דלידה- שעה שמחה מאוד בסמטאות שוק לוינסקי

אין דבר שאנחנו אוהבים יותר ממבצעים, אנחנו רצים אחר קופונים שמבטיחים לנו 50% למרות שאנחנו יודעים שהמחיר מנופח, אנחנו לא יכולים להפסיק לקנות ברגע שאנחנו רואים מבצע של 1+1 למרות שאנחנו בכלל לא צריכים את המוצר, ואם מציעים לנו משהו חינם אנחנו בכלל מתחרפנים.

היעד הפעם היה דלידה בקרבת שוק לוינסקי, אני מאוד אוהב את השוק שהתחיל להתמלא בשנים האחרונות בהמון מקומות אופנתיים שמנסים להיות "מסעדות שוק", הרבה מהם כושלות ונראות לי סינטטיות אבל חלקן מצליחות להתמזג עם הרחוב ולשאוב חלק מאווירת השוק ובעיקר מחומרי הגלם המעולים שיש לו להציע.

השעה מוקדמת למדי, שבע וחצי בערב והמקום כבר די מלא מכיוון שיש מבצע בכל יום עד השעה שמונה, 50% הנחה על כל המנות (חוץ מהקינוחים) והמחירים הופכים למדהימים, כבר בכניסה המארחת מוזגת לנו מעט בירה להמתנה של הדקה בזמן שמסדרים לנו שולחן, המקום מנסה להיות חמארה עמוסה והמוסיקה מאחדת יפה את ההמולה, הגענו לשולחן היפה על הספסל בגינה הקטנה והתחלנו בארוחה.

קודם כל נחתה על השולחן צלוחית קטנה עם שעועית לימה רכה, משעשע חך נעים שמגיע לכל השולחנות על ההתחלה והוצע למלא אותה בכל פעם שהצלוחית התרוקנה ועד שהמנות התחילו לזרום.

•  ברולה פלפלים חרפים ופטה (22 ₪, 11 ₪  אחרי ההנחה) היה דיסקית גדולה ויפה של תערובת פטה עם לא מעט פלפל חריף ומעל דיסק סוכר שרוף, בשנה האחרונה משחקים של ברולה עם מלוח  נפוצים בלא מעט מסעדות, פה השילוב הבולט היה בין מתיקות מרירה של הסוכר עם חריפות גדולה, מנה בהחלט יוצאת דופן אבל מעט כבדה.
  

• סלט זוקיני חי (48 ₪, 24 ₪ אחרי) היה קערה גדולה עם המון סרטים של זוקיני חי עם המון המון ירקות, פלחי ארטישוק, עגבניות בשרניות, זיתים, גבינה שמנמנה וטובה ובצד רוטב פלפלים, סלט בריא ועשיר.
  

•  תבשיל פריקי (22 ₪,11 ₪ אחרי) היה כבד ומנחם, מעט תפל אבל עם חיזוק של גבינה טובה וחצילים קלויים.

את כל הכבודה הורדנו עם קנקן של סנגרייה לבנה קרה שהייתה מתקתקה ונעימה ובעלות סבירה של 52 ₪ לכמות שהספיקה לזוג במהלך כל הערב והכינה אותנו לסיבוב השני.

•  טורטליני (52 ₪ לפני, 26 ₪ אחרי) הגיע בצלחת שקופה עמוקה והיה שונה ממה שציפינו לו, המילוי היה מעט יבש והכיל תערובת של פיסטוק חמוציות ומנגולד עם מעט ריקוטה בניגוד למילוי הרגיל שהוא קרמי, הבצק היה דק ומוצלח והכל שחה בהמון המון ירק, עגבניות שרי, פטריות ואספרגוס. המנה הייתה עשירה וטעימה ומאוד מאוד בריאה.
  

•   סמבוסק זנב שור (24 ₪ אחרי) הייתה המנה שלי, סמבוסק יפה ושחום ששחה בציר זנב שור עם מעט קרם פרש בצד, הבצק היה פריך ומלא טעמים ובפנים חוטים של בשר זנב שור שבושל הרבה זמן והיה מלא טעמים, טבילה בציר ובקרם פרש ציננו את המנה הרותחת והנהדרת הזו.
  

עוד כמה מילים על השירות- צמד מלצרים סבב אותנו ללא הפסקה, ניהל אתנו שיחה נעימה והתבדח, המלית על מנות, הציע לעשות בהם שינויים, התנצל שאין מנה מסוימת (שלט שומר) ואחרי רבע שעה הודיע שהיא חזרה לתפריט והציע להזמין אותה, התעניין האם אנחנו מרוצים מהמנות והיה קשוב לכל גחמה שלנו... כמו כן הם הגיעו לשולחן עם בקבוק וודקה ואפירול והציעו לנו צייסר נחמד ומרענן, ככה צריך להיות שירות.

לקינוח בחרהו במוס שוקולד (36 ₪, אין הנחה) שהגיע כקערה גדולה עמוסה במוס שוקולד פשוט וטוב עם טוויל שוקולדי ובננות מיובשות, סיום פשוט ונעים לארוחה גדולה ומאוד כיפית.

העלות של כל הכבודה יצא 200 ₪ לזוג שאכל לא מעט, שתה המון ובעיקר חגג במשך שעתיים תחת כיפת השמיים, האוכל היה מפגן של חומרי גלם טובים ופשוטים שטופלו ביד נאמנה וסיפקו הרבה טעמים מיוחדים ואין ספק שה- VFM  עצום וגורם לך להזמין הרבה יותר ממה שאתה באמת צריך אבל בשביל זה אנחנו פה- בשביל לבלות.

ציון הדוקטור- 8.5, מומלץ בחום לנצל את השעה השמחה.

מתי המקלל- חמארה לשימור מחמיר

אותנטי, בכל טיול בעולם אנחנו בחיפוש אחר מה שאמיתי, לא תיירותי, מראה את המקום האמיתי, בלי נחילים של תיירים ומלכודות שרק מחכות לפתי שיפול בהם, החיפוש אחר משהו מקורי ורענן שמיצג את המקום אליו אנחנו טסים הרבה פעמים מהווה חלק משמעותי מתכנון הטיול, לפחות שלי. אבל מתי בפעם האחרונה היינו בתל אביב במקום אותנטי?

מסעדות הפועלים התברגנו, החומסיות הופוכת לבוטיק, לאט לאט הכל משתנה כי הזמן דורש שינוי, אבל יש מקומות שנשארו תקועים בעשור אחר ומסרבים להשתנות, מקומות שיש לנצור ולשמר, וזה באמת מקום שכזה, כוך קטן, לא רחוק משוק לוינסקי, אזור של אנשים קשי יום, שלוש שולחנות קטנים ושרפרפי פורמייקה שידעו שנים של ישבנים שעברו עליהם, שלט ישן עם תפריט דליל ואנשים שמכיעים הנה כבר כמה עשורים, ברוכים הבאים למתי המקלל.

ברז בירה פונה לרחוב, גולדסטר נמזגת במזיגה ארוכה ויחודית שבאמת משנה את הטעם של הבירה המוכרת, שולחנות שמערבבים אנשים שלא מכירים אחדש את השני, צלחת של מלפפון חמוץ כבוש קלות שמעקצץ ומבקש עוד לגימה של בירה , צלחת של גרגרי חומוס חמים, פלפל ממלחיה ישנה נושנה נבזק מעל והאצבעות מוליכות גרגר אחר גרגר במהירות.

שילוב אנושי לא רגיל, זקנים וצעירים, אופנוענים והיפסטרים, כולם מתחלקים באותם שולחנות, אין פסקול ברקע רק דיבור סמיך, עוד לגימה של בירה וצעקות של תביא עוד סיבוב ועוד צלוחית, מפצחים גרעינים על השולחן ומעבירים צהרי שישי כבר שנים ככה, צלחת של כתף עם שליכטה של חרדל פשוט, לחם לבן פרוס, אבל פה זה פשוט מעדן.

החצי הנגמר עכשיו מזמינים עוד שליש קפוא קפוא, כבד קצוץ עם כתר של בצל טרי, כבד רך ומתקתק שעורבב עם המון בצל שחום עמוק בפנים, לחם לבן נמרח באדיבות, עוד לגימה מרירה, עוד מלפפון חמוץ, בחוץ אנשים נשענים על רכבים ולוגמים עד בירה, המקום הזה נשאר אי שם בשנות החמישים והשישים, אין פריט שלא תקבלו עבורו עודף מעשרים, קמום לשימור מחמיר כי ברגע שהוא יעלם אי אפשר יהיה לשחזר את הקסם.

שעה וחצי שעברה במהירות, העשורים עפו קדימה לשנת 2013, השמש החורפית למעלה, שלוש חצאים ושלוש שלישים, פעמיים מלפפון חמוץ , פעם אחת גרגרי חומוס, צלחת כתף וכבד קצוץ אחד, 150 ש"ח וחוויה שאף מדריך תיירים בעולם לא יכול להעניק לך

סלימי- מסעדת פועלים בטעם של פעם

מהי מסעדת פועלים? פעם זה היה מקום קטן ופשוט עם כמה שולחנות, סירים של אוכל פשוט וחם, שירות מהיר ומחיר קטן. לאט לאט זה הפך לתעשייה והשתנה- המקומות גדלו, פתאום יש תפריט עמוס, מלצרית, מבחר מנות שלעיתים קרובות אין קשר בינהם ( יום ראשון מוקפץ סיני, שני גולש הונגרי ושלישי תמיד קוסקוס..9המחירים גם הם לא כמו שהיו פעם ומתחילים להמריא ולאט לאט כל מסעדת פועלים הופכת כבר למסעדה עם שף ופוזה....

אבל יש גם את המקומות שנשארו מסעדת פועלים, קירות מתקלפים קצת (בדרך כלל מגיע קומפלט עם תמונות של רבנים ובאבות) שולחנות שראו תקופות יותר יפות, מלצר שמדקלם מהר מה יש היום בלי תפריט כתוב ובונה לך את הארוחה, הגשה מהירה והרבה אהבה באוכל, סלימי זה מקום שכזה, כוך קטן של אוכל פרסי על גדות שוק לוינסקי, אין שלט או קישוט מיותר בחוץ, תור ארוך של אנשים ובפנים מעט שולחנות ויושבים איפה שפנוי- מה שיוצר שילובים בין אנשים שונים ומשונים באותו השולחן.

הגענו שלושה, 2 קרניבורים וצמחונית אחת, המתנה קלה ושולחן קטן התפנה, קצת צפוף אבל מתיישבים, מלצרית נמרצת וצעירה ישר מביאה צלוחית של עלים ירוקים מעט חריפים, זיתים ומלפפון חמוץ שאין מה לספר עליהם ופיתות וישר מספרת מה יש- יום שישי יש גונדי כמובן, חורשט סבזי ללא בשר שירטיב אותו ותבשיל אש של קציצות עם אורז ורכז רימונים, רק פתחנו את הפה לשאול והיא מחליטה מה מתאים לנו- 2 מנות אורז, אחד גונדי, אחד אש, פעמיים חורשט סבזי וקצת ירקות על האש שלא יהיה יבש, לא הייתה לנו ברירה- קיבלנו את ההחלטה.

המתנה קלה, השולחן מתחיל להתמלא במהרה- 2 צלחות אורז לבן עם תחתית שרופה פריכה שהיא כמו ממתק קשיח שמפצחים בין השינים, 2 קערות עמוקות של חורשט סבזי- אותו תבשיל חמצמץ של שעועית והרבה עשבים עם לימון פרסי, המלצרית הסבירה שיום שישי מקובל לאכול אותו ללא בשר והוא עשיר טעמים, רך, מחמם וכל כך מספק.

בצלחת אחרת מונח כדור גונדי ענק, קניידלך של עוף וחומוס טחון במרק עכור, הגונדי רך ומתפורר למגע המזלג, רווי בנוזלי המרק הוא פשוט נמס בפה בענן של עדינות.

הצלחת השלישית (או השישית, כי היו פעמיים אורז, פעמיים חורשט, אחד גונדי ועכשיו צלחת אחרונה- כמו שהבנתם השולחן היה עמוס לעייפה) הביאה לנו את האש- 3 קציצות בקר שמנמנות בתבשיל דליל מעט של אורז ורכז רימונים, התבשיל היה חמצמץ ועשיר בטעמים ורכז הרימונים היה מורגש אבל לא השתלט, לדבריה במלצרית הנאמנה זה תבשיל מסורתי לצהרי שישי ולא התווכחנו איתה.

היה גם צלוחית עם בצלים ועגבניות קטנות ששכבו באפר גחלים לוהוטת עד שהיו רכות ומתוקות, ועוד סבב של פיתות היישר מהאש, וכהצלחות עבור מצד לצד, הרטיבו את האורז, הרוטב נלגם, הכמות הייתה אדירה והישורת מכל הלב עם התענינות אמיתי אם טעים לנו ואנחנו נהנים, וכול זה בצהרי שישי כאשר בחוץ תור ולחץ אבל לא הייתה הרגשה של זירוז...

זאת הייתה ארוחה אמיתי של מסעדת פועלים עם לב פועם, לב פרסי גדול וגדוש, בסוף ביקשנו חשבון (כי תפריט או מחירים לא נראו בשום מקום) הסכום שננקב היה מדהים- 100 ש"ח עבור ארוחה שמילאה 3 אנשים שהשאירו לא מעט שאריות על השולחן, במחיר כזה ועם אוכל טוב ועשיר אני מבין למה גם הלקוחות יצאו עם חיוך ענק לשמש התל אביבית.
ציון הדוקטור - 9.5 , מקום חובה להיזכר איל נראית מסעדת פועלים אמיתי שעובדת מהלב.



http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

על גדות אלנבי- המעורב

 יום שישי של אחרי החגים, כבר בשמונה בבוקר התחילו הסידורים, אצלי הסידורים היחידים שקיימים זה להצטייד במגוון רחב של חומרי גלם בשביל השבועות שמגיעים, במיוחד כאשר יש יום העצמאות מעבר לפינה, המקפיא כבר התרוקן מהבשר אז  הזדרזתי להגיע לטירה, עראקי מקור הבשר, ויטרינה ארוכה ומסודרת עם כמויות שלן נתחים ובשרים, לוקח מספר כמו בקופת חולים ומחכה לתורי , אחרי שעה של המתנה וקצת קפה שחור להרגעת הקיבה יצאתי עם חלקים רבים של חיות וקצת טחינה ורעב גדול שרק התגבר, תחנה הבאה- לוינסקי.

מעדניית יום טוב, קצת חלבה תורכית אמיתית, נקיק סולגוק יבש עם טעם עמוק של כבש, טעימות של מבחר נקניקים, אנטריקוט כבוש ששומר על מראה ומרקם של בשר חי וטעם עמוק, גבינת כבשים משכרת, זיתים חריפים ופטה עדינה, כיכר לחם שאור במעדנייה של הדליקטסן, כבד קצוץ בקופסא קטנה ואני כבר מוכן לארוחה ראשונה. 

על גדול אלנבי המפוייח, מול הבית כנסת הגדול, ממול תחנת אוטובוס שמהווה מיקרוקוסמוס של תיירים, עובדים זרים, תל אביבים צעירים ומבוגרים, אנשי קשיי יום ומבוססים, בוויטרינה קטנה שוכן לו המעורב, התפריט די מינימאלי ואני מרוצה מזה, אוכל רחוב חייב להיות ממוקד במטרה, מזמינים 2 מנות של מעורב ואחת של עראייס- בשר בתוך פיתה על האש, בצד צלוחיות יפות עם מלפפון חמוץ ביתי ומשובח, צנוניות ובצל כבוש בסומק, על השולחן הארוך והנמוך 3 צנצנות עם ממרח לימון כבוש, ממרח דלעת פיקנטי וחריף ירקרק וטחינה בבקבוק לחיץ.

המנות מגיעות מהר- המעורב הוא לא מעורב שיגרתי, חלקי נים עם ניחוח כבד של כבש ברוטב סמיך, פיתה שמחזיקה יפה את הנוזל שנספג אבל לא מתפרקת, מריחה של עוד לימון כבוש וטחינה וביס גדול, טעם גן עדן, מעורב רק שמחלקי בקלות בגרון עם חתיכות בשרניות ומסתוריות, הרבה טעמים ותבלינים אקזוטיים, ממש לא המעורב המוכר של חלקי פנים של עוף הם הרבה תבלינים, בלי סלט ובלי חומוס- רק תבשיל עמוק שמורגש בו שעות רבות של בישול שמחבק את הפיתה באהבה. אני מאוהב אך הלקוח השני אומר כי טעם הכבש קצת כבד עליו.

הלקוח השלישי מרוצה מהעראייס- פיתה שמולאה בבשר והפכה לטוסט על האש- נראה מעניין ויבדק בפעם הבאה. בצד שליש פיילזנר של מבשלת פאבו מזכרון יעקב, מושלמת לארוחה מלאת טעמים, עדינה ומרעננת בדיוק לחום קיצי נעים.

החשבון מגיע- מנת מעורב 34 ש"ח, שליש פאבו מהחבית- 19 ש"ח, מחיר בקצה הסקאלה של אוכל הרחוב אך תמורה מלאה, מעורב שבטוח שאני יפקוד אותו בשנית, בשלישית ומי יודע כמה פעמים, חלק מהאבולוציה של אוכל הרחוב היוקרתי ביחד עם המזנון של אייל שני, מה ייתן ובארצנו יתחילו להתפשט מקומות המכינים אוכל איכותי, מהיר ומעניין.

ציון הדוקטור- 9
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif