אובן קובן- סמטת אוכל רחוב יפני ברחוב הארבעה

כבר לפני הרבה שנים גיליתי שאני בן אדם של שוליים וקיצוניות, אני מעדיף תמיד משהו מטלטל ומרחיב גבולות על פני משהו שהוא נחמד, חביב או שיגרתי.  אני מאמין שבשוליים תמיד ההתרחשות יותר מעניינת ושזה המקום לצאת לחקור.

זה יכול להיות במוסיקה, באנשים, ספרים, אומנות וגם באוכל- אני תמיד אוהב מעדיף גבינות עזות טעמים מסריחות וחריפות, בירות מרירות ומיוחדות שמפעילות את כל החושים, מסעדות שמעיזות לנסות שילובים חדשים ולא עוד מסעדה שחוזרת על אותו תפריט משוכפל.

בשנים האחרונות אנחנו מדברים הרבה על פריחת המטבח האסיייתי בארץ, יש התעוררות ומקומות נפתחים על ימין ועל שמאל שמתיימרים לספק מטבח אסייתי "אמיתי" אבל רובם המוחלט מציע את אותו תפריט משוכפל שמותאם לחך הישראלי ולא מעז מספיק, הפעם יצאתי לחקור מקום חדש שאולי מנסה לצאת מהמסגרת ואולי לא להיות מיינסטרים אסייתי.

אובן קובן טוענת שהיא סמטה בטוקיו שמייצגת אוכל רחוב יפני, לי היא נראתה יותר כמו עוד מקום ברחוב הארבעה שמעוצב לא רע, התיישבנו על הבר מול המטבח הפתוח הקטן והצפוף והתחלנו להסתכל על ההמולה  מסביב, התפריט מציע כרגיל בלילה של מאכלים שאני לא בטוח שהיו נמצאים באותו הדוכן בשוק אוכל ביפן אבל צריכים לספק את הצרכים של כולם, החלטנו ללכת על כמה מנות ראשונות להתחלק בהם ועיקרית לכל אחד.

מנה ראשונה שקרצה הייתה אוקונומיאקי(48 ₪)- למעשה טורטיה קלויה שעליה סודרו שתי וערב סשימי דקיק של סלמון עם זילופי מיונז יפני, המנה הייתה מאוד יפה למראה, הדג היה טרי וטוב והרעיון של הגשה של סשימי בתחפושת של פיצה חביבה, אבל הטעם היה אנמי מדי, רק ביס שכלל גם חתיכה של צ'לי חריף הצליחה קצת לעניין. לטעמי תיבול קצת יותר חזק ומענים או חיתוך של הסשימי יותר עבה היה יוצר ענין במנה.

מנה נוספת שהוזמנה הייתה סלט אטריות זכוכית (28 ₪) שהיה פשוט ומרענן, שילוב טעמים נחמד של חמוץ, מתוק וחריף. נישנוש נחמד ולא מחייב שרק עשבי התיבול ששולבו בו הפריעו והשתלטו על הטעם, הכוסברה לא החמיאה לטעמים העדינים של הסלט.

המנה הטובה ביותר והמיוחדת הייתה טאקויאקי (26 ₪) כדוריי פנקייק שנעשו מולנו במחבת מיוחדת שממולאים בתמנון, קיבלנו מנה שנראית נהדר, רותחת ופריכה מבחוץ, מתקתקה ורכה בפנים, התמנון היה מורגש ומטופל בצורה מוצלחת, אפשר להגדיר את זה כפלאפל תמנון יפני, מנה טעימה ונהדרת שהיא כנראה מנת הדגל של המקום, יכולתי לדמיין  שוק אוכל ביפן שמגיש קונוס עם הכדורים הלוהטים הללו ביחד עם כמה רטבים בצד.

בהמתנה למנות העיקריות קיבלנו על חשבון הבית מנה שהתלבטנו עם להזמין, טורי קרא-אגה, נאגטס עוף יפניים שהיו למעשה עוף בטמפורה פיקנטית, מנה חביבה וטעימה עם מתבל מלא טעם. זאת הייתה מנה חביבה וטעימה כמו כול דבר בטיגון עמוק אבל לטעמי לא מספיק מיוחדת ומרגשת ולא הייתי מזמין אותה בתשלום.

מנות עיקריות, המנות מגיעות בגדול בינוני + אבל הן נדיבות מספיק ומשביעות ופה המקום לציין לטובה את התמחור ההגיוני של התפריט בכלל, אחרי התלבטות קצרה הזמנו פעמיים רופונגי יאקי אודון (58 ₪) וקיבלנו קערה מלאה באטריות אודון עבות ונגיסות משכשכות ברוטב סויה מתקתק שכיסה יפה את האטריות, נתחי שייטל בכמות סבירה שהיו עשויים בדיוק וברוקולי שיהיה קצת ירוק. מנה טובה וטעימה שהייתה מה שאני מצפה ממנת רחוב שצריכה להשביע.

מנה נוספת הייתה יאקיניקו טוריג'יו (48 ₪) נתחי פרגית מוקפצים שהוגשו בקופסת עץ עם אורז וביצת עין , מנה טובה עם טעמים מודגשים שסיפקה פרשנות חביבה נוספת למנת רחוב מהירה.

פה הגיעה הארוחה שלנו לסיומה, מסתבר שהמקום די מבוקש ובגלל שלא הזמנו מראש המקום שלנו על הבר היה מוגבל בזמן לשעה ורבע שהספיק בדיוק לארוחה הזו, לקינוח קבלנו על חשבון הבית ארטיק קוקוס קטן שהיה סיום מעולה לארוחה- לא מתוק מדי, קר ומרענן. ביחד עם  סיבוב נוסף של סאקי ששתינו בשמחה עם הברמן ששירת אותנו יפה מאוד לאורך הערב.

אז מה היה לנו? 3 אנשים שאכלו 3 מנות ראשונות ו-3 עיקריות ו-3 בירות (ספארו, בירה יפנית חביבה)

מנה אחת על חשבון הבית וקינוח על חשבון הבית, כמה סבבים של סאקי שהתאים יפה לארוחה.

סה"כ 405 ₪- מחיר הוגן לחלוטין ו-VFM  גבוה.

אוכל טוב ומבוצע במדויק אבל למעט כדורי התמנון לא חידשה או ריגשה, הייתי כל כך שמח אם הייתה מסעדה שבאמת הייתה מנסה להביא את המטבחים הלא מוכרים, את המנות עזות הטעם והמיוחדות שבשבילם אתה נוסע ומסתובב בשווקים ברחבי העולם.

עד אז קיבלנו עוד מקום חביב במחיר סביר+ שמתחרה עם הרשתות האסייתיות האיכותיות (זוזוברה וג'ירף) כנראה שאני עוד יחזור... ציון הדוקטור 7.5

תעזו עם טאיזו

בואו נתחיל מכמה דברים שמפריעים לי במסעדות העילית והיוקרה של ישראל, אולי לא העילית או היוקרה בלבד אלא במסעדות שמתיימרות להביא משהו חדש, מסעדות שלפעמים מפחדות לתת לאוכל לדבר ומתחבאות מאחורי הרבה הרבה קישוטים ומילים

• תיאור מנות ארוך כמו הגלות עם כל המרכיבים- יותר מדי פעמים אני נתקל בתיאור מנות שלא נגמר לעולם, עשרות שורות של מרכיבים אקזוטיים במנה אחת, חלק מהמילים מסתוריות ומעוררות עניין, חלקן סתומות כי אין לך מושג מה הם אומרות ואתה מפחד לשאול מפחד שתיראה כמו בור ועם הארץ , אתה בוחר מנה בגלל כמה מרכיבים שנשמעים לך מרתקים ומקבל מנה שבינה ובין המרכיבים אין כל קשר ואתה צריך לנחש מה הם הפירורים הללו והאם העלה הירוק שאתה אוכל זה פוקצוי או תרד תורכי ומה זה השי מג'י. זה נכון שלבעלי ההשכלה הקולינרית הרחבה זה לפעמים מובן אבל חלק מהמסתורין של המנה הוא ההפתעה שלא לדעת מה אתה אוכל, לגלות משהו מסתורי. בגלל זה אני אוהב את המסעדות שמסתפקות בתיאור קצר של מילה או שניים.

• עודף קישוט שאין לו קשר אמיתי לטעם רק לצלחות- עלעלים, נבטים, קישוטים שמסתירים את המנה, מכבידים עליה, לפעמים נמצאים שם בלי סיבת,אפילו לא אכילים, האם באמת השף מפחד שהאוכל שלו לא מספיק יפה שהוא צריך להתעקש לקשט אותו, להציג אותו בצורה מיוחדת ולהפיל על הכל עלים, פרחים וכו'

אז סיימתי עם התלונות ונעבוד לארוחה, טאיזו נפתחה לפני כמה חודשים בקול תרועה גדול, עם תורים ארוכים והזמנת מקום לחודשים מראש, אנשים טענו שהיא הטוענת החדשה לכתר המסעדה הטובה בעיר הגדולה, שהיא מביאה בשורה של אוכל אקזוטי מהמזרח עם נגיעות שף, מסע בשווקי האוכל המסתוריים עם שמות שאמורים לקחת אותך לעולם אחר, החלטתי לבדוק על מה כל המהומה וניצלתי אושפיזין לחג- עסקית צהרים לחגים שהציעה 3 מנות לבחירה במחיר אחיד של 139 ש"ח עם מבחר יפה של מנות מתפריט הערב ולחמניות מאודות לפתיחה.

המקום יפה, נראה באמת מליון דולר, עיצבו שמשבל מזרח ומערב, צלחות בשחור ולבן ומקלות אכילה איכותיים מעץ, ים קרים בבקבוק מעוצב, בקבוק לף בראון לה ובירת הבית שמבושלת במבשלת אלכסנדר בשבילי (28 ו-32 ש"ח בהתאמה ) כבר ח"ח למקום שמבשל בירה שמתאימה לאוכל , בהירה, קלילה, מבושמת ומתאימה לטעמים המורכבים של האוכל שהגיע, אומנם מתומחרת בפראות יחסית והייתי שמח לחבית ולא לבקבוק אבל התחלה נכונה.

מנה ראשונה וכנראה המבריקה ביותר- לחמניות מאודות שהגיעו מהר מהר בכלי אידוי קטן, בצק חם שהזכיר את הבפנים של הלחמנייה, רך, חם, מלטף, מטבל של יוגורט וצ'אטני עגבניות פיקנטי שהיה קריר, מתוק וחריף הגיב יפה יפה לחמימות של הלחמניות שחוסלו במהירות והכינו אותנו להמשך.

סבב ראשון- אצלה סלט ירקות סינים ירוקים שנשמע משעמם במבט ראשון אבל מרתק בטעמים- סלט חם של פאק צ'וי, למון גראס, פטריות בשרניות, ברוקולי, שעועית ורוטב צדפות שנתן למכלול הירוק  טעם בשרני עמוק, הירקות היו פריכים ועברו חליטה קצרה קצרה וצריבה קצרה לפני שהוקפצו עם התערובת שפתחה עם הרבה ויטמינים את המסע.

מנה קטנה מחוץ לאושפיזין בתוספת 12 ש"ח של טילון טרטר ים- קונוס קטן ויפיפה שכלל קציפה קרירה וחמצמצה, טרטר דג ים טרי ועיטור של ביצי דגם זרחניות, מנת יפה ושובבה אבל מבחינת טעמים לא בלטה, חסר היה לי עוד זריקת טעם. אבל חטיף נחמד מקורי ומעורר עניין.

מנה ראשונה שלי- פוט סטיקרס עגל חלב, שלושה כיסונים גדולים שאודו ואז נצרבו קלות עם יוגורט באפלו, הכיסונים היו יפים, רכים, בצק עדין עדין ומילוי רך, הכיסון הרותח עם היוגורט הקריר ומעט צ'ילי חריף היו כיף גדול, אבל האם העובדה שהכבד הוא עגל חלב הייתה חשובה? לטעמי לא מספיק הורגש טעם הכבד העדין שנבלע במנה.

סבב שני של מנות, בצד שלה ראמפ שטייק עשוי מדייום רייר פרוס דק דק טובל במרינדה ומעוטר בסבך עלעלים, הבשר רך אך דורש לעיסה, המרינדה משחקת במשחק של מתוק- חמוץ- חריף- מלוח, חריפות שממלאת את הפה אך לא משתקת את שאר הטעמים, מנה מקסימה ופשוטה.

אצלי נחתו רוק שרימפס- כדורים שכללו שרימפס ביחד עם אפונה ירוקה ותפוחי אדמה שטוגנו והוגשו עם פירורים של חטיף הודי כלשהו שהזכיר שילוב בלתי אפשרי של במבה- ביסלי ותבלינים הודיים שהוסיף לפיקנטיות, הבפנים היה רך ומתוק, הציפוי פריך לוהט וחריף ומטבל בצד הוסיף חמצמצות מרגיעה, כיף של מנה שרק הררי עלעלים שנכחו שם הפריעו לה. 

נחנו, מחכים לסבב האחרון שיסגור את הארוחה, הסבבים הראשונים היו בגדול יפה אבל עדיין לא משביע הגיע הזמן לעיקריות, אצלי הופיע וינדאלו- תבשיל בשר מאונטריב, רוטב קארי אדמדם שאמור היה להיות פיקנטי אבל היה חסר קיק אמיתי, ביחד עם שמנת חמוצה ונענע. הבשר היה רך רך וספוג בטעמים עדינים מדיי לטעמי, הנענע הוסיפה טעם נעים ומרענן אבל המנה פשוט לא הייתה מיוחדת מספיק.

אצלה נחת פילה דג (דניס אם אני לא טועה) שהיה פריך ושחום מצד אחד ולבן וטהור מהצד השני, הוא היה מונח על יריעות של דפי אורז בעלי טעם ומרקם משגעים שהזכיר קצת את הביצה המטוגנת ביחד עם אורז מוקפץ, הדג טובל ביד טובה ומהר מאוד גילינו שהכיף הכי גדול זה לפורר את הבשר הלבן ולאכול אותו עם יריעות נייר האורז. מנה כיפית ומקורית.

זאת הייתה ארוחה עמוסה בטעמים מקוריים ולא רגילים, חלק מהמנות היו בהחלט מעולות ונזכור אותם זמן רב- הלחמניות המאודות, סלט הירקות הסיניים, יריעות האורז ממנת הדג. כל המנות היו מבוצעות טוב אבל חסרה הייתה לי ההתרגשות, הטעמים הנקיים, הרגשתי כאילו השף מפחד להראות באמת את הטעמים המיוחדים של המזרח ובוחר להתחבא מאחורי שמות ארוכים , קישוטים וטעמים מרוככים. הייתי שמח ליד קצת יותר נועזת, לקינוח כבר לא היה לנו כוח או מקום.

המחיר? זוג ארוחות טעימות 139 ש"ח*2 + 2 בקבוקי בירה (60 ש"ח)+ קונוס טרטר ים 12 ש"ח = 350 ש"ח, זול זה לא, טעים? בהחלט, VFM? גבולי, מומלץ?- בהחלט 

ציון הדוקטור - 8.5 עם תקווה גדולה לתפריט שימשיך להתפתח ויציע טעימות ופרשנויות מקוריות לאכול אקזוטי לא מוכר.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif