובל בפירות פטל שלמים שהגיר את עסיסו וחתיכות נקטריונת טריות שצבעו את הריקוטה הרכה בצבע צהבהב.

בריוש ריקוטה-נקטרינה עסיסי

שני הבריושים היו משולמים, מה שרק יכולת לצפות מבצק חמאתי, הבריוש נקטרינות קליל ופירותי והנוטלה מושחת, כל טיפת שוקולד שנפלה על הצלחת נוגבה בתוך שניה.

ביחד עם קפה שהוגש בספלי קרמיקה יחודיים זאת ארוחת בוקר עשירה עם כל אבות המזון, בדיוק מה שהיינו צריכים בדרך לסוף שבוע בצפון.

העלות- 48 שח לזוג, מהדילים הטובים ביותר שנתקלנו בהם, וציון מושלם למאפה מושחת!

קינוחי נדב באתר מפה