‏הצגת רשומות עם תוויות ארוחת בוקר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ארוחת בוקר. הצג את כל הרשומות

מנטה ריי- בוקר סופר אופטימי

יום חופש של אמצע השבוע, תענוג טהור שמגיע לעיתים רחוקות מדי, האפשרות לקום מאוחר ולהתעצל, החופש לקחת את הזמן ולשבת שעות ארוכות ולעשות ממש מעט, הבעיה שמתי שאתה חייב לזוז כל הזמן קשה לשבת בבית ומהר מאוד אתה נעשה רעב וחייב למלא את הקיבה בהרבה פחמימות.
ארוחות בוקר זה נושא כאוב, מעטות ארוחות הבוקר שבאמת גורמות לי ערגה ורצון לחזור לאכול אותם, כולן נשמעות ונראות אותו הדבר, כמה ביצים, סלט, ממרחים חסרי מעוף, שתייה חמה וקרה וישר אני חושב שבבית זה היה הרבה יותר טעים, אז מה עושים שבכל מקרה רוצים לצאת מהבית?
הבחירה נפלה על מקום שלעולם לא מאכזב אותי, מנטה ריי על חוץ הים של תל אביב ממש על התפר שמפריד את יפו מתל אביב, מצד אחד ים פראי עם גלים פראיים ומצד שני מתחם התחנה המצועצע והסינטתי, רוחות חזקות ושמיים בהירים, גולשי גלים נועזים ותיירים נועזים עוד יותר שנכנסים לעומק הגלים , מבחוץ תמיד מנטה ריי נראית לי כמו עוד מסעדת חוף שגרתית אבל בפנים עולם אחר ואלגנטי.

שולחן שמשקיף על הים,שירות מהריר ואיכותי שמבין שקודם כל צריכים קפה רק אחר כך להזמין אוכל ולהביט בתפריטים, הקפה משובח כרגיל ובצד עוגייה קטנה ובייתית שמעלה כבר את מיצי הקיבה.
המבחר מענין ושונה, הארוחות בוקר פה רובם לא כוללות שתייה, ויש מבחר לא קטן, מתלבטים לא מעט עד שנופלת הבחירה על המנות תוך דאגה שאחת מהמנות כוללת גם את סללת המאפים.

המתנה קצרה והכוכבת של הארוחה מגיעה- סלסלת לחמים אגדתית פשוט שכוללת פרוסות לחם איכותיות משני סוגים שמשובצות אגוזי מלח, לחמניית בריוש מושחתת במיוחד, בייגל קטן וקשוח, לחמנייה אניסית ומאפיין תפוזים בצבע כתום עמוק וטעמים של פרדס אחרי הגשם. סלסלה מטריפה שהיא לבדה הסיבה להגיע למקום, כל פיסת פחמימה נבחרה בקפידה ויש לה מטרה והיא מתמלאת בשמחה בכל פעם מחדש.
הממרחים גם הם מוצלחים- טחינה מוצלחת, בולגרית למריחה מושחתת ומלטפת, זיתים דפוקים משובחים, ריבת תות מתוקה וריבת תפוזים מרירה וגוש חמאה בטמפרטורה הנכונה.

המנות העיקריות הגיעו גם כן אחרי מעט המתנה וניקוי יסודי של הצלחות-בשבילי אומלט פטריות עם בצל ירוק וגבינה , האומלט היה גדול ויפה, עמוס פטריות, הוא היה עסיסי ותפוח והיה מוצלח אבל בסופו של דבר היה זה אומלט.

בצד השני הגיע אגס בנדיקט, פרוסה עבה של חלה קלויה, בצד 2 ביצים עלומות עשויות במדויק ומכוסות בשכבה דקיקה של רוטב הולנדז, הרוטב היה נהדר ומלא טעמים, שומני ומושחת בדיוק כמו שהוא צריך להיות, הביצים התפוצצו במגע והחלה ספגה יפה יפה את כל החלמון.

סלסלת לחמים המשיכה להתמלא, העייפות התחילה לרדת, הכיף היה גדול, לקינוח הזמנו גם בלאדי מרי עוקצני במיוחד ועתיר באלכוהול שעזר לנו להתבשם עוד קצת ולתת לבוקר הכיף להתמשך עוד דקות ארוכות ולהחליט עוד פעם שמנטה ריי זה בהחלט מקום לבוקר אופטימי.
סיכום וחשבון
אומלט פטריות- 44 ₪
אגס בנדיקט- 45 ₪
אספרסו ארוך- 12 ₪
הפוך גדול- 16 ₪
בלאדי מרי- 39 ₪
סה"כ- 156 ₪ לאושר גדול, לא זול אבל מומלץ בחום, 9 בסולם הדוקטור


ג'קסונוויל- חוף, צלעות, סטייק ותנין

אני חייב להודות שבשבילי ארצות הברית היא לא  המפלט הגדול, המקום שאתה ארצה להיות בו ולחיות בו, אף פעם לא הרגשתי צורך לטוס ולטייל שם, או לספוג את התרבות המקומית, תמיד אירופה והמזרח קסמו לי הרבה יותר, ולקח לי קצת מעל לשלושים שנה עד שהגעתי לארץ המובטחת, בשנה האחונה ביקרתי שלוש פעמים במדינת הענק לצרכי עבודה, תמיד טיסות בהתראה קצרה שבהם הגעתי למקומות בדרךך כלל לא פופולריים אבל הרגשתי שהם נתנו לי נקודת מבט לנתח את האוכל והתרבות המקומית, ועדיין קשה לי להסביר מה זאת ארצות הברית.

פלורידה, נשמע נחמד, ג'קסונוויל- קצת פחות, עוד עיר בצפון פלורידה, לא אטרקציה תירותית גדולה, מגוון רחב של אנשים ותרבויות, מזג אוויר טרופי חם ולח ואני מגיע אחרי עיכוב קטן של 12 שעות בשדה תעופה בשעת לילה מאוחרת מורעב, אין לי כוח לנסוע לחפש מסעדה, או לחשוב מה אני רוצה, נכנס למקום הראשון שנמצא במרחק הליכה מהמלון, מסתבר שנפלתי על IHOP רשת שמתמחה בארוחות בוקר, הדבר המושלם לשעה עשר בלילה, אבל למה להיות בררנים? ארוחת בוקר קלאסית אחת בבקשה, זוג ביצי עין, קצת רצועות בייקון פריך, זוג נקניקיות קטנות והאש בראון כי צריך פחמימות, המסע לאוכל האמרקאי מתחיל, מעט תבלינים, אין לחם, הבייקון פריך ומלא טעם, הנקניקיות מפתיעות, סגנון איטלקי- טעם מורגש של שומר, עסיסי, קלוי במדוייק ככה שהיא נשברת תחת הסכין בקול מעורר תאבון, האש בראון משעמם שמזכיר יותר לטקס לא מוצלח.

קינוח גם חייבים, ופל בלגי קטן עם ערמה יפה של קרם פרש ופירות יער טריים- אוכמניות ותותים, הופל קליל וטוב, לא מתוק, הקרם פרש עשיר, הפירות חמצמצים ומאזנים, סגר לי יפה את הפינה, מסקנה- חומרי גלם טובים, הכנה פשוטה ומדוייקת, אין חדשנות ואין תשוקה.

יום קדימה, יום עבודה ארוף, המנהל המקומי מזמין לארוחת ערב בסטקייה מקומית, מזהיר מראש שיוכל להיות שם קצת מהודר, שירות חנייה מהיר, מארחת אדיבה, מסדרון מוקף באח יוקרתי שבוער מחלוקי נחל (חיוני מאוד בטמפרטורה ממוצעת של 30 מעלות) מתיישבים בשולחן מוקפים במלצרים מקצועיים, III FORKS היא רשת קטנה של בשר שממותגת גבוה, מסעדה של Fine dining  שבה יוצאים לחגוג אירוע מיוחד, תפריט של בשר ופירות ים, מנות פשוטות וחומרי גלם טובים זה הכיוון, לפתיחה פלטה של טעימות מהים עם שרימפסים גדולים ומתקתקים, עוגת סרטנים קטנה ומלאת טעמים וסקלופ עטוף בביקון שמשחק ים-יבשה, מתוק-מלוח מופלא, לחם שנראה כמו חלה קטנה, חמאה רכה, תענוג לחיך.

לעיקרית, פריים ריב מבשר משובח, חצי קילו של בשר, עשוי מדייום, צרוב יפה, מומלח ומפולפל בדיוק רב, נתח ראוי,איכותי שטופל בקפידה, בצד צלוחיות של אספרגוס שנחלט קלות, מחית תפוחי אדמה שהייתה  מעט תפלה, תרד בשביל הבריאות, מנה קלאסית שעוד פעם לא מנסה ללכת רחוק.

לקינוח עוגת שוקולד שכבות די מזעזעת, כבדה, חסרת מנעד, קינוח אמרקאי במיטבו כנראה, אבל המסעדה גרמה לי לחשוב, זה סוג המסעדות שחסרות בארץ, מקומות שלא מנסים לחדש אלא נותנים כבוד לחומרי גלם, נותנים אווירה מיוחדת ושירות מתי שאתה חוגג אירוע מיוחד, בדיוק באמצע בין מסעדות השף המלוקקות שלא מתאימות לחגיגה משפחתית למסעדות היותר מדי שוק של מלצרים והצגות לסועדים, לא זול- מנות ראשונות ב-20 דולר, סטייק בקרוב ל-50 דולר, אבל אין ספק שהחוויה הייתה שווה.

מסע אחר, הפעם אחרי המנה האמריקאית האולטמטיבית במצידי- צלעות, כל פעם אני מחפש את המקום הקטן שמגיש את הצלעות הטובות ביותר, בשר שנופל  מהעצם, טעמים חזקים, אצבעות דביקות, מנה ביתית שאנחנו לא מכירים מהבית (באותה נימה, יש בכלל צלעות טובות בארץ?) הפעם נתנו לרשת להוביל אותנו למקום שהוכרת כטוב ביותר בעיר לצלעות' המיקום פשוט- מרכז מסחרי, השם- Rib shack , האווירה- מקומית, חולצות פלנל, אנשים קשוחים, מלצרית שעובדת במקום שנים אבל עדיין עם חיוך, גופייה צמודה, מכירה את כל האנשים ומשרתת את כולם בחיוך וצחוק, גריל עצום עם נתחים עצומים לא פחות, והעיקר- מנת צלעות בסגנון יבש, נופלות מהעצם, מעושנות, רוטב ברבקיו עמוק טעמים, רוטב חרדל-דבש ממכר, רטבים חריפים למכביר, הצלחות מתמלאות בעצמות ריקות, יש גם קצת ציפס וסלט קולסלאו אבל העיקר הם הצלעות, נתח זול, בישול אורך, טעם של בשר והרבה הנאה במחיר נמוך, 10 דולר של תענוג לשדרה שלמה.

יום אחרי, ערב אחרון, מסעדה שהיא בר ספורט, מסכי ענק, שולחן בליארד, הרבה בירה, המקום Gator dockside הסיבה שהגעתי הנה- תנין, חטיפים של  זנב תנין בטיגון עמוק, הייתי חייב לנסות, הטעם- מטוגן, המרקם- דורש לעיסה. שווה את זה? בספק, אבל חוויה, הפעם למנה עיקרית צלעות במרינדה רטובה, דביקות, מתוקות יותר, דורשות יותר לעיסה, אבל מי מתלונן? בתור תוספת הכוכבת האמיתית- שעועית אפוייה ברוטב עגבניות, היא רכה אבל נגיסה, הרוטב מתקתק ומעושן, מנה עתירת טעמים, בקומבו שלי גם חזיר מפורק, קצת חוי בשר עסיסים, קצת שעועית ורוטב ואני בעננים.

ולארוחת הבוקר האחרונה, בר גולשים על החוף, יום שבת בבוקר, משפחות מנסות לקום, קפה נמזג לכוסות חרסינה, ארוחת בוקר של אלופים, Country fried steak עם רוטב לבן, ביצת עין, קצת  גריטס בצד ותפוז לקישוט, הסטייק דק ומטוגן, הביצה נותנת עוד קצת ענין, הרוטב עמוק ומספק, ארוחה של חוטבי עצים לפני שהם חוזרים לעבודה, הגריטס- לא מצליח להבין אותו, דייסה לבנה וחסרת טעם, קצת מלח ופלפל לא מצליחים לעורר אותה, אבל עדיין- מנה לאומית של  הדרום העמוק.

אז מה היה - אוכל פשוט, מנות עצומות, מחירים זולים, חומרי גלם איכותיים, מסעדות שהמטרה שלהם להגיש אוכל ושירות יעיל ולא לעשות הצגות, לא היו לי פה תגליות או פסגות רק מסעדנים שעושים את שלהם עשרות שנים ולא הולכים אחרי אופנות, כנראה שזו הגדולה של המטבח הזה.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

לחם ארז כפר סבא- ארוחת בוקר ללא ביצים?!

עוד בוקר שישי ועוד התלבטות לאיפה הפעם על הבוקר, בנומילי אני יושב כמעט בכל שישי, בחומוס אני בכל שישי שני, בתי הקפה בעיר הגדולה-קטנה שלנו בדרך כלל מאוסים, ולצאת מחוץ לעיר? אפילו בתל אביב אין מה להציא לשישי בבוקר בדרך כלל, פלוס פקקים ולמצוא חניה, כרגיל התלבטות קשה.

הרגלים לוקחות אותי לטיול בעיר, צ'ארלי מושך לכל עבר  מרחרח ומסמן טריטוריה נרחבה, לאט לאט אני מתקדם לעבר רחוב רוטשילד, לא השדרה של תל אביב אלא פה בכפר סבא הקטנה, בית יפה וישן, סגנון בינלאומי של פעם וצבוע בלבן מתנשא מעל הרחוב, אף פעם לא שמתי לב לבנין הזה עד שלחם ארז התמקם בו ושיפץ אותו יפה, מתיישבים בחוץ, זמזמם שקורה למלצר כי המרפסת מוסתרת מעט, מחכים לארוחת בוקר קצת שונה.\

התפריט מצעי מספר אופציות לארוחת בוקר שבנויה על ממרחים, לחמים, שתיה חמה וקרה ואז הפתעה- במקום רק ביצים שחוקות אפשר לבחור גם לביבות כרישה, או חציל קלוי וצלחת מעדניה בצד, התלבטות קלילה ומחליטים שביצים זה טוב ויפה אבל מרגש זה ממש לא אז הולכים על לביבות הכרישה, וגם מנה של לחם מטוגן עם השם הסקסי של פראנץ' טוסט כמובן.

המתנה קלה ועל הולשחן נוחתת צלחת פח עגולה עם 2 כיכרות לחם קטנות- אחד אגוזים ואחד מצופה במבחר דגנים ואיתם מבחר יפה של ממרחים, הבציעה מתחילה ומגלה לחם חמים וטרי, דחוס עם קרום עבה ופנים רך, לחם מצטיין שעשוה את המלאכה נאמנה.

הממרחים- צזיקי חמצמץ וסמיך, ממרח לימונים כבושים גס ואיכותי, פסטו זעתר מעולה, ריבה תפוחים ביתית עם טעם של בישול ארוך, גבינת שמנת עתירת שומן, קוביית פטה מלוחה כמו שצריך וקוביית חמאה צהבהבה. כל ממרח איכותי ונכון ומקורי, שילוב כנון של טעמים ככה שבכל ביס אפשר להרכיב טעם חדש ומרקם מענין, ביצוע מדוייק ונדיב שביחד עם הלחם הספיק יפה לזוג.

בצד צלחת של סלמון מעושן, כמות יפה של סלמון עדין ובשרני עם ערימה קטנה של איקרה נחמדה, שילוב שאני אוהב לבוקר ונותן עוד קצת טעימה של איכות לארוחה ומשדרג אותה, הייתה אפשרות נוספת לבחור במקום טונה או גבינת עזים. רעיון יפה לגיוון הממרחים ושידרוג הארוחה.

לביבות כרישה- צלחת יפה עם 3 לביבות שמנמנות על מצע של יוגורט, הלביבות רכות, ירקרקות ומלאות בריאות וטעם, רעיון מעולה מתי שלא מתחשק אותם ביצים רגילות.

פראנץ טוסט- 4 פרוסות יפות של חלה רכה שהושרו הרבה זמן בחלב ווניל וטוגנו עד הזהבה שיצרה מעטה פריך ותוך רך כמו ענן, קצת דבש איכותי, קצת מריבת התפוחים, סלט פירות קטן והתוצאה מעולה, במיוחד עם משלבים בין ביסים מלוחים של הלביבות והממרחים עם קצת מתיקות מעודנת.

היה גם סלט ירקות, היה בו את כל מה שצריך- מלפפון ועגבניה טריים וחתוכים דק, בצל סגול פריך, אבל התיבול היה בחזקת נעלם והסלט לא שיחק תפקיד מרכזי בארוחה.

נזלים- כוס יפה של מיץ תפוזים סחוט טרי וחמצמץ במידה, כסה הפוך ואספרסו משובח, צלחות ריקות ונקיות אחרי ניגוב אחרון, כמעט אוכל מדוייקת ונכונה שנתנו תמורה נאה, אוכל טוב וקצת שונה, הרעיון של החלפת מנת הביצים בלביבות מסתמן כהצלחה, הממרחים נכונים ואיכותיים, צלחת המעדנייה מעולה, העובדה שאין תוספת תשלום על מיץ סחוט במקום.
הלחמים מעידים שלא צריכים סלסלה מלאת מאפים (למרות שזה נחמד) לפעמים כל מה שצריך זה לחם טוב.
בסיכום הפתעה נחמדה של רתש שחוזרת לחיים, ציון הדוקטור לארוחת בוקר- 8.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

חומוס טוב ועוד- נקודה של אופטימיות בסופשבוע שהוא קצת פחות

סןף שבוע שמתחיל עם קולות של מלחמה הוא אף פעם לא טוב, אחרי סופשבוע של גשם וחורף השמש בחוץ ואפילו יש הרגשה סתויות נעימה, בכרמל הנרקיסים פורחים וראשוני האירוסים מבצבצים אבל בחדשות 24 שעות ביממה רק הפחדה, הרס ואי שקט, במיוחד לימים כאלה אני צריך מקום של בריחה קצרה מהמציאות וקצת אופטימיות.

בשילוב עם פרוייקט ארוחת הבוקר שלי שנועד למצוא מקומות עם ארוחות בוקר מענינות, טעימות, מזינות ובמחיר סביר הגעתי למקום מאוד לא הגיוני בכפר סבא, פינה קצת נידחת צמודה לתחנת מוניות שמחליפה חנויות ובעלים בקצב די משגשג, לא רחוק מויצמן אבל בפינה נחבאת התמקם מקום קטן מלא אופטימיות שנקרא חומוס טוב ועוד, המקום מצהיר על עצמו שהוא "מקום צמחוני ואוהב חיות" וביום שישי החלטנו להתביית על ארוחת הבוקר שלהם שהציעה לנו שקשוקה.

קודם כול קיבלנו קערית מים קטנה לצ'ארלי, שלמרות שמעדיף תמיד בשר מוכן בשמחה לדגום גם מקומות צמחוניים, ואחרי זמן קצר קיבלתי קערה עמוקה ויפה של תבשיל עגבניות עמוק מעוטר בנדיבות בפטרוזילה, כבר ממבט ראשון התבשיל נראה מבטיח והריח מניחוח משכר של עגבניות שהתבשלו ארוכות עד שכל הסוכרים בהם הופרשו החוצה, ואכן הביס הראשון הודיע שמדובר בתבשיל עגבניות עמוק וארוך, ללא קיצורי דרך, התבשיל היה מאוזן ועשיר ולא היה צורך בתיבול נוסף, פנכה קטנה של חריף אכזרי שהוגשה רק שיפרה את המצב, רק בביצים הייתה נפילה- השקשוקה כנראה מוכנה במחבת גדולה מראש והביצים הגיעו מתי שהחלמון כבר היה נוקשה, ביצה שהייתה מוכנה עם ההזמנה הייתה מקפיצה פלאים את השקשוקה.

חשוב להזכיר שלצד השקשוקה הוגשו פיתות בשרניות עם אפשרות להחליפם בפיתות מקמח מלא, בגלל שהבוקר היה בריאותי הלכנו על האופציה הזאת וקיבלנו פיתות רכות ובריאות שספגו באהבה את הרוטב העמוק.

ביחד עם הארוחה קיבלנו צלוחית קטנה של סלט טאבולה מרענןו, סלט ירקות טרי ופשוט, סלט כרוב עוקצני וצלוחית של חומוס משובח, עתיר בטחינה, עדין עדין ומאוד מאוד טעים, כול השולחן שידר טריות, פשטות ועדינות והיה חגיגה בפה.
התפריט הבטיח גם מבחר של מנות צמחוניות לימים אחרים שכולם על טהרת הצמחונות החל מגולש צמחוני ועד מעורב ירושלמי והכול במחירים הוגנים כולל משלוחים אל אופניים חשמליות, רשמתי לי לבדוק בעתיד....

השקשוקה נוגבה מהר, הסלטים חוסלו, השיחות של נהגי המוניות מהתחנה הצמודה היו משעשעות והוסיפו עניין ובכלל המקום שידר אופטימיות ואי של שפיות בלב כול הבלאגן. אין ספק שלפה עוד נשוב.
ועל מנת לאזן את הבריאות פקדנו כרגיל את נומילי לקרואסון הפיסטוק הקבוע ולאספרסו הארוך, כי מהרגלים טובים לא נפתרים.

ומה המחיר? פעמיים ארוחת שקשוקה- 24 ש"ח לאדם, חצי קילו חומוס הביתה - 18 ש"ח, 4 פיתות- 4 ש"ח, 1 מים מינרלים- 6 ש"ח, סה"כ 76 ש"ח לארוחה מלאת נקודות אור, ציון הדוקטור- 9. אם פעם הבאה הביצים יהיו רכות וישברו על הצלחת בענן חלמון מדהים הציון יכול להיות עגול.

ולכתובת- רוטשילד 50 כפר סבא, צמוד לתחנת המוניות, מומלץ בחום.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

הרהורים על ארוחת בוקר- נומילי וחומוס כרים

כמו שכבר כתבתי אני לא אדם של ארוחות בוקר, בדרך כלל ארוחת הבוקר שלי זה מוזלי (תוצרת עצמית) אחרי החדר כושר ופעמים רבות אני פשוט מדלג על ארוחת הבוקר ומחכה כבר לרעב של הצהריים שיכה בי (וכן, אני יודע שזאת הארוחה החשובה ביותר של היום) ונכנסתי כבר לדיונים ארוכים על ארוחת בוקר והאם היא שווה את המחיר או שתמיד היא תאכזב ואיך צריכה להיות ארוחת בוקר על מנת להצדיק את מחירה, אחרי עוד ארוחת בוקר מזעזעת למחצה בבית קפה מתחת לעבודה (שלפחות לא שילמתי עבורה) החלטתי ללכת לחפש לי את הארוחות הבוקר שלטעמי שווה להגדיש להם מעבר לשניה.

ונתחיל בשכונתית שלי- נומילי בכפר סבא, בפינת הרחוב הסואן (יחסית לכפר סבא) ביום שישי ראשון של גשם, לפני כחודש התווספו ארוחות בוקר למקום אבל תמיד העדפתי להתמקד בקרואסון הפיסטוק האהוב שלי, אבל בגלל שהפעם הגעתי עם האישה החלטנו לדגום גם את ארוחת הבוקר שכללה את כול הפריטים הבנאליים הקבועים- שתייה חמה וקרה, ביצים, פלטת ממרחים וסלסלת מאפים, התמחור היה ברף הגבוהה של ארוחת הבוקר ועמד על 52 ש"ח אבל החלטנו שלמען המדע ניקח חלק במבחן.

ראשון הגיע מיץ תפוזים סחוט טרי ובמקום (ולידיעת בתי קפה אחרים- אין דבר כזה סחוט אבל לא במקום, תשקיעו קצת במסחטה ותפוזים טריים) כוס קטנה אבל מרווה, עשירה וחמצמצה במידה . כבר 2 נקודות בונוס על כך שאין תוספת תשלום עבור מיץ סחוט. מספר דקות עברו וסלסלת מאפים מפנקת באמת הגיעה- 2 לחמניות- מאפים מלוחים מנוקדי זרעים, קרואסון חמאה קטן, אחד עם שוקולד ומאפינס קטן וחמוד, פלטת הממרחים גם הגיעה עם חמאה צהובה ונוחה למריחה, ריבת תותים ביתית עם גושי פרי קטנים, לבנה חמצמצה ושמנה, זיתים מרירים וחתיכה קטנה של גבינה צפתית.  המאפים היו רכים וטריים, הממרחים מוקפדים ואיכותיים למעט הצפתית שהייתה באנלית ולא התחברה לי, הקרואסון נבצע ונמרח בחמאה ומעט ריבה והיה מעדן, אולי היה חסר לי גם פרוסת לחם שתיתן עוד מעט פחמימה.

מיד אחר כך הגיעה לה החביתה תפוחה ויפה עם בצל, תימין ורוזמרין (עוד פעם ללא תוספת תשלום על התוספות הללו) והיא הייתה זהובה, רטובה בדיוק במידה, עדינה ומבושמת מעשבי התבלין, כמו כל הארוחה היא הייתה עדינה וטעימה,ביחד איתה הגיע גם סלט קטן שצעק טריות עם קוביות קטנות של פלפל כתום, עגניות ומלפפון, פשוט פשוט וככה טעים.
 הפוך קטן והארוחה הושלמה בהצלחה. לא ארוחה מיוחדת או יוצאת דופן אבל מבוצעת בצורה מוצלחת, אחת הארוחות היחידות שאני יכול להגיד שמתקרבת לגבול ה-VFM של ארוחות בוקר לטעמי, ציון הדוקטור- 8.

ונעבור לחלק האומנותי, יום שבת בבוקר, גשם קצת שוטף, קר ולכן חייבים ארוחה שתחמם, חומוס כרים בג'לג'וליה, בכניסה 2 שקתות גדולות מלאות שמן רותח ומפעל פלאפאל קטן שמזרים כדורים חמים וטריים לכול דורש, רק מתיישבים (4 שולחנות בסך הכול בפנים) וצלחת פסלטיק קטנה עמוסה כדורים להוטים מוגשת, הפלאפל פריך ומעט חריף ונחטף בשניות (אל דאגה, הצלחת מתמלאת בלי להרגיש) פעמיים חומוס פול ביצה נוחתים על השולחן, מנה לא גדולה אבל בצלחת עמוקה, הביצה לבנבנה מעוטרת בפפריקה, גרגרי חומוס רכים ופול משחתי, חריף אדום וגם קצת רוטב לימון עוקצני, פיתות חמות וישר טובלים בעיסה שהיא חמימה, עשירה ולא מתובלת כמעט, צלחת פלסטיק נוספת עם זיתים כבושים מרירים, מלפפון חמוץ, עגבניה, בצל ולפת ורודה מוסיפים ויטמינים לבוקר, זאת ארוחת בוקר של אלופים, כזאת שמחזקת את הגוף ומכינה אותנו לחיים, עשר דקות והשולחן כבר ריק וקפה שחור נמזג מתרמוס בודד שעובר משולחן לשולחן.
20 ש"ח למנה, 12 ש"ח ל-1/2 קילו חומוס הביתה, כנראה שבשבילי זאת ארוחת הובקר האולטימטיבית.

חומוס כרים ג'לג'וליה, בצומת הכניסה  נוסעים ישר עד שרואים את החומוס מצד ימין ובנק לאומי מצד שמאל


http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

בוקר באייסברג וולקנו- אגם של קרמל

בוקר יום שבת אחרי נחיתה די רכה בחזרה בארץ מבוסטון, הגוף כבר התרגל למנות גדושות של סוכרים, צבעי מאכל, שומנים וכול שילוב בלתי בריא שאפשרי שנספג בעורקים השכם בבוקר, כבר הרבה זמן לא אכלתי ארוחת בוקר מעניינת או שגרמה לי לרצות לחזור עוד פעם, הארוחה של ממרחים, ביצים ושתייה כמעט ואף פעם לא מצליחה לרגש אותי, וחיפשתי משהו שיעלה ריר רק במחשבה עליו, הצצה באחד המקומונים והופ עלה חיוך.

אייסברג וולקנו, מהמקומות החביבים עלי בהוד השרון, שבת בתשע רק אנחנו וזוג מלצרים משועממים, צ'ארלי מתרוצץ לו בשמחה ונהנה מקערת מים שמוגשת לו בזריזות, תפריט ארוחת בוקר מעט שונה אבל לא מספיק מענין, קומבינציות רגילות של ביצים ושקשוקה עם ממרחים ושתייה, כמה פריטטות ומנותק קלות יותר, דווקא בצד המתוק ציפינו להרבה יותר אבל קיבלנו רק פרנץ' טוסט ואני כבר דמיינתי איזה ופל פלגי עמוס כול טוב, מנה שנמצאת בתפריט הקינוחים הרגיל אבל אפשר היה להתאימה בקלות לבוקר, או כמה פנקייקים....

לא התייאשנו והזמנו ארוחת בוקר אחת שמהבוססת על פריטטת גבינות (54 ש"ח) ופראנץ טוסט (36 ש"ח)  ואחרי המתנה קטנה הגיע הקפה שהזמנו מראש בחיזוק אספרסו קצר ואכזרי בשבילי, הגוף עדיין התאושש מקפה אמריקאני מחורבן במיוחד... וכוס יפה של מיץ תפוזים שהגיעה כחלק מדיל הבוקר.

המתנה לא קצרה והגיע סלסלת מאפים נעימה שכללה לחם כהה עשיר בזרעים בעל קרום קשיח ופנים רך, לחמניות רכות וקטנות דמויות חלה שנמסו בפה זוג מאפינס בטעם הדרי עדין שהיו טריים, עדינים וסיפקו יפה את הצד המתוק, איתם הגיע צלוחת לבנה עם 6 פנכות שכללו חמאה טובה, שילוב של טחינה עם פסטו שהיה עשיר בטעמים ובמרקם מעט גס וטוב, ריבת תותים ביתית, ממרח של יוגורט עם עגבנות ועשבי תיבול (נראה לי) שהיה חמצמץ , גבינת שמנת טובה וסלט טונה טרי ועשיר, כול הממרחים היו עשויים בצורה טובה, עשירים בטעם והם נעלמו מהר אך הייתי שמח לקבל גם גבינה  עשירה נוספת (כחולה מסריחה או פטה היו במקום) או קצת אנטיפסטי מכיוון שבאייסברג וולקנו יודעים לעבוד יפה עם חומרי גלם ולהוציא מנות מענינות ומגוונות.

במקביל הגיעו המנות העיקריות- פריטטת גבינות שהכילה גם פלפלים קלויים, שום, בצל ועשבי תיבול, הפריטטה הייתה תפוחה ויפה  עשירה בגבינות עדינות שנתחו בחוטים ארוכים של עושר אבל גם עדינה מדי, היה חסר לי תיבול ומעט מלח, הפלפלים הקלויים העניקו עוד מעט עומק והמנה הכללותה הייתה גדולה ויפה, איתה הגיע גם סלט ירקות קטן וטרי עשיר בלימון שנתן קצת ויטמינים לבוקר.

המנה השנייה- פראנץ טוסט, 2 חתיכות עבות ויפות של לחם רך שטוגנו והיו פריכות ושחומות, סלט פירות חם שהוקפץ ברוטב קרמל חם שכלל ענבים, נקטרינות ועוד פירות ששמרו על נגיסות יפה ורכות באותה הנגיסה, רוטב הקרמל היה עשיר ועטף באהבה את הפראנץ טוסט בשלולית יפה ושחומה, עריהמ יפה של קרם פרש רעננה את הכול ובנתה מנה יפה, לא כבדה, מתקוה במידה עם רמז של חמיצות מהפירות.

לא מעט אוכל, כמות מכובדת שהשביעה אותנו אבל לא הכבידה, אבל בעיית ה- VFM של ארוחת בוקר כרגיל נשארה, במחיר של מעט מעל ל-100 ש"ח אכלנו טוב אבל לא בלתי נשכח, היה חסר משהו שיגרום לי באמת להגיד שחובה לחזור שם לארוחת בוקר, או אויל באופן כללי אני לא איש של ארוחות בוקר, ציון הדוקטור- 7.5


http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

טאצה דורו- בוקר בניחוח איטלקי בנוה צדק

בוקר יום שבת, ההשכמה הייתה מוקדמת והבריזה עדיין נושבת ומבחר עשיר של שוברים שהתקבלו לכל מיני ארועים שוכבים על השולחן, חלק מציעים קפה ומאפה חלק ארוחות בוקר וחלק מציעים מבחר רחב של מבצעים אבל רובם משעממים ולא מושכים, השוברים אצלי בדרך כלל עוברים יישון איכותי כמו בשר למשך חודשים רבים עד שנשאר שבוע עד סיום התוקף ואז אין ברירה אלא לנצלם, הפעם החלטנו לחרוג מהמנהג ולנצל תלוש טרי שהתקבל לפני מספר ימים לכבוד ים הולדת שיגיע בקרוב, המבחר של בתי הקפה מעט עלוב, אין הרבה אופציות מענינות ובכלל ארוחת הבוקר הישראלית כבר שנים רבות משעממת אותי- אותם ביצים, ממרחים, סלט עייף, קפה סביר ותפוזים סחוט טרי אבל לא פה, ולא טרי, ולא סחוט ולא תפוז...

הפור נפל הפעם על מקום קצת שונה, טאצה דורו בנוה צדק, השכונה תמיד נעיהמ לטיול קצר בשבת בבוקר מתי שהשמש עדיין אל קופחת מעל, המקום נראה חביב עם חצר קטנה עם ניחוח איטלקי, תשע בבוקר יום שבת המקום עדיין מנומנם, החצר היפה חצי מקורה וממוזגת בכהלכה אבל מעט מהקסם נשמר, חצר יפה עם ניחוח של מקום אחר, כיסאות מזמינים ומוסיקה חרישית נעימה, מתישבים ומקבלים תפריטים והסבר על מה כולל השובר שלנו (ארוחת בוקר זוגית) המבחר יפה ומסקרן ונע מבוקר מצרי עם מסבחה של פול , ארוחות בוקר רגילות וארוחות של ביצים על תבשילים של פטריות או תרד או ביצי עיין בקדאיף, אחרי מחשבה קצרה מזמינים 2 ארוחות- בוקר מלא שמקביל לארוחה הרגילה ובוקר הפוך שהוא עין הפוכה עם שינקן ובייקון בפוקאצה, מתרווחים במקום ומבחינים בפינה בזוג תרמילאים עם תיקי ענק אוכלים ארוחת בוקר של "רק הגענו לפה" ונזכרים בטיולים של לפני שנים לא רבות כל כך אי שם ברחבי התת יבשת הגדולה והחיפוש אחר מקום למלא את הקיבה ובזול...

המתנה קצרה וסלסלת לחמים מגיעה, פרוסת פוקאצ'ה תפוחה, 2 פרוסות לחם מלא ומאפין קטן, הפוקאצה מוצלחת ובשרנית אבל מעט קרירה, הלחם יבש וקר ולא מפתה והמאפינס חביב אבל קטן, פנכת חמאה רכה וריבת תפוחים ביתית עושים נעים לפוקאצה, כוס מיץ תפוז שנסחט במקום מגיעה בכוס יין יפה עם קרח ומרווה עד מאוד, וגם הפוך ואספרסו טובים בכוסות חרסינה יפות (כל ארוחה מגיעה רק עם שתייה אחת, קפה אחד הוספנו) והכי חשוב קערת מים לצ'ארלי שלא יתייבש לו בהמתנה לשאריות.

אחרי כמה דקות נוחתים על השולחן סלטים- סלט ירקות חביב וחתוך לא דק מדי עם יוגורט למעלה וסלט ירוק עם גפרורי גזר וגילופי פרמזן, הסלטים חביבים, רעננים ומתחילים למלא את הקיבה לקראת הגעת המנה העיקרית, המנה שלה נוחתת ראשונה, על צלחת לבנה גדולה מונחים 2 ביצי עין יפות עם חלמון רוטט, תלולית יפה של גבינת שמנת קרירה, 2 קוביות יפות של פטה, שום ועגבניות קונפי ומספר זיתים וקערית עם יוגורט ומוזלי, הסידור אסטטי ומגרה, הביצה עשוייה נכון והפוקאצה שוברת במהירות את החלמון, הגבינות מתאימות במדוייק גם אם לא מרגשות, השום ועגבניות השרי קונפי מוסיפים מימד נוסף לארוחה, צלחת לא גדושה אלא בכמות מתאימה לפתוח את היום עם חיוך, היוגורט חמצמץ במידה, קוביות פירות טריים ומעט גרעינים לפריכות. צלחת קצת שונה מארוחת הבוקר הישראלית הרגילה.

הבוקר ההפוך שלי גם הגיע כבר- פוקאצה גדולה שנפרסה ומולאה בביצת עין הפוכה שטוגנה עם בייקון ופרוסות ורדרדות של שינקן, הכריך עמוס בכל טוב, בצל סגול פרוס דק ועגבנייה מוסיפים בריאות, החביתה טובה אבל הייתי שמח לחלמון נוזלי יותר שישפך וירטיב את הביסים, בכלל מעט ממרח שומני היה עושה פלאים, כמויות מכובדות של בשר בכל ביס ביקשו קצת פריכות, קצת חסה ותוספת קטנה של מלח ופלפל עשו את הכריך לארוחה ראוייה.

הצלחות בסוף לא היו ריקות כי הרבה אוכל היה על השולחן, אבל לא הרגשנו חזירים שזללו עד בלי סוף אלא שאכלנו ארוחה מאוזנת שמשאירה אותנו עירניים להמשך הבוקר, האווירה במקום הייתה טובה, השירות קשוב וחרישי, דרך מעולה לפתוח יום שבת, קצת שיטוט בנוה צדק על הבוקר עזר לנו לעיכול אבל אחרי שעה השמש הקופחת כבר הזכירה לנו שאנחנו לא באיטליה אלא במישור החוף והגיע הזמן לחזור למזגן.

אז מה היה לנו- ארוחות בוקר קצת שונות, מגע איטלקי קליל, קפה טוב, חומרי גלם איכותיים וקצת יציאה מהשיגרה, עדיין חסר עוד קצת מגע, קצת תיקונים קטנים וסלסלת מאפים יותר מגוונת ואיכותית אבל עדיין מקום מיוחד ששווה הגעה במיוחד מכפר סבא הרחוקה, ארוחת בוקר מלאה (49 ש"ח), בוקר הפוך (52 ש"ח) ואספרסו (9 ש"ח) סה"כ 110 ש"ח ציון הדוקטור- 8, כי זה שונה מכל שאר הארוחות.



http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif