מסע קטן באמסטרדם

אחרי מעל לשנה הגיע הזמן לחופשה, התלבטתי קשות בין נסיעה לכמה שבועות למקום פראי לשאוף קצת טבע לבין נסיעה קצרה לבירה אירופאית כלשהי, מצד אחד הרצון לברוח מהכול ולראות תרבויות חדשות ומצד שני הרמון סתם לנוח ולנקות את הראש- בתוספת של הרבה מוסיקה ואוכל כמובן.

ההחלטה הפעם עבדה בשיטה האהובה עלי- איפה יש את ההופעות הכי טובות בטווח של שבוע, הפור נפל לו בסוף על אמסטרדם בשביל לראות הופעות של בק ושל קייזר ציפס, על הדרך לאכול ולשתות הרבה בירות ואולי גם לטייל ולנקות את הראש.

נתחיל בזה שאמסטרדם היא כנראה לא פנינה קולינארית מטריפה, בעצם היא בכלל לא אטרקציה עד כדי כך גדולה לטעמי ועיר שפשוט לא הצלחתי להתחבר אליה- נכון שיש בה תעלות וזה יפה ומרגיע, היא מאוד קטנה וקומפקטית וכיף לטייל בה ברגל, יש בה כמה מוזיאונים מעולים, אבל כנראה שאני לא אחזור אליה בשנים הקרובות, אבל בוא נתחיל עם סקירה קצרה של מקומות לאכול.

הכוכב הגדול- הארינג בלחמנייה מתוקה , בדיוק כמו נקניקיה, 2 פילטים יפים של הארינג שמנמן ומתקתק עם קצת בצל קצוץ ומלפפונים חמוצים. יש דוכנים בדרך כלל על הגשרים מעל התעלות. ענין של סביב 4 יורו ותענוג מטריף שאפשר לאכול בכל שעה של היום.

ציפס- כמעט בכל דוכן הציפס טוב, מטוגן במידה,עשוי מתפוחי אדמה מתאימים וטעימים, אפילו המיונז התעשייתי שלהם הרבה יותר טוב ומפנק ממה שנמצא בארץ- תענוג.

פאי תפוחים- עוד מנה שנמצאת כמעט בכל תפריט של בית קפה, ברוב המקרים הפאי מוצלח ועשיר ומצליח להיות לא מתוק מדי, הפאי הכי מוצלח שמצאתי היה בפינה של גן החיות (שמומלץ בחום לכולם) שנקרא café Koosje שהיה מקום ביתי וחמוד ופאי התפוחים שלו היה עשיר בתפוחים נגיסים ומעושר בצימוקים ואוכמניות , הקפה הוגש עם עוגית בוטנים מלוחה ביתית והיה הפסקה מעולה אחרי סיבוב ארוך בגן החיות המדהים של אמסטרדם.

עוד מנה מדהימה שאפשר למצוא בדוכנים מעטים בשווקים היא סוג של וופל דקיק שמורכב לסנדוויץ ובתוכו מילוי קראמל ותבלינים והוא נטבל חציו בשוקולד- חפשו דוכן עם ריח משגע ותטרפו כמה שיותר.

ועכשיו לקצת אוכל.

בבוקר הראשון באמסטרדם חיפשתי מקום לארוחת בוקר- צהרים אבל מסתבר שבאמסטרדם קשה למצוא מקום שפתוח לפני 12 בצהרים, לשמחתי מצאתי שלא רחוק מהדירה שלי ממוקם מוסד מקומי the Pancake Bakery,, מרתף קטן ונעים שמציע מבחר עצום של פנקייקים. הפנקייקים דקיקים מאוד ומגיעים בגדול עצום שיכול בקלות להספיק לזוג אנשים.

למרות הפיתוי ללכת על פנקיק עמוס החלטתי ללכת על ארוחת בוקר שכללה קפה ומיץ תפוזים ופנקייק רגיל עם בייקון- הפנקייק היה עצום בגודלו עם טעמים ניטרליים, הבייקון פריך וטוב, הסירופים מתוקים וסמיכים והמקום שמח ומכניס לאווירה, הפנקייקים המלוחים גם נשמעים מעולים וינוסו פעם הבאה.

המקום החשוב ביותר בעיר- Arendsent, מוסד מקומי המגיש 30 בירות בוטיק הולנדיות מהחבית, הפאב יפה וקלאסי, הצוות בעל ידע מטורף בבירה, הבירות מיוחדות ומוצלחות והצוות שמח להתאים לי מסלולי טעימות בירה חכמים, הגעתי למקום כמעט בכל ערב וניסיתי בירות מעולות. לשמחתי במקום יש גם מבחר גדול של גדלים של כוסות- החל מ-125 סמ"ק ומעלה, כאשר כל בירה מוגשת במידה הנכונה ומאפשרת טעימה של מבחר גדול של בירות.

ארוחת ערב קלאסית- Restaurant De Struisvogel, ביסטרו קטן במרתף עם מלצרית אחת ושף שדחוס במטבח קטן שמגיש בשר אורגני ותפריט של 3 מנות במחיר סביר של 26 יורו.

למנה ראשונה ניסיתי לחי עגל שהגיעה בטמפרטורת החדר עם רוטב מצומצם של יין אדום ושום, במבט ראשון המנה נראתה קצת קטנה ומוזרה אבל הבשר היה רך ומדהים ומלא טעמים והרוטב אלוהי ביחד עם כמה עלעלים ולחם פריך לנגב את הרוטב, עוד הוכחה שמנה יכולה להיות מדהימה רק בזכות רוטב שנעשה בקפידה ומבחר קטן של מרכיבים ברמה עילאית.

למנה העיקרית שהוגשה על ידי השף הגיעה מנה של בשר צבי פרא סקוטי ברוטב של יין אדום ורברבר, הבשר היה עשוי בצורה מדהימה, הרוטב אלוהי וסמיך עם טעם מתקתק-חמצמץ והירקות הצעירים היו מלאי טעם ומופת של עשייה קפדנית שהקפידה להבליט את הטעמים הטבעיים.

לקינוח הגיע קראמבל תפוחים קום וחמים עם גלידת וניל שהיה סיום מעולה לארוחה משובחת ולא יקרה, מקום מומלץ בחום עם VFM  גבוה יחסית לעיר.

ארוחת ערב אינדונזית- אחד ההמלצות הייתה לנסות ארוחת שולחן אורז מסורתית, מסורת אינדונזית- הולנדית שאמורה להציע טעימה ממבחר גדול של מנות, המסעדה שנבחרה להציג לפני את המטבח הזה היא Puri Mas, המסעדה נמתא בקומה השנייה ומציעה בריחה שקטה מההמולה של העיר, המקום מעוצב ושקט ומציע מספר מסלולים של ארוחות אורז ואני בחרתי במסלול הקלאסי ביחד עם מרק לפתיחה. ( 25 יורו לאדם)

הארוחה מבוססת על 2 קערות אורז (רגיל ומטוגן) ומבחר של כ-8 מנות קטנות ומגוונות שסודרו על פי הפיקנטיות שלהם בסדר עולה- נתחיל ונגיד שאף אחת לא הייתה ממש פיקנטית.

זה התחיל משיפודי סאטה שהיו חביבים עם רוטב חמאות בוטנים סמיך, היו שם מספר סוגי בשר ברטבים שונים כאשר הטעם הבולט היה עלי דפנה, מספר תבשילי ירקות חביבים אבל בגדול הרגשתי שהארוחה הייתה די שטוחה בטעמים- לא היו בה את הטעמים הבולטים והאוהבים של המטבח האסייתי, שימוש רב בחמאת בוטנים שלא הביאה בשורה מיוחדת. יתכן שזאת המסעדה המסוימת שניסיתי או העובדה שהמבטח הותאם לחיך האירופאי, חביב אבל לא חובה.

ארוחת בשרית מעולה- קלישאה מקומית שהוכיחה את עצמה נכונה, Cafe de klos, פאב חשוך שמתמחה בצלעות והרבה, בחדרון הקטן והצפוף יש הרבה אנשים שמחסלים כמויות גדולות של לצעות שנצלות על גריל בקצה השני של החדר, בירה מוצלחת, צלחת עמוסה בצלעות (3 חצאי שדרה) שהיו מעושנות ושומניות והוגשו עם טבעות בצל חיות ופריכות, סלט שהיה שילוב של קולסלאו וולדורף , חתיכות בגט ששימשו אותי לנקות את האצבעות והרבה מפיות, ארוחה ממלאת במחיר סביר (18 יורו)

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

YUM CHA- סתמיות מרגיזה

להגיד על בחורה שהיא "נחמדה" זה יכול להיות מעליב, מתי שאתה מדבר על נושאים שמעורבת בהם תשוקה נחמד זה  אפילו דבר נוראי להגיד, זאת אומרת שפשוט אין לך דעה או שהיא לא נחקקה בזיכרון.

להגיד על אוכל שהיה בסדר, חביב או לא רע זה אותו הדבר, אומנם אני מפריד בין אכילה למטרות שובע  בלבד ובין בילוי אבל אוכל שפשוט לא עושה לך חשק לאכול אותו עוד הפעם הוא אוכל שבסיסו בבעיה, ברצון לרצות ולא לאתגר או לעניין.

אז קנינו קופון, בניגוד לפעמים רבות בו מחיר הקופון מנופח כדי לתת סבר פנים של הנחה הפעם המחיר נראה באמת משתלם- 89 ש"ח לארוחה של 3 מנות+ קינוח+ שתייה חריפה ביאם צ'ה, מסעדה אוריינטלית חדשה שהיא חלק ממסעדת שיין ושארפ אי שם בגבולות תל אביב, המחיר השתלם והתפריט הבטיח מנות בעלות אפיל ועניין אז למה לא להסתכן?

יום ראשון בערב, לחנות בסינרמה זה רטרו עצבני אבל כיף, המקום חצי ריק, עיקרו באר גדול ומעט שולחנות בצד, מתיישבים על הבר כאשר ברקע קישוטי במבוק שמנסים להעניק תחכום למקום, ברמנית אחת שעושה הכול- מכינה דים סאם, מוזגת משקאות, ממלצרת, מגישה תפריטים וממליצה על המנות, נראה שכולם פה היום עם קופון.

החבורה מחליטה ודי אחידה בהזמנה, יש בתפריט מנות שמראש מומלצות בחום והשאר נשמעות מעט חיוורות כאילו הם שם רק במידה ומישהו ירצה משהו אחר , קנקני סאקה חביבים מוגשים  והאלכוהול מחמם את הגוף ומכין אותנו לאכילה ביחד עם קרקרים לבנבנים משרימפס שהם סוג של כיפלי חביב ונעים לנישנוש.

מנה ראשונה מגיעה- הרוב לקחו ברווז קריספי בעלה חסה ביחד עם עשבי תיבול, עלה גדול עמוס חתיכות בשר קטנות, הם מרוצים, אני טועם מעט בשר חביב, מנה מיוחדת בהגשה ובצורה אבל בטעם לא הורגש פיצוץ בבלוטות הטעם כמו שהייתי מצפה מאוכל של המזרח האקזוטי.

אני מנסה מנה של וון טון במילוי חזיר, הוון טון מטוגן, פריך וחם, המילוי אנמי ולא מורגש, המטבל חביב, לא אוכל רע אבל לא אוכל לזכור.

מנת דים סאם מגיעה, כל אחד מזמין סוג אחר ומנסים להתחלק, אחד במילוי עוף, אחד במילוי בקר, אחד פטריות ויש גם לחמניית באו שמנמנה במילוי עוף, הדים סאם נעשה 30 שניות יותר מהמומלץ, מעט מתפרק אבל נגיס, קשה להבחין בין המילויים, הבשר יותר טוב מהפטריות, מטבל של סויה, הוייסין ורוטב חריף משפרים את המצב, הבאו חביב ואוורירי אבל חסר תיבול מורגש , עוד מנה שנכחה במהרה.

הגענו למנה העיקרית , כולנו בחרנו בסינטה בקארי אדום, מגיעה צלחת רחבה ועמוקה עם נתחי סינטה שהוקפצו עם קארי סמיך ביחד עם אפונה ירוקה, פטריות וערמונים, בצד כלי במבוק עם ארוז דביק, הקארי סמיך ונעים, ביקשתי פיקנטי אבל היה עדין לטעמי, הבשר עשוי טיפה יותר מדי, הרוטב חביב אבל כזה שאפשר להכין בבית בקלות, המנה גדולה ומשביעה אבל בשביל זה לנסוע במיוחד?

נחכה לפחות לקינוח- טפיוקה ביחד עם סורבה מנגו וחתיכות מנגו טרי, סוג של מרק קריר ונחמד, מרענן, נקי, חמצמץ, מאוד מתאים לניקוי החך אחרי ארוחה שכזו, אבל פה הטפיוקה נעלמה לי, אני חובב של אותם פנינים ג'לטיניות שמתפצחות בפה ופה הן היו בכמות קטנה, כאילו הן שם רק בשביל לתת למנה נופח של מזרחץ

הברמנית מביאה לנו קנקן תה יסמין לסיום הארוחה, אני חושב על מה אני יכתוב , אוכל מבוצע לא רע אבל חסר השראה, אפילו מעליב ביחד לטעם של מטבחים אקזוטיים מלאי בעשבי תיבול, טעמים, תבלינים וצורות הכנה שאנחנו לא מכירים, ארוחה אפילו מכעיסה במובן מסויים, האם אני עומד לשוב למקום אי פעם?

הפעם המבחן קשה, מה ה-VFM? בשביל 90 ש"ח הוא מעולה, הרבה אוכל, לא באנלי, יש ציפיות, האם אני המליץ? ממש לא, עדיף כבר ללכת ולהשקיע יותר אבל לאכול במקום כמו בית תאילנדי, האנוי, טאיזו או אפילו זוזברה, מקומות שמעזים הרבה יותר. ציון הדוקטור לקופון- 7 , בלי הקופון (לפי מחירי התפריט)- 4. פשוט לא מבין למה צריכים מקום כזה.



http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

תעזו עם טאיזו

בואו נתחיל מכמה דברים שמפריעים לי במסעדות העילית והיוקרה של ישראל, אולי לא העילית או היוקרה בלבד אלא במסעדות שמתיימרות להביא משהו חדש, מסעדות שלפעמים מפחדות לתת לאוכל לדבר ומתחבאות מאחורי הרבה הרבה קישוטים ומילים

• תיאור מנות ארוך כמו הגלות עם כל המרכיבים- יותר מדי פעמים אני נתקל בתיאור מנות שלא נגמר לעולם, עשרות שורות של מרכיבים אקזוטיים במנה אחת, חלק מהמילים מסתוריות ומעוררות עניין, חלקן סתומות כי אין לך מושג מה הם אומרות ואתה מפחד לשאול מפחד שתיראה כמו בור ועם הארץ , אתה בוחר מנה בגלל כמה מרכיבים שנשמעים לך מרתקים ומקבל מנה שבינה ובין המרכיבים אין כל קשר ואתה צריך לנחש מה הם הפירורים הללו והאם העלה הירוק שאתה אוכל זה פוקצוי או תרד תורכי ומה זה השי מג'י. זה נכון שלבעלי ההשכלה הקולינרית הרחבה זה לפעמים מובן אבל חלק מהמסתורין של המנה הוא ההפתעה שלא לדעת מה אתה אוכל, לגלות משהו מסתורי. בגלל זה אני אוהב את המסעדות שמסתפקות בתיאור קצר של מילה או שניים.

• עודף קישוט שאין לו קשר אמיתי לטעם רק לצלחות- עלעלים, נבטים, קישוטים שמסתירים את המנה, מכבידים עליה, לפעמים נמצאים שם בלי סיבת,אפילו לא אכילים, האם באמת השף מפחד שהאוכל שלו לא מספיק יפה שהוא צריך להתעקש לקשט אותו, להציג אותו בצורה מיוחדת ולהפיל על הכל עלים, פרחים וכו'

אז סיימתי עם התלונות ונעבוד לארוחה, טאיזו נפתחה לפני כמה חודשים בקול תרועה גדול, עם תורים ארוכים והזמנת מקום לחודשים מראש, אנשים טענו שהיא הטוענת החדשה לכתר המסעדה הטובה בעיר הגדולה, שהיא מביאה בשורה של אוכל אקזוטי מהמזרח עם נגיעות שף, מסע בשווקי האוכל המסתוריים עם שמות שאמורים לקחת אותך לעולם אחר, החלטתי לבדוק על מה כל המהומה וניצלתי אושפיזין לחג- עסקית צהרים לחגים שהציעה 3 מנות לבחירה במחיר אחיד של 139 ש"ח עם מבחר יפה של מנות מתפריט הערב ולחמניות מאודות לפתיחה.

המקום יפה, נראה באמת מליון דולר, עיצבו שמשבל מזרח ומערב, צלחות בשחור ולבן ומקלות אכילה איכותיים מעץ, ים קרים בבקבוק מעוצב, בקבוק לף בראון לה ובירת הבית שמבושלת במבשלת אלכסנדר בשבילי (28 ו-32 ש"ח בהתאמה ) כבר ח"ח למקום שמבשל בירה שמתאימה לאוכל , בהירה, קלילה, מבושמת ומתאימה לטעמים המורכבים של האוכל שהגיע, אומנם מתומחרת בפראות יחסית והייתי שמח לחבית ולא לבקבוק אבל התחלה נכונה.

מנה ראשונה וכנראה המבריקה ביותר- לחמניות מאודות שהגיעו מהר מהר בכלי אידוי קטן, בצק חם שהזכיר את הבפנים של הלחמנייה, רך, חם, מלטף, מטבל של יוגורט וצ'אטני עגבניות פיקנטי שהיה קריר, מתוק וחריף הגיב יפה יפה לחמימות של הלחמניות שחוסלו במהירות והכינו אותנו להמשך.

סבב ראשון- אצלה סלט ירקות סינים ירוקים שנשמע משעמם במבט ראשון אבל מרתק בטעמים- סלט חם של פאק צ'וי, למון גראס, פטריות בשרניות, ברוקולי, שעועית ורוטב צדפות שנתן למכלול הירוק  טעם בשרני עמוק, הירקות היו פריכים ועברו חליטה קצרה קצרה וצריבה קצרה לפני שהוקפצו עם התערובת שפתחה עם הרבה ויטמינים את המסע.

מנה קטנה מחוץ לאושפיזין בתוספת 12 ש"ח של טילון טרטר ים- קונוס קטן ויפיפה שכלל קציפה קרירה וחמצמצה, טרטר דג ים טרי ועיטור של ביצי דגם זרחניות, מנת יפה ושובבה אבל מבחינת טעמים לא בלטה, חסר היה לי עוד זריקת טעם. אבל חטיף נחמד מקורי ומעורר עניין.

מנה ראשונה שלי- פוט סטיקרס עגל חלב, שלושה כיסונים גדולים שאודו ואז נצרבו קלות עם יוגורט באפלו, הכיסונים היו יפים, רכים, בצק עדין עדין ומילוי רך, הכיסון הרותח עם היוגורט הקריר ומעט צ'ילי חריף היו כיף גדול, אבל האם העובדה שהכבד הוא עגל חלב הייתה חשובה? לטעמי לא מספיק הורגש טעם הכבד העדין שנבלע במנה.

סבב שני של מנות, בצד שלה ראמפ שטייק עשוי מדייום רייר פרוס דק דק טובל במרינדה ומעוטר בסבך עלעלים, הבשר רך אך דורש לעיסה, המרינדה משחקת במשחק של מתוק- חמוץ- חריף- מלוח, חריפות שממלאת את הפה אך לא משתקת את שאר הטעמים, מנה מקסימה ופשוטה.

אצלי נחתו רוק שרימפס- כדורים שכללו שרימפס ביחד עם אפונה ירוקה ותפוחי אדמה שטוגנו והוגשו עם פירורים של חטיף הודי כלשהו שהזכיר שילוב בלתי אפשרי של במבה- ביסלי ותבלינים הודיים שהוסיף לפיקנטיות, הבפנים היה רך ומתוק, הציפוי פריך לוהט וחריף ומטבל בצד הוסיף חמצמצות מרגיעה, כיף של מנה שרק הררי עלעלים שנכחו שם הפריעו לה. 

נחנו, מחכים לסבב האחרון שיסגור את הארוחה, הסבבים הראשונים היו בגדול יפה אבל עדיין לא משביע הגיע הזמן לעיקריות, אצלי הופיע וינדאלו- תבשיל בשר מאונטריב, רוטב קארי אדמדם שאמור היה להיות פיקנטי אבל היה חסר קיק אמיתי, ביחד עם שמנת חמוצה ונענע. הבשר היה רך רך וספוג בטעמים עדינים מדיי לטעמי, הנענע הוסיפה טעם נעים ומרענן אבל המנה פשוט לא הייתה מיוחדת מספיק.

אצלה נחת פילה דג (דניס אם אני לא טועה) שהיה פריך ושחום מצד אחד ולבן וטהור מהצד השני, הוא היה מונח על יריעות של דפי אורז בעלי טעם ומרקם משגעים שהזכיר קצת את הביצה המטוגנת ביחד עם אורז מוקפץ, הדג טובל ביד טובה ומהר מאוד גילינו שהכיף הכי גדול זה לפורר את הבשר הלבן ולאכול אותו עם יריעות נייר האורז. מנה כיפית ומקורית.

זאת הייתה ארוחה עמוסה בטעמים מקוריים ולא רגילים, חלק מהמנות היו בהחלט מעולות ונזכור אותם זמן רב- הלחמניות המאודות, סלט הירקות הסיניים, יריעות האורז ממנת הדג. כל המנות היו מבוצעות טוב אבל חסרה הייתה לי ההתרגשות, הטעמים הנקיים, הרגשתי כאילו השף מפחד להראות באמת את הטעמים המיוחדים של המזרח ובוחר להתחבא מאחורי שמות ארוכים , קישוטים וטעמים מרוככים. הייתי שמח ליד קצת יותר נועזת, לקינוח כבר לא היה לנו כוח או מקום.

המחיר? זוג ארוחות טעימות 139 ש"ח*2 + 2 בקבוקי בירה (60 ש"ח)+ קונוס טרטר ים 12 ש"ח = 350 ש"ח, זול זה לא, טעים? בהחלט, VFM? גבולי, מומלץ?- בהחלט 

ציון הדוקטור - 8.5 עם תקווה גדולה לתפריט שימשיך להתפתח ויציע טעימות ופרשנויות מקוריות לאכול אקזוטי לא מוכר.

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

קוריאה בפריז- ההפתעות הקטנות שלא נשכחות

תכנון נסיעה, השלב הכי קריטי ומיותר בכול טיול, במשך שבועות אני ישוב על ספרים, מדריכים, בלוגים, המלצות, אוסף מידע, מסמן מקומות שווים לביקור על המפה, מקומות שחובה לבקר, מקומות שצריך לאכול בהם, נקודות שאי אפשר לוותר עליהם, מצליב מיעד, בודק שעות פתיחה, מחירי כרטיסים, הנחות אפשריות, מכין תוכניות כיבוש שלא הייתה מביישת אף מצביא צבאי דגול.... ובסוף מגלה שעשיתי שימוש אולי ב-20% מהדברים שכתבתי ונהניתי בסוף מדברים שקרו במקרה ולא היו בתכנון המקורי, אז למה לבזבז זמן בכלל?

המקומות שהכי נהניתי בהם בטיול הם אלה שבמקרה נכנסתי אליהם , בלי תכנון מוקדם, סתם כי תקף אותנו רעב או רצון למשהו מסוים, הפעם זה היה בפריז לא רחוק מהאופרה, אזור שבו הייתי לפני כשנתיים ואכלתי במסעדה סינית קטנה שזכרתי שנעימה , זולה וטעימה, יום אחרי קלקול קיבה קל שכלל הקאה בשירותים של מסעדה בשאנז אליזה (חובה על כל תייר ) רציתי ללגום מרק חם וטוב ולכן יצאנו לחפש את המסעדה הסינית, שוטטנו בסמטאות וחיפשנו את המקום שככל הנראה נסגר ולכן ברגע שראינו שלט למסעדה קוריאנית החלטנו להיכנס כי כנראה שהמוח שלנו החליט שסין וקוריאה קרובות מספיק- חדרון קטן, ארובות נחושות נוצצות, הרבה קוריאנים, מעט צרפתים, צלחות מוזרות למראה, יאללה החלטנו הולכים על זה.

התפריט בצהרים הציע מספר קומבינציות, כתוב בצרפתית וקוריאנית בלבד, הצוות לא תיקשר כל כך טוב באנגלית, החלטנו ללכת על מנת מרק בשר ולימון ומנה שחשבנו שתהייה בקר מוקפץ עם אורז שראינו בשולחן ליד, מהר מאוד קיבלנו לשולחן קנקן מים קרים ומספר צלוחיות שהכילו אצות, מחמצים, קימצ'י פיקנטי ופלחי תפוחי אדמה פושרים ומתקתקים שפתחו לנו יפה יפה את התיאבון, אחרי עוד מספר דקות הגיעו גם ארבעה גיוזות שמנמנות ממולאות בשר לבן שהיו עדינות ומלאות טעם.

המרק הגיע, שצלחת עמוקה עמוסה נודלס מסולסלים, נתחי בקר וציר עמוק טעמים ששילב יפה בין מתיקות לחמיצות, בין חריפות למליחות עדינה, המרק היה עמוס כל טוב וסירב להיגמר והיה בדיוק מה שהיה נחוץ לי על מנת לתת מנוחה לקיבה.

ואז הגיעה גולת הכותרת והאימה, צלחת מתכת רחבה ועמוקה שבתוכה נוזל דלוח ונתחי בשר חיים ועבים למדי, בניגוד לקרפצ'יו שבו הבשר חתוך דק דק  ונראה עדין פה הבשר היה חתוך לחתיכות גדולות יחסית והיה אדום עם רצועות שומן בולטות, לא מראה מעורר תאווה, הצלחת הונחה כאחר כבוד על השולחן והמלצרית נעלמה, חיכינו דקה או שניים שיסבירו לנו מה צריך לעשות, נזכרתי שישנם מסעדות קוריאניות בה אתה צולה לבדך את הבשר אבל הצלחת הייתה קרה ולא היה שום מקור חום , ההתלבטות הייתה קשה- מה עושים? הצוות לא ממש הבין את השאלות שלנו ובמשך דקות ארוכות ישבנו מול צלחת נתחי הבשר הנאים וחשבנו מה לעשות עד שמנהלת המסעדה הגיעה בריצה עם כירת גז ניידת והסבירה מה שכנראה היה תקלה טכנית במבער שהיה מתחת לשולחן שלא עבד, כירת הגז הניידת נכנסה לפעולה ותוך שניות התחיל ריח עדין לעלות מצלחת המתכת כאשר הבשר התחיל לעבור צלייה על הברזל הלוהט תוך אידוי קליל עם הנוזל שהתגלה כציר מרוכז שחזר לחיים, נתחי הבשר הפכו אט אט לפיסות קטנות של עונג לא ייאמן עם טעם עמוק ומדהים של תבלינים ומרינדה מתקתקה ובתוך שניות הסיוט הפך לחלום שלא נשכח.

זאת הייתה ארוחה מפתיעה, שונה, ביקור בצד השני של הגלובוס, טעמים כבירים במחיר זול למדי (סביב 25 יורו לזוג) זאת הייתה החוויה שגילתה לי את מה שתמיד ידעתי- המקום הכי טעים ומיוחד הוא המקום שלא חשבת לרגע שאותו תזכור לעד.

Restaurant Coreen Seoul Opera

5 rue Danielle Casanova, Paris

המסע לפריז- מסעדה ושוקולד un dimanche a paris

אף פעם לא חזרתי לעיר זרה, תמיד אני מחפש יעד חדש לכבוש, לגלות, לחקור, לטעות בסמטאות, לנבור במדריכים, תמיד יש יעדים חדשים, אבל העפם החלותי לחזור למקום מוכר, לפני שנתיים ביליתי שבוע בפריז במסגרת העבודה, בשבוע הזה הספקתי לטייל הרבה ולראות את העיר ולסמן וי על רוב המקומות התיירותים לכן הפעם חשבתי שאני אתפנה באמת להיכנס לקרביים של העיר, כנראה שטעיתי....

פריז הייתה מעט אכזרית איתי, לא מקבלת, חשדנית, בוחנת בקפידה האם אני יוכל להתקבל לשורותיה, קשוחה, מעט ישנה מדי, אחרי המסע לברלין שהיה הצלחה אדירה פריז הייתה קשה הרבה יותר להשגה, אבל האוכל כרגיל פיצה על הכול, מבחר עצום של פטיסרי בכול פינה, מעדניות משגעות, מסעדות יקרות וזולות, אבל אני התחיל דווקא די מהסוף מהארוחה הכמעט אחרונה שלנו בעיר.

הרגשנו צורך בארוחה צרפתית קלאסית, אבל רוב המקומות שבעם עברנו נראו חמורי סבר , חשוכים,צפופים.. בטיול ערב ברובע הלטיני נכנסו לסמטא קטנה ושם ראינו אותה- מסעדה די גדולה עם קירות אבן, חלונות גדולים, הרבה אור וצבע, מקום שנראה הרבה יותר מקבל, החלטנו להיכנס ולנסות וגילינו את עצמנו באמצע un dimanche a paris, מתחם של פטיסרי ושוקלד שכולל גם מסעדה, התפריט היה ממוקד, כתוב בבהירות גם באנגלית דבר שהקל עלינו לקבל החלטה, הדיל של הערב הציע מנה ראשונה ועיקרית במחיר של 32 יורו ותפריט אל-קרט יותר מפתה... קצת מחשבה והחלטנו להזמין מנה נוספת מהתפריט הרגיל וקינוח גדול לסיום.

המתנה לא קצרה, לחמניות משובחות עם קרום קשיח ופנים רך והגיעה המנה הראשונה שלנו שנראתה כמו ציור, מדליונים של סלמון נורווגי מעושן קלות, ירקות צעירים חלוטים קלות, נקודות של רוטב שוקולד וטוויל קקאו, הסלמון היה עדין ומשובח, הירקות טופלו בקפידה והיו רעננים ומלאי טעם- שעועית צעירה, ארטישוק חלוט קלות. נקודות הרוטב היו הברקה שהוסיפו טעם מענין לסלמון ועזרו לו להגיע למקום חדש, מנה עדינה אבל מדוייקת.

עוד המתנה, אפילו ארוכה, מנות יוצאות לשולחנות מסביב ונראות כמו ציור, סוף סו, הגיעה המנה שלנו, בשבילה מנת של קונכיות פסטה גדולות ממולאות בריקוטה ותרד, מעליהם אשכול עגבניות שרי קונפי והכול שוחה בקצף כתום עמוק של דלורית, הרוטב עמוק ומתוק עם טעם ברור של דלורית מתוקה, הפסטה עשויה אל דנטה, עוטפת מילוי קרמי עשיר בטעמים. הלחם מנגב את הרוטב, הקצף מחלחל לפסטה, תענוג צימחוני וצבעוני.

בשבילי בחרתי במנת אוכף טלה (32 יורו) 2 מדליונים יפים צלויים במדוייק של בשר טלה ורדרד ורך, ציר בקר מעושר בקקאו עשיר ועמוק, ירקות צעירים צלויים. הבשר משובח, מלא טעם, הרוטב מעמיק את הטעמים ומוסיף עישון קליל למנה, הירקות מליא טעם, תמיד משמח לראות עבודה שנותנת כבוד לירקות, הגזר צלוי ועם טעמים עמוקים של קרמל, בצלצלי פנינה זעירים, אספרגוס פריך, מנה שאי אפשר שלא להעלים מהצלחת לחלוטין.

לקינוח רצינו שוקולד והרבה, והמקום מתמחה בשוקולד אז איך לא נבחר בצלחת הטעימות מסביב לשוקולד ? (12 יורו) ואכן הגיעה צלחת טעימות, על צפחה שחורה הגיעה קרמו שוקולד  על בסיס ופל פריך, קרם שוקולד עשיר ואפלולי עם מעט מליחות שפשוט נמס בפה, לידו סנדוויץ קטן של מרמלדה אדומה חמצמצה ומתקוה בו זמנית, בצד השני עוגת שוקולד חמה קטנה עם מדליון שוקולד ועיטור זהב שהייתה נימוחה ועשירה ומסביב ארבעה פרלינים של שוקולד מריר ממקומות שונים בעולם- כול אחד בטעמו היחודי שהפגין את הרב גוניות של פולי הקקאו, לקינוח אחרון פרלין נוסף של לימון שיצר פרי חדש ששילב בצורה שלא תאמן בין חמיצות למתיקות.

נשימה עמוקה עמוקה, הרבה סוכר היה פה אבל הכול נעלם, ארוחה מדוייקת עם טעמים מוגדרים שהובילה אותנו היישר לקינוח שהוא התאבדות שוקולד, החשבון מגיע ומתחילים לגרור את עצמנו למטרו הקרוב בדרך לערב אחרון בעיר האורות.
החשבון- ראשונה+עיקרית 32 יורו, עיקרית טלה- 32 יורו, קינוח- 12 יורו, בקבוק מים גדול- 7 יורו, הפוך 6.5 יורו, אספרסו - 4.5 יורו סהכ 95 יורו שהיו שווים כל דקה.
והערה לסדר- מחירים הקפה בפריז לא אפשריים, 60 ש"ח על הפוך ואספרסו?!?!?!?!

un dimanche a paris
4-6-8, Cour du Commerce Saint Andre, Paris

מול תחנות המטרו Odeon

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

שבוע של ברלין- מסע במזללות העיר

נחיתה בעיר חדשה בבוקר מוקדם היא תמיד בעייתית, באירופה בתי הקפה והמאפיות נפתחות הרבה פעמים מאוחר ואתה מוצא את עצמך  צועד ברחוב נטוש בשמונה בבוקר , אחרי טיסה לילית רעב במיוחד מחפש מקום לשתות קפה אכזרי שיעורר אותך ומאפה לנגוס בו והכול סגור, למזלנו המפתח לדירה הנהדרת שהזמנו מראש נמסר לנו בשעה מוקדמת לכן התחלנו את המסע למילויי המקרר בשעה מוקדמת והתחלנו לגלות את נפלאות ברלין.

ברלין היא עיר מהגרים, עיר גדולה, נעימה ומזמינה, הרחובות גדולים ויפים, בשיפוצים תמידיים, בכל פינה יש מסעדה, בית קפה או בר שנראים מזמינים, הרבה מסעדות אורינטליות , מסעדות תורכיות וגם מסעדות שמציעות אוכל גרמני ובעיקר הרבה דוכנים שמציעים שאוורמה או קארי וורסט במחירי רצפה, מסקירתי הכללית קשה ליפול על מקום לא טוב בברלין, כמובן שחשוב לחמוק מאזורים של מלכודות תיירים אבל בקלות אפשר למצוא מסעדות טובות ופשוטות שמגישות מנות עיקריות מכובדות ואיכותיות במחירים של 5-10 יורו, וכאשר הבירה זולה ועומדת על סביב 3.5 יורו לחצי ליטר של בירה צוננת השביאות רצון כמעט תמיד מובטחת.

אני לא מתכוון לסקור כל מקום בו אכלתי אלא לתת תמונה כללית של האוכל בברלין ומה כדאי לחפש, מכיוון שאני התגוררתי באזור פרנססברג בצפון-מזרח ברלין שהוא אזור פופרי ומלא מסעדות מגניבות אני יתמקד בעיקר בו.

מנולו- טארט אגוזים

בתי קפה- בלא מעט מאפיות מציעים רק קפה פילטר די מגעיל, בבתי קפה שמכבדים את עצמם יש מכונת אספרסו איכותית אבל לא תמיד יודעים לנצל אותה כראוי, כוס קפה הפוך טובה תעלה סביב 2 יורו ומבחר העוגות מסנוור- הרבה עוגות של בסיס פירות יער, קצת עוגות שמבוססות על קונדיטוריה אוסטרית קלאסית והעיקר- העוגות לא מתוקות, השימוש בסוכר מתון והרבה עוגות משחקות יפה על קו החמוץ-מתוק.

אימפלה- קוביית בראוניז עשירה

מקומות שאהבנו- על פינת תחנת הרכבת Eberswalder Straße היו 2 בתי קפה שאהבנו - במנולו ישבנו מול התחנה, שתינו קפה איכותי ואכלנו טארט אגוזים קלאסי של שכבות על שכבות של בסקוויט פריך עם קרם אגוזים בינהם.
באימפלה מהצד השני של הכביש היה קפה מעולה, אווירה צעירה וקוביית בראוניז קפוצינו קטנה ומענגת שהכילה בסיס שוקולדי עשיר וקרם קפוצינו מריר ומעט חמצמץ (1 יורו לקוביה קטנה של אושר) ופאי ריבס שהיה סגול עמוק ועם טעמים חמצמצים ממכרים לאוהבי הפרי-ירק הזה

אימפלה- פאי ריבס

מקום נוסף שהיה מקום הבילוי הקבוע שלנו הוא חנות וופלים מדהימה בשם בלתי אפשרי Kauf Dich Glücklich שממוקמת ברחוב  Oderberger Straße 44, הרחוב עצמו יפיפה, מלא חנויות יד שניה מגניבות (נסו את זאת בסוף הרחוב עם המוצרים ממזרח גרמניה)

 הקפה מציע אווירה של סלון מזרח ברלינאי,קפה טוב בכוסות וינטאג, וופלים עמוסי תוספות איכותיות במחירים של 3-4 יורו והרבה אווירה צעירה ותוססת עם תור לא קצר בימי סוף השבוע.

מקום נוסף שהבפתיע אותנו היה למרבה ההפתעה בשדה התעופה טגל שם בהתמנה לטיסה שלנו ולבידוק הביטחוינ אכלנו פאי תפוחים גדול ומעולה עם תפוחים ששמרו על רכות ונגיסות בו זמנית עם מתיקות מעודנת ועוגת שכבות עם פירות יער בציפוי שוקולד שהייתה עשירה ולא מתוקה מדי , ולמרבה ההפתעה במחיר סביר לשדה תעופה (סביב 4.5 יורו לעוגה)

מסעדות אורינטליות- הרבה מסעדות תאילנדיות וויאטנמיות מפוזרות בעיר , המחירים ברובם סבירים מאוד 5-10 יורו למנה עיקרית, בצהרים יש צפריטים מוזלים, בגלל שהמזג אוויר התקרר מעט האופציה לקערת מרק לוהטת עם ציר מלא טעם התקבהל בשמחה ושימשה באופציה זולה לארוחת צהרים ממלאת.

 מקומות שאהבנו- Thai inside ברחוב Dircksenstraße 37 שם אכלנו ברווז פריך ברוטב פיקנטי עם מבחר תפוחי אדמה מתוקים בצבעים ומרקמים שונים ובקר בקארי, מנות יפות מעוצבות ועם טעם עמוק

Vietnam village ברחוב Oderberger Straße 8 שם אכלנו עוד פעם ברווז פריך עם ירקות אורגניים, ספרינג רול מטוגן חתוך לפיסות קטנות במטבל חמצמץ ומרק עשיר באטריות, פטריות, חזה עוף ועוד מרכיבים שהיה עשיר ומשביע.

 מסעדה גרמנית- באחד הימים החלטנו שצריכים לחפש מסעדה קצת יורת קלאסית שמציעה מטבח גרמני מקומי, לא קל למצוא את המסעדות האלה, במיוחד כי אתה לא תיד מבין מה בתפריט, אנחנו פנינו לכיכר קטנה ונעימה ליד הדירה שלנו ומצענו שם מסעדה קטנה ונחמדה בשם ENDLOS ברחוב Knaackstraße 43 שהגישה קארי וורסט חביב על שיפודים עם ציפס מושלם בצד כוס מיץ תפוחים עשירה במיוחד

אני בחרתי בגולש עשיר עם פטריות יער, המנה הוגשה עם תבשיל כרוב אדום רך ועשיר בטעמים ן-2 כופתאות ענקיות שהיו רכות וטבלו בשמחה ברוטב הגולש והכרוב, מנה חמימה, חורפית ומלאת טעמים שלוותה בבירה כהה ועשירה, הארוחה עלתה לנו מעט יותר ממסעדות אחרות בטיול, כ-25 יורו לזוג על הארוחה הזאת (רק כדי להבין מהו ה-VFM של ברלין)

מסעדה הודית- מקום כמעט אחרון, סעדה אופנתית בקתה רובע מיטה, לצד חנויות תקליטים ובגדים, אוכלוסיה צעירה ותוססת והרבה כיף ב- W imbiss מסעדה עם אופי הודי מודרני ברחובKastanienallee 49, אנחנו בחרנו בפלטות טאלי במחיר של 10 יורו לאדם וקיבלנו מבחר של 5 תבשילים ריחניים, חמים וחריפים ביחד עם מעט יוגורט ראיטה צונן וחמוצים הודים חריפים ופרוסות חמימות של לחם נאן שנאפה בתנור טנדורי אמיתי, הפלטה הייתה מעדן של מרקמים וטעמים שהרטיבו את תלולית האורז ואוזנו עם הראיטה תוך התבוננות באוכלוסיה במגוונת של מיטה שחולפת על פני הרחוב.

פה פחות או יותר תם הסיור בברלין, יש עוד הרבה מה לכתוב, על דוכני הקארי וורסט בכל פינה שחלקם מדהימים חלקם מחפירים, על מבחר בירות שלא נגמר, על חנויות מלאות במוצרי מזון משובחים, על שווקי איכרים עם נקניקים, גבינות וחמוצים ועל חרדלים בטעמים מדהימים, אבל עם כל אלו נחכה עד לנסיעה הבאה

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif