גאלט פירות קיץ מהיר- כל עוד יש פירות קיצים בכל פינה

סוף הקיץ, חם ולח, המדפים מלאים במבחר פירות קיציים שקורצים מכל פינה, אני קונה קונה וקונה וממלא את המקרר באפרסקים, נקטרינות ,שזיפים, מנגו, כמה בננות, פתאום התחילו גם התאנים, עושר של צבעים וטעם של שמש שמוציאה את הסוכרים הטבעיים, הבעיה- הם מתקלקלים מהר, הופכים לרכים, תוססים אפילו, לכן תמיד אני מוצא את עצמי עם ארגזי פירות שעומדים להתפוגג וצריך מהר לנצלם למתכון מהיר וספונטני.

גאלט, פתרון מושלם לעצלנים, מאפה בצק פריך מרושל עמוס בפירות שמגירים לתוכו את המיצים, מתחיל לארגן את המצרכים ומגלה שמצרך חיוני חסר לי- שקד טחון, לכן מאלתר בשנייה פתרון חלופי וטוחן דק דק קשיו שמעניק לכל העניין טעם מלוח- מתוק שמאזן יפה את החמיצות של הפרי, 10 דקות עבודה והבית כבר מתחיל להתמלא בניחוח שמבטיח הנאה.

גאלט קשיו ופירות קיץ

• 150 גרם חמאה
• 2 כוס קמח
• 3/4 כוס קשיו טחון דק דק (או שקד טחון, ואז אני ממליץ להוסיף טיפת תמצית שקד לטעם מרציפני)
• 1/4 כוס סוכר
• 1 ק"ג פרי קיץ בשל (נקטרינות, שזיפים, אפרסקים, תאנים...)
• 3 כפות סוכר
• 1 כף ליקר גרנג מרנייה

במעבד מזון עם להב ברזל מניחים חמאה קרה חתוכה לקוביות, קמח, קשיו טחון וסוכר, מפעילים בפולסים קצרים עד קבלת מרקם גרגרי. מוסיפים לאט לאט מעט מים קרים עד שמתקבל בצק אחיד- הוא יכול לצאת מאוד רך וזה בסדר.

עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא למנוחה.

מגלענים את הפירות, פורסים גס לחצאים ואז לרבעים ושמניות, מערבבים עם מעט סוכר וליקר.

מוציאים את הבצק מהמקפיא, על תבנית מרופדת בנייר אפייה משטחים ביד, מניחים במרכז את הפירות ומקפלים מעל הקצוות מעט בצק.

אופים בטמפרטורה של 180 מעלות כ-30 דקות עד שהבצק מזהיב והפירות מגירים נוזלים, אוכלים חם, פושר או קר, לבד או עם קצת גלידת וניל.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

טופולינו- לעלות לרגל בשביל קנולי, להתענג מכל השאר

נתחיל מהסיכום- מושלם, חוויה מדהימה וסיבה לעלות לרגל לירושלים. ועכשיו נתחיל מההתחלה

עליתי לירושלים באמצע השבוע, דבר מאוד מאוד נדיר מכיוון שאני לעולם לא לוקח ימי חופש מהעבודה, אבל הפעם שילוב של מילואים ומשימות מעט מוזרות אילצו אותי לעלות לעיר הקודש. ארזתי את האישה ואת הכלב ועליתי לי לירושלים, הרעב היה גדול מכיוון שהשעה הייתה כבר צהריים אז חנינו בשוק מחנה יהודה והתחלנו להסתובב קצת ולחפש משהו לאכול.

השוק

השוק גדול, מואר, לא צפוף, אבל אחרי הסתובבות בשווקים כמו לוינסקי והכרמל השוק נראה לי טיפה ריק, אומנם ישנם דוכנים מענינים פה ושם אבל הרבה דוכני בוטיק שהתמקמו שם והעלימו קצת מהאוטנטיות שהייתי רוצה לקבל בשוק, הצבעים עדיין יפים, הירקות איכותיים ויקרים, קצת דגים וקצת בשר אבל לא מצאתי הרבה מציאות מלבד דוכן לחמים איכותיים וקצת גבינות שקרצו לי אצל באשר ובעיקר ערימות ענק של דובדבנים במחירים נמוכים ובצבע מדהים.

מחיר מציאה

מכיוון שבסיבוב ראשון לא מצאתי מציאות החלטתי ללכת למקום שמשום מה כל פעם בשוק אנחנו מגיעים אליו- טופולינו, לטעמי מסעדת שוק אמיתית, מסעדה איטלקית קטנה של חומרי גלם עונתיים וטריים. התיישבנו לנו על זוג שולחנות קטנים בחוץ והשקפנו על רחוב אגריפס השוקק חיים, השולחן ממש על הרחוב ולכן שימש כנקודה מענינית לתצפית אנתרופולוגית על הרחוב ועל בליל האנשים- חילוניים ודתיים, חרדים וערבים, תיירים ומהגרים זרים.

מבט על הרחוב הסואן

התפריט הגיע מהר עם מנות שעוררו את התאבון עוד יותר, ההתלבטות קשה אבל בסוף הוחלט על 2 מנות מסקרנות- ניוקי אלה רומנה בשבילה וריזוטו דגים בשבילי, צלוחית עם 2 פרוסות בגט וממרח חרדלי הגיעו, בקבוק מים קרים להרוות את הצמא וקולה זירו אחד, סלטים ירוקים עם עגבניות מתפקעות מעסיס ורוטב קליל ואנחנו מוכנים.

צ'ארלי ממתין בסבלנות

לא עברו להם 10 דקות והמנות מגיעות, מתפרצות מצבע וטריות. הניוקי אלה רומנה הוא 2 עיגולים יפים של ניוקי עשוי סולת בצבע צהור עמוק, עיגולים של מוצרלה מבהיקה בלובנה מעל, ים של רוטב עגבניות עמוק עמוק שניתן לטבוע בתוכו ועלה יפה של בזיליקום מעניק את הירוק, יצירת אומנות על צלחת לבנה גדולה. הטעם- מדליק את כל בלוטות הטעם, רוטב עמוק ומלא עסיסי של קיץ, ניוקי רך ופריך בו זמנית, מוצרלה מדהימה, מנה של חומרי גלם עדינים ועוצמתיים בו זמנית.

ניוקי אלה רומנה

הריזוטו-עוד פעם אני ישמע כמו קלישאה, יצירת אומנות, יופי מרהיב לעין של אורז צהבהב, אפונה טריה ירוקה ופיסות נדיבות של בורי, הריזוטו עשוי בצורה מדוייקת, עשיר בטעמים של פארנו וציר דגים, האפונה נותנת מעט מתיקות, הדג נותן בשרניות נעימה, מעט לימון שנסחט מעל מרומם את הכול לרמה חדשה של עונג. המנות בתחילה נראו לנו מעט קטנות אבל עד מהרה התבדנו כי העמליניות של המנות ממלאת, מנחמת וזורקת אותי לאיטליה (אני טרם הייתי) ככה אני מדמיין מסעדה איטלקית קטנה ואיכותית.

ריזוטו זוהר

הצלחות מבהיקות בלבן כי ניקינו אותם ביסודיות, הבטן מלאה ואנחנו מרוצים, תפריט קינוחים עמוס במנות מדהימות ( רביולי שוקולד או ניוקי ערמונים) אבל אנחנו מלאים, אבל בקצה התפריט מוצע קנולי, רק 12 ש"ח, נשמע כמו הצעה קטנה ומפתה לסיום הארוחה, הפוך קטן וקנולי מוזמנים ואז הגיע הפיצוץ- גליל יפה של קנולי, בצק פסטה מטוגן ופריך, מלא בקרם מסקרפונה צחור, הגליל נפרס, הקרם יציב ואז ביס ראשון, שכבת פסטה פריכה מתפצחת בקרמליות נעימה בפה ואז ענן של מסקרפונה עם רמז ללימון שמרגיע את הפה, מנה עשירה וקלילה בו זמנית, מתוקה וחמוצה, מנה ששווה בשבילה לעלות במיוחד לירושלים, גם הקפה מצטיין ושולח אותנו להכריז כי זאת כנראה המסעדה האיטלקית הטובה בארץ.

הקנולי המדהים

אז מה היה לנו- ניוקי אלה רומנה 65 ש"ח, ריזוטו ים 65 ש"ח, קנולי 12 ש"ח + 19 שח על קופה והפוך סה"כ 1616 ש"ח לאחת הארוחות הטובות ביותר שאכלתי בארץ, הציון ברור- 10 עגול , הלוואי שהייתה מסעדה כזו בכל פינת רחוב.





http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

קראמבל עגבניות ומנגולד

אחרי עוד יום טיול בשוק הכרמל חזרתי הביתה עם שקיות עם מציאות שלוקטו ברחבי השוק, הנחית את המציאות על השיש והתחליתי לחשוב מה יצא מכל זה, התחלתי לשחק ולחבר בין מרכיבים, מרקמים וטעמים ואז עלתה בי המחשבה- החלטתי לקחת את הרעיון של קראמבל- פרורי בצק פריך שמתחתם פרי עסיסי שנאפה ומגיר את הנוזלים שנספגים בתורם בבצק.

את הפרי החלפתי בעגבניות שרי יפות וספוגות שמש שקניתי בשוק, ולעגבניות תמיד משתדך יפה קצת ירוק שהגיע בדמות צרור מנגולד שהבהיק בצבע ירוק עשיר, צרור קצת של טימין טרי גם כן מצא את דרכו פנימה ועוד כמה הפתעות.

קראמבל עגבניות ומנגולד

  

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

21/2  כוס קמח

3 כפות גבינה קשה מגוררת (אני השתמשתי בגבינה גרוזינית, גם פרמז'ן אן גאודה תתאים)

מלח ופלפל

במעבד מזון עם להב מתכת שמים קוביות חמאה קרה ואת הקמח, מעט גבינה מגוררת וקצת מלח ופלפל, מפעילים בפולסים קצרים עד שמתקבל מרקם של חול גס עם גושי חמאה קטנים.

1 ק"ג עגבניות שרי

1 צרור מנגולד

1 כפית טימין

50 גרם פטה מפוררת

מלח ופלפל

שמן זית

חומץ בלסמי משובח

חתוכים את העגבניות שרי לחצי, את המנגולד מפרידים מהעוקץ הלבן וקוצצים גס, בתבנית 30*40 שמים את העגבניות והמנגולד , מפזרים מעט פטה, מתבלים במלח ופלפל ומשקים את הכול בזמן זית וחומץ בלסמי, טועמים עגבנייה אחת ובמידה ועכשיו זה טעים- זה רק יהיה יותר טוב אחרי אפייה. מפזרים את הפירורים מעל שיכסו יפה את כל התערובת.

אופים בטמפרטורה של 160 מעלות במשך כ-30 דקות עד שהפירורים זהובים ויפים והמילוי מבעבע ומלא רוטב, אוכלים בכל מצב צבירה.