הזמנת תור למסעדה תמיד
מפתיעה אותי, לפעמים אין מקום חודשים מראש, לפעמים השעות שבהם יש מקום בלתי
הגיוניים, לפעמים הגבלת הזמן על השולחן לא אפשרית......אבל הכי מציק לי היא העובדה
שאחרי שחיפשת מקום , הציעו לך שעה ספציפית שרק בה יש מקום והוגבלת בזמן ואתה מגיע
למסעדה אתה מגלה שהיא חצי ריקה, ונשארת ככה גם במהלך כל השהות שהתארכה הרבה מעבר
לשעתיים שבהם הבוטח לך השולחן אבל בכל מקרה לא נראה שיש לחץ ואף אחד לא מזכיר לך
את העניין, מסתוריים הם נבכי ניהול השולחנות במסעדות כנראה.
הפעם הגעתי למגרשי
הטניס השוכנים מתחת למוזיאון ארץ ישראל, מקום פסטורלי שנראה שנמצא בקפסולת זמן,
פוסעים בין שחקני הטניס למקום שפעם שכנה בו ארנולד, אחר כך רוקח 73 והפעם מאכלס
אותו ביסטרו נח המקום החדש שמשלב בין יהלומה ובין השפית ענבר ברמן מאסיף, המקום
יפה ומרווח, כיסאות נוחים ושולחן מוכן עבורנו, תפריטים מוגשים וגם בקבוק מים
שמתמלא בכל פעם שביקשנו, התפריט משלב בין מנות ביתיות ומעט גסות (כנראה מהצד של
יהלומה) ומנות ביסטרו צרפתיות כפריות (כנראה מבית אסיף) עם חלוקה לא ברורה למנות
קטנות, מנות ראשונות. מרכז שולחן ומנות עיקריות, היינו חמישה אנשים עם לא מעט
רגישויות, הימנעויות והעדפות אבל הצלחנו לבחור אחרי פרק זמן לא קצר.
התחלנו עם סלסלת
הלחמים שהייתה מהצד של אסיף, 3 לחמניות גזר כתמתמות, 3 לחמניות סלק אדמדמות וככה
פרוסות של לחם שאור רך ביחד עם רליש פלפלים ואיולי זיתים (18 ₪) מנה נהדרת של
לחמניות מקסימות ורכות, איולי שהזיתים שברו את המרקם והטעם שלו ורליש פלפלים עם
המון הפתעות שמולאו מספר פעמים לבקשתנו , מנת לחם מעולה ששווה לשלם עבורה.
להתחלה הזמנו ממנות
מרכז השולחן מנת ראגו שעועית (48 ₪) צלחת עמוקה עם כמות לא גדולה של שעועית לבנה
רכה מאוד שבושלה עם עגבניות עד שהיא כמעט נמסה לתוכם, מספר עלים של שום ירוק
צלויים וברוסקטה גדולה שהונחה מעל וספגה את הנוזלים, מנה עמוקת טעמים ומעניינת אך
מעט קמצנית בגודל לעומת המחיר.
מנה נוספת שהגיעה היה
סלט ביבי ג'אם (52 ₪) צלחת גדולה עמוסה בחסות, רוקט וירוקים עם פרוסות אבוקדו ,
פלחי אשכולית אדומה חמוצה-מרירה ומוצרלת באפלו רכה, מנה נהדרת של שילוב טעמים
ומרקמים עם חמצמצות משגעת., מנה מוצלחת עם יד טובה .
לעיקריות הזמנו 3
פעמים מנה של פירה תירס טרי (72 ₪) למעשה פולנטה מתירס טרי שהגיעה כממרח עשיר ומעט
קריר, מעל תבשיל בורגניון פטריות ובצל ספרדי, הבצלים והפטריות בושלו שעות ביין
אדום והתקבל תבשיל מחמם לבב שהוגש בנדיבות ולא החוויר לעומת שום ביף בורגניון, בצל
ספרדי שנצלה על הגריל הצטרף לחגיגה למנה לא גדולה אבל מגוונת וטעימה, רק מוזר
שהפירה הוגש פושר ולא חם.
עיקרית נוספת שהוזמנה
הייתה פילה דג ים עם מרמלדת שומר עם ניוקי פריך, הגיע דג יפה עם המון שערות שומר
שבושלו לכדי ריבה, המנה לא הייתה לטעמה של המזמינה, לא בגלל הטעם או ההכנה שהייתה מדויקת
לטעמי אלא משום שהיא חשבה שהפילה יהיה צרוב ופריך , המלצר החליף ללא היסוס את המנה
לעוד מנת פירה תירס.
אני הזמנתי מנה של
המבורגר זנב שור (76 ₪) בתוך אינגליש מאפין עם גבינה צ'דר ורוטב חזרת הונח קציצה
מזנה שור שבושל ארוכות, פורר והורכב מחדש לצורת קציצה, בצד הגיע צלחת חמוצים לא
שיגרתית ומעניינת עם כרבו, סלק ולימון כבוש, ההמבורגר היה מעניין, בשר זנב השור
קיבל המון טעמים מרוטב החזרת והצ'דר, המאפין החזיק יפה את הקונסטרוקציה, אבל היה
חסר עסיסיות בקציצה, אולי תוספת שומן
כלשהי כדי שזה יהפוך למנה מנצחת, רעיון מקורי ויוצא דופן שיכול היה להמריא עוד
יותר, המנה הוגשה עם תפוחי אדמה צלויים מוצלחים.
לקינוח הזמנו 2
קינוחים- עוגת גבינת עיזים (44 ₪) שהייתה קלילה וחמצמצה ביחד עם קראמבל אגוזי לוז
ומעט קרמל תפוזים, ובאווריה (38 ₪) שהגיעה בצנצנת והייתה עשויה טובה, לא מתוקה מדי
עם קרמל טופי חם ובננה, 2 הקינוחים היו סבירים אבל לא מספיק מקוריים או מעניינים.
יצאנו עם חשבון של
560 ש"ל לחמישה אנשים, האוכל היה מעניין והאווירה נעימה אבל עדיין היה חסר
משהו, אוכל מקורי ומוצלח אין בכל מקום, ואולי
חסרה לי עוד קצת תעוזה, כנראה שנצטרך לגבש דעה נוספת בביקור נוסף.
