ב-kitchen market החוויה היא על חושית

זה היה יום שלישי בלב הסופה הגדולה, בערב הטמפרטורות היו נמוכות נמוכות, הרוחות חזקות מאוד, הגשמים הרביצו כל היום בעוצמה רבה  ובכללי הייתה תחושה של להישאר בבית ולא להוציא את האף מחוץ לחום ולפוך, אבל לפעמים יש תוכניות אחרות.

היה לנו אירוע לחגוג, רצינו משהו חגיגי ומיוחד, מפנק ומענג שנוגע בכול החושים, חשבנו לאיפה אפשר לצאת בלב הסערה ולבסוף החלטנו להיות נועזים וללכת כמה שיותר קרוב לים שבאותו היום התגאה בגלים בגובה כמה מטרים, נמל תל אביב היה נטוש באותו הערב, הרוחות הכו בכול כוחם, הגלים נשברו על המזח ויצרו מזרקות רסיסים בגובה כמה מטרים ואנחנו נכנסו ל-Kitchen Market.

הכניסה דרך השוק הנטוש די מוזרה, הדוכנים ארוזים ונראים די עלובים, השוק נראה מרוט בלי אנשים, פירות ירקות וצבעים, אבל ברגע שמתפסים במדרגות הברזל מגיעים לחלל אלגנטי ויפה עם מטבח פתוח מלא התרחשויות, הושבנו בפינה אל שולחן ארוך ממש קרובים למטבח ונהנו מהחום והיופי של המקום.

ידענו די מהר מה הראשונות שאנחנו רוצים והזמנו אותם במהרה ביחד עם כוס של יין שנסון לבן מיקב קלו דה גת במחיר של 49 ₪- לצערי זה המחיר המקובל של יין בוטיק ישראלי בעיר, הייתי שמח לראות מחירים זולים הרבה יותר בשביל לעודד קצת תרבות שתייה בעיר.

הראשונות הגיעו אחרי המתנה די ארוכה בה אנו מתבוננים במבחר מנות נהדרות שמובלות לשאר השולחנות, אבל ההמתנה הייתה שווה את הזמן שעבר במיוחד מתי שהגיעה הביצה (38 ₪).

כלי זכוכית מעוגל ולא גדול שמעליו קצת ארומטי, בפנים ביצה עלומה שבושלה בצורה שבחוץ היא מעט קשיחה ובפנים רכה ומנחמת ובפנים עוד הרבה הפתעות כמו אפונה, פטריות צרובות ובעיקר המון רכות, מרקמים וטעמים, מנה מופלאה של בישול עילאי עשיר ומנחם ללילה קפוא.

מנה שנייה שהגיעה היה ברולה פורצ'יני (59 ₪)- צלחת גדולה של ברולה המבוסס על קרם פטריות וערמונים , מעליו סוכר חום שקורמל ומעל כמה פטריות שהוקפצו קלות, הכף שוברת את המעטה הסוכרי החמים ומגלה קרם קריר ומענג, מלא טעמים אוממים ומלוחים, שילוב מבריק של טכניקות מעולם הקונדיטוריה עם מנה ראשונה מלוחה, חם-קר, מתוק-מלוח, קשיחות ורכות. מכיוון שביקשנו את המנה בצד קיבלנו מספר רצועות פרושוטו בצד, לא הרגשתי שהם היו הכרח במנה אבל גם הם היו מאיכות מעולה. מנה מופלאה נוספת .

עכשיו קצת לקיטורים- במסעדה ברמה כזו הייתי מצפה לקבל גם מנת לחם שמתאימה למנות, לנו הוגש עם המנות סלע יפה שבמרכזו הונח קרקר דקיק ועדין, ההגשה מופלאה והזכירה אלמוג אבל הקרקר לא התאים למנות שדרשו לחם ספוגי לנגב את הרוטב האלוהי של הביצה וקרם הפטריות הנהדר שנשאר בצלחת, לחם טוב היה בכלל מביא אותנו לסף...

עיקריות הגיעו אף הם אחרי המתנה קלה, בשבילה ניוקי פטריות (68 ₪) שהכיל ניוקי גדולים ותפוחים שעברו טיגון קצר והשתכשכו ביחד עם מבחר פטריות יפות ברוטב קליל, זאת הייתה מנה מעט כבדה וטעימה אבל חד גונית לעומת המנות האחרות, היא הייתה עשויה במדויק אבל כנראה אינפלציית הפטריות בארוחה עשתה את שלה .

מנה של לחי עגל (108 ₪) הייתה עוד פעם מרהיבה ביופייה, נתח גדול של לחי עגל שבושלה שעות ארוכות הוגשה בצלחת נהדרת ומאלה בכול טוב, מעל לחי העגל היה קראסט פרמז'ן, מתחת סלט של גרגרי תירס שטוגנו ביחד עם קוביות קטנטנות של נקניק משובח ופטריות זעירות (שמתם לב למוטיב חוזר?) ובצד נקניקיה שהורכבה מג'ל פור'ציני שמולא בקרם תירס וגולגל, בנוסף היו עוד תלוליות של רטבים מסתוריים , זאת הייתה מנה מוצלחת , הלחי הייתה עשירה ובעלת טעמים עמוקים, הסלט מעולה ומקורי, הנקניקיה משעשעת וטעימה אבל היא הייתה גם כבדה ועשירה מאוד ואחרי המנות הראשונות היה לי קשה לסיימה.

אנקדוטה קטנה על שירות- הנקניקייה הייתה מוזרה וקשה היה לנחש מה היא לכן שאלתי את המלצרים ממה היא עשויה, בתוך שניות כבר 3 מלצרים היו סביבי הם הסברים עליה וכיצד מכינים אותה מתוך חשש שאני לא אוהב אותה או פוחד ממנה, זה היה שירות נהדר של צוות שהודרך יפה על המנה ומעוניין לספק שירות ותשובה לכל גחמה של הלקוח, דבר נדיר מאוד במסעדות שלנו.

לקינוח הלכנו על שוקולד, קיבלנו חטיף שהורכב מתחתית חמאת בוטנים ומעליו שוקולד מריר משובח ומסביב הרבה הפתעות, עוגת ספוג שדימתה אלמוג, ג'ל אדום ומלא טעם של פירות יער,גלידה רכה ומפנקת, רטבים מסתוריים בצבעים וטעמים מסחררים ועוד הפתעות שקשה היה לי לנחש ממה הם מורכבים אבל היו עשירים בטעם, שיחקו עוד פעם בין מרקמים וטעמים והראו את היכולת לשלב בין מטבח מולקולרי לבישול עילי.

זאת הייתה ארוחה מסחררת וטעימה, 4 מנות שאני אזכור לזמן רב מתוך 5 – אחוזי הצלחה מעולים, לא היו כמעט נפילות בארוחה הזו, מקום מומלץ בחום לאירועים חגיגיים או סתם לארוחה באמת טובה, נקודה יחידה לשיפור- הארוחה הייתה מאוד כבדה, היה לי ממש קשה לסיים ראשונה, עיקרית וקינוח. אבל יכול להיות שזה קשור לבחירה שלי במנות.

לסיכום- ארוחה מופלאה, עלות של 400 ₪ לזוג שהיו מוצדקים לחלוטין, ציון הדוקטור 9.5

פוקצ'ה- מקום טוב לאכול בכלל ובצפון בפרט

נסיעה לטיול בארץ תמיד כוללת בתוכה את הבעיה הגדולה ביותר, השאלה הקיומית שנותרת תמיד ללא תשובה- איפה אוכלים.

אתה מתנתק מהסביבה המוכרת, אין לך את העוגנים הקבועים, הכול זר ומאיים ויש לך את הפחד להיכנס למלכודת תיירים, מסעדה סתמית עם מיקום מעולה שתגבה סכומים גדולים על אוכל נוראי.

יש מקומות שהם שממה קולינארית נוראית, יש מקומות שיש בהם הפתעות ומסעדות חבויות שרק המקומיים מכירים, יש מקומות שפשוט לא שווה להגיע אליהם בשביל לאכול, והבעיה גדלה מתי שמודבר בקבוצה גדולה עם ילדים- למצוא מקום שידע להכיל קבוצה ולספק את הגחמות של כולם .

הצפון הרחוק, סביבה עתירת צימרים ואטרקציות, ביום שבת הכבישים עמוסים במשפחות המחפשות מקום לאכול, אחרי סוף שבוע נעים באירוח כפרי בגדות (אווירה אוטנטית של קיבוץ כולל ארוחת בוקר בחדר אוכל הקיבוצי) שכלל ניסיון נואש בערב שישי למצוא מקום להזמין ממנו פיצה שכשל כישלון חרוץ החלטנו על מסעדה לשבת בצהרים- ההרכב כלל 8 מבוגרים ו-4 ילדים קטנים, משימה לא קלה לכל מסעדה במרכז ובצפון- בכלל. המקום פוקצ'ה בגן הצפון.

המסעדה מאוד תל אביבית ואלגנטית, מפות בד ומפיות בד צחורות, בכניסה תצוגה של תוצרת חקלאית מגרה וצוות שנע ביעלות ומנהל מקום ששורד כבר 10 שנים בנקודה לא פשוטה, השולחן כבר היה מוכן בחדר החצי פרטי מאחור שכלל מלבדנו עוד משפחה,  המלצרית יעילה ומגישה בקבוקי מים קרים שמולאו פעם אחר פעם באורח פלא ממש.

התפריט מחולק בצורה מעניינת לפי מרכיבים- ירקות וגבינות, מן הים ועוף ובשר כאשר כל חלק כולל מנות ראשונות ואחרונות, המבחר יפה וכולל לא מעט מנות מוכרות (מי אמר חציל בטחינה וקאבב?) וגם מנות שנשמעו מעניינות, בכלל המקום והתפריט מאוד תל אביבי והדבר גם הפריע לי, הייתי שמח למשהו יותר מקומי ומחובר לאזור.

קצת התלבטות ומלצרית יעילה ששמחה לעזור ולהמליץ והוחלט על הזמנה של 3 מנות ראשונות לשולחן- חציל בלאדי, ברישו ביצה עלומה וריזוטו סלק וערמונים. המלצרית מחלקת צלחות קטנות ונעלמת לשעה ארוכה מדי , לא מעט המתנה, בינתיים מים נמזגים ללא הפסקה עד שהמנות מגיעות והחגיגה מתחילה.

נתח עבה של בריוש שנצלה בצורה נהדרת, מעליו ביצה עלומה ותלולית יפה של פטריות שמאגי וגבינת פקורינו מפוזרת בנדיבות, המזלג שבר את הביצה וחלמון כתום הציץ הכול , שילוב טעמים כיפי וקרמי ביחד עם טעם עמוק של אדמה, מנה שיכולה להיות ארוחת בוקר מופלאה והייתה מנה ראשונה מקורית וטעימה וגם נדיבה.

ריזוטו סלק היה עשוי כהלכה, האורז רך אבל נגיס, הצבע אדום עמוק, שלולית יפה של שמנת חמוצה נתנה חמיצות וקרמיות אבל לא הפכה את המנה לכבדה מדי, מנה קלאסית וטובה.

חציל בלאדי- אומנם נדוש אבל מעולה , 2 חצילים גדולים שנשרפו במידה מדויקת, מתוקים ונהדרים, המון טחינה טובה, קצת סומאק לחמיצות, מנה מאוד גדולה שאי אפשר להפסיק לנקר בה.

בצד הגיעו גם 2 פוקאצות חביבות עם מטבל עגבניות מיובשות חביב וגם מנה על חשבון הבית- סלט אנדיב גדול עם סלק ועוד הפתעות שהיה מרענן ונתן קצת ירוק ובריאות.

המנות הראשונות הפתיעו לטובה, הם היו מכובדות בגודל, עשויות במדויק וטעימות והצליחו כבר להתחיל להשביע חבורה של טורפים.

העיקריות גם הגיעו- מנה ראשונה שהזמנו הייתה מנה אסייתית טבעונית (60 ₪ ) שהייתה מקורית ויפה, על פלחי תפוחי אדמה פריכים פוזרו ירקות קלויים מעולים (גזר, כרובית, בטטה ) ונתחים של טופו שהושרו במרינדה ואז נצלו על הפלאנצ'ה והיו פריכים ורכים בו זמנית ומלאי טעם, הכול שולב ברוטב אסייתי על בסיס חלב קוקוס שסיפק עוד קצת רעננות וטרם למנה נהדרת שלא התנצלה על העובדה שהיא טבעונית והייתה פשוטה טעימה, למרות שקצת יותר רוטב סמיך הייתה מתקבלת בשמחה.

אני הזמנת מנה מהמיוחדים- לחי עגל של פולנטה (98 ₪) וקיבלתי צלחת עמוקה עם פולנטה גרגרית וטובה ונתח ענקי של לחי עגל מבושל במדויק, עשיר בטעם, נתח שכיף לפורר לסיבים ארוכים, לטבול ברוטב היין וציר הבקר בו הוא שחה ועם כף מלאת פולנטה להרים לפה... ביחד עם מנה הגיעו גם ירקות קלויים מעולים- בצל, גזר ובצל ירוק שהוסיפו המון, מנה גדולה ומעולה של בישול צרפתי קלאסי.

מנות אחרות שהסתובבו בשולחן כללו פסטה עם שרימפס וגורגונזולה, קאבב , ניוקי גדולים על תבשיל עגל ופילה דניס על ריזוטו בצל, כל המנות היו טובות ונטרפו במהירות.

והגענו לקינוחים- תפריט באנלי להחריד שלא כלל שום מועמד שהייתי מזמין, אבל בגלל הצורך במתוק הוזמנו 3 קינוחים כמובן שנשמעו פשוט והפתיעו לטובה.

קינוח שוקולד (30 ₪) כלל 3 טווילים דקים וביניהם תלולית של גאנש שוקולד ורוטב שוקולד מסביב, המנה נראתה פשוטה אבל הייתה עשירה וגדולה ומספקת את הצורך בשוקולד, גלידת וניל בצד הייתה מיותרת למדי.

קרם מסקרפונה  (30 ₪) היה תלולית גדולה של מסקרפונה מוקצפת ולא מתוקה מדי עם קוביות של מנגו ורימונים, מנה קצת יותר חמצמצה אבל עשירה ומאוד מפנקת.

וטירמיסו (30 שח) היה חתיכה עצומה של קרם מסקרפונה, ביסקוטים ספוגים בקפה וקקאו, מנה שהייתה באמצע בין החמיצות למתיקות וגם היא נעלמה מהר.

זאת הייתה ארוחה ברמה גבוהה, מקום מקצועי שנותן תמורה מעולה לעלות, אוכל טוב עם כמה הפתעות, מנות בפרופורציות מעולות  שמאפשרות לאכול הרבה וטוב , בהתחלה חשבתי שמדובר במקום תל אביבי שהפילו לצפון אבל ביציאה התחלתי להבין שזה מקום שהייתי רוצה לראות יותר בתל אביב, מקום אלגנטי שאפשר לאכול בו בכיף, לקבל מנות גדולות ומבוצעות במדויק ולא לצאת רעבים בסוף.

8 מבוגרים כולל 4 ילדים, 3 מנות ראשונות, 8 עיקריות ומנת ילדים אחת, 3 אחרונות וגם שתייה חמה בסוף והמחיר יצר עם קצת עודף מאלף ₪, בעיגול מהיר סביב 125 ₪ לאדם , מחיר מעולה וכנראה זאת הסיבה שהמקום פועל יפה כבר קרוב לעשר שנים, הישג מדהים בכל מקום בארץ בכלל ובצפון בפרט.

ג'קסונוויל- חוף, צלעות, סטייק ותנין

אני חייב להודות שבשבילי ארצות הברית היא לא  המפלט הגדול, המקום שאתה ארצה להיות בו ולחיות בו, אף פעם לא הרגשתי צורך לטוס ולטייל שם, או לספוג את התרבות המקומית, תמיד אירופה והמזרח קסמו לי הרבה יותר, ולקח לי קצת מעל לשלושים שנה עד שהגעתי לארץ המובטחת, בשנה האחונה ביקרתי שלוש פעמים במדינת הענק לצרכי עבודה, תמיד טיסות בהתראה קצרה שבהם הגעתי למקומות בדרךך כלל לא פופולריים אבל הרגשתי שהם נתנו לי נקודת מבט לנתח את האוכל והתרבות המקומית, ועדיין קשה לי להסביר מה זאת ארצות הברית.

פלורידה, נשמע נחמד, ג'קסונוויל- קצת פחות, עוד עיר בצפון פלורידה, לא אטרקציה תירותית גדולה, מגוון רחב של אנשים ותרבויות, מזג אוויר טרופי חם ולח ואני מגיע אחרי עיכוב קטן של 12 שעות בשדה תעופה בשעת לילה מאוחרת מורעב, אין לי כוח לנסוע לחפש מסעדה, או לחשוב מה אני רוצה, נכנס למקום הראשון שנמצא במרחק הליכה מהמלון, מסתבר שנפלתי על IHOP רשת שמתמחה בארוחות בוקר, הדבר המושלם לשעה עשר בלילה, אבל למה להיות בררנים? ארוחת בוקר קלאסית אחת בבקשה, זוג ביצי עין, קצת רצועות בייקון פריך, זוג נקניקיות קטנות והאש בראון כי צריך פחמימות, המסע לאוכל האמרקאי מתחיל, מעט תבלינים, אין לחם, הבייקון פריך ומלא טעם, הנקניקיות מפתיעות, סגנון איטלקי- טעם מורגש של שומר, עסיסי, קלוי במדוייק ככה שהיא נשברת תחת הסכין בקול מעורר תאבון, האש בראון משעמם שמזכיר יותר לטקס לא מוצלח.

קינוח גם חייבים, ופל בלגי קטן עם ערמה יפה של קרם פרש ופירות יער טריים- אוכמניות ותותים, הופל קליל וטוב, לא מתוק, הקרם פרש עשיר, הפירות חמצמצים ומאזנים, סגר לי יפה את הפינה, מסקנה- חומרי גלם טובים, הכנה פשוטה ומדוייקת, אין חדשנות ואין תשוקה.

יום קדימה, יום עבודה ארוף, המנהל המקומי מזמין לארוחת ערב בסטקייה מקומית, מזהיר מראש שיוכל להיות שם קצת מהודר, שירות חנייה מהיר, מארחת אדיבה, מסדרון מוקף באח יוקרתי שבוער מחלוקי נחל (חיוני מאוד בטמפרטורה ממוצעת של 30 מעלות) מתיישבים בשולחן מוקפים במלצרים מקצועיים, III FORKS היא רשת קטנה של בשר שממותגת גבוה, מסעדה של Fine dining  שבה יוצאים לחגוג אירוע מיוחד, תפריט של בשר ופירות ים, מנות פשוטות וחומרי גלם טובים זה הכיוון, לפתיחה פלטה של טעימות מהים עם שרימפסים גדולים ומתקתקים, עוגת סרטנים קטנה ומלאת טעמים וסקלופ עטוף בביקון שמשחק ים-יבשה, מתוק-מלוח מופלא, לחם שנראה כמו חלה קטנה, חמאה רכה, תענוג לחיך.

לעיקרית, פריים ריב מבשר משובח, חצי קילו של בשר, עשוי מדייום, צרוב יפה, מומלח ומפולפל בדיוק רב, נתח ראוי,איכותי שטופל בקפידה, בצד צלוחיות של אספרגוס שנחלט קלות, מחית תפוחי אדמה שהייתה  מעט תפלה, תרד בשביל הבריאות, מנה קלאסית שעוד פעם לא מנסה ללכת רחוק.

לקינוח עוגת שוקולד שכבות די מזעזעת, כבדה, חסרת מנעד, קינוח אמרקאי במיטבו כנראה, אבל המסעדה גרמה לי לחשוב, זה סוג המסעדות שחסרות בארץ, מקומות שלא מנסים לחדש אלא נותנים כבוד לחומרי גלם, נותנים אווירה מיוחדת ושירות מתי שאתה חוגג אירוע מיוחד, בדיוק באמצע בין מסעדות השף המלוקקות שלא מתאימות לחגיגה משפחתית למסעדות היותר מדי שוק של מלצרים והצגות לסועדים, לא זול- מנות ראשונות ב-20 דולר, סטייק בקרוב ל-50 דולר, אבל אין ספק שהחוויה הייתה שווה.

מסע אחר, הפעם אחרי המנה האמריקאית האולטמטיבית במצידי- צלעות, כל פעם אני מחפש את המקום הקטן שמגיש את הצלעות הטובות ביותר, בשר שנופל  מהעצם, טעמים חזקים, אצבעות דביקות, מנה ביתית שאנחנו לא מכירים מהבית (באותה נימה, יש בכלל צלעות טובות בארץ?) הפעם נתנו לרשת להוביל אותנו למקום שהוכרת כטוב ביותר בעיר לצלעות' המיקום פשוט- מרכז מסחרי, השם- Rib shack , האווירה- מקומית, חולצות פלנל, אנשים קשוחים, מלצרית שעובדת במקום שנים אבל עדיין עם חיוך, גופייה צמודה, מכירה את כל האנשים ומשרתת את כולם בחיוך וצחוק, גריל עצום עם נתחים עצומים לא פחות, והעיקר- מנת צלעות בסגנון יבש, נופלות מהעצם, מעושנות, רוטב ברבקיו עמוק טעמים, רוטב חרדל-דבש ממכר, רטבים חריפים למכביר, הצלחות מתמלאות בעצמות ריקות, יש גם קצת ציפס וסלט קולסלאו אבל העיקר הם הצלעות, נתח זול, בישול אורך, טעם של בשר והרבה הנאה במחיר נמוך, 10 דולר של תענוג לשדרה שלמה.

יום אחרי, ערב אחרון, מסעדה שהיא בר ספורט, מסכי ענק, שולחן בליארד, הרבה בירה, המקום Gator dockside הסיבה שהגעתי הנה- תנין, חטיפים של  זנב תנין בטיגון עמוק, הייתי חייב לנסות, הטעם- מטוגן, המרקם- דורש לעיסה. שווה את זה? בספק, אבל חוויה, הפעם למנה עיקרית צלעות במרינדה רטובה, דביקות, מתוקות יותר, דורשות יותר לעיסה, אבל מי מתלונן? בתור תוספת הכוכבת האמיתית- שעועית אפוייה ברוטב עגבניות, היא רכה אבל נגיסה, הרוטב מתקתק ומעושן, מנה עתירת טעמים, בקומבו שלי גם חזיר מפורק, קצת חוי בשר עסיסים, קצת שעועית ורוטב ואני בעננים.

ולארוחת הבוקר האחרונה, בר גולשים על החוף, יום שבת בבוקר, משפחות מנסות לקום, קפה נמזג לכוסות חרסינה, ארוחת בוקר של אלופים, Country fried steak עם רוטב לבן, ביצת עין, קצת  גריטס בצד ותפוז לקישוט, הסטייק דק ומטוגן, הביצה נותנת עוד קצת ענין, הרוטב עמוק ומספק, ארוחה של חוטבי עצים לפני שהם חוזרים לעבודה, הגריטס- לא מצליח להבין אותו, דייסה לבנה וחסרת טעם, קצת מלח ופלפל לא מצליחים לעורר אותה, אבל עדיין- מנה לאומית של  הדרום העמוק.

אז מה היה - אוכל פשוט, מנות עצומות, מחירים זולים, חומרי גלם איכותיים, מסעדות שהמטרה שלהם להגיש אוכל ושירות יעיל ולא לעשות הצגות, לא היו לי פה תגליות או פסגות רק מסעדנים שעושים את שלהם עשרות שנים ולא הולכים אחרי אופנות, כנראה שזו הגדולה של המטבח הזה.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

סביח דה לוקס- תפוח אדמה, חציל והמון כמון

שישי בצהריים, היעד בגדול היה פסטיבלון של בירות IPA אי שם בדרום העיר העברית הראשונה אבל התירוץ היה שצריכים למלא את הקיבה לפני שמתחילים לשתות כי אסור לשתות על בטן ריקה (כאילו היום לא נפתח לו בנומילי כמו כול יום שישי על מאפה מושחת), סיבוב בשוק והצטיידות במזטים אצל חיים רפאל, השעה המאוחרת יחסית ליום שישי, סביב אחת בצהריים, הבטיחה תור קצר יחסית וזיתים דפוקים אכזריים, עלי גפן חמצמצים ורכים, גבינת גאודה מעושנת ופסטרומה מתובלת.

קפיצה של חמש דקות קדימה, החלטנו שחייבים לאכול משהו קטן, סביח דה-לוקס ברחוב הרכבת, פינת יהודה הלוי, דלפק קטן, ויטרינה נוצצת וצבעונית עם שלל גידולים, מנה בשבילי (15 ש"ח) ועסקית בשבילו (מנה  וחצי עם שתייה 29 ש"ח)
בפנים עבודת בנייה פלאית- חומוס חריף ועמבה נמרחים, תפוח אדמה נשלף מהמים ונמעך בעדינות תקיפה, סלט, ירק, חצילים שחומים בניחוח כמון עמוק, ביצה נפרסת ונזרקת, שאריות של טיוח עם תפוח אדמה וכמות נאה נוספת של חצילים שנבזקות בכמון.

 הפיתה רכה אבל מחזיקה מעמד בקושי אל מול כמויות המילוי הנדיבות, צלוחית קטנה של מלפפון חמוץ חביב ופלפל חריף, ביס גדול ושילוב הטעמים והמרקמים עושה נעים בפה, תפוח אדמה רך, חציל מטוגן אבל קליל עם המון המון כמון , חריף שנושך וירק שמרגיע, הפיתה מתחילה להתפרק לאט לאט והמרוץ מתחיל, ביס מימין וביס משמאל, בסוף נשאר רק סוף הפיתה מלא בכול טוב וטעם, כוס עם נוזל סגול שלא ראה כרם בחיים מרווה את הצמא בצורה מושלמת ליום חם בתל אביב.

אז מה היה לנו? סביח קלאסי עם כמון שלא מתפשר, פינה חמודה לשבוע ביום שישי בצהריים, גם קובה לא רעה אכלנו פה פעם שעברה, לא בשורה גדולה אבל מקום ראויי ונעים, ציון הדוקטור- 8.


http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif