‏הצגת רשומות עם תוויות קארי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קארי. הצג את כל הרשומות

YUM CHA- סתמיות מרגיזה

להגיד על בחורה שהיא "נחמדה" זה יכול להיות מעליב, מתי שאתה מדבר על נושאים שמעורבת בהם תשוקה נחמד זה  אפילו דבר נוראי להגיד, זאת אומרת שפשוט אין לך דעה או שהיא לא נחקקה בזיכרון.

להגיד על אוכל שהיה בסדר, חביב או לא רע זה אותו הדבר, אומנם אני מפריד בין אכילה למטרות שובע  בלבד ובין בילוי אבל אוכל שפשוט לא עושה לך חשק לאכול אותו עוד הפעם הוא אוכל שבסיסו בבעיה, ברצון לרצות ולא לאתגר או לעניין.

אז קנינו קופון, בניגוד לפעמים רבות בו מחיר הקופון מנופח כדי לתת סבר פנים של הנחה הפעם המחיר נראה באמת משתלם- 89 ש"ח לארוחה של 3 מנות+ קינוח+ שתייה חריפה ביאם צ'ה, מסעדה אוריינטלית חדשה שהיא חלק ממסעדת שיין ושארפ אי שם בגבולות תל אביב, המחיר השתלם והתפריט הבטיח מנות בעלות אפיל ועניין אז למה לא להסתכן?

יום ראשון בערב, לחנות בסינרמה זה רטרו עצבני אבל כיף, המקום חצי ריק, עיקרו באר גדול ומעט שולחנות בצד, מתיישבים על הבר כאשר ברקע קישוטי במבוק שמנסים להעניק תחכום למקום, ברמנית אחת שעושה הכול- מכינה דים סאם, מוזגת משקאות, ממלצרת, מגישה תפריטים וממליצה על המנות, נראה שכולם פה היום עם קופון.

החבורה מחליטה ודי אחידה בהזמנה, יש בתפריט מנות שמראש מומלצות בחום והשאר נשמעות מעט חיוורות כאילו הם שם רק במידה ומישהו ירצה משהו אחר , קנקני סאקה חביבים מוגשים  והאלכוהול מחמם את הגוף ומכין אותנו לאכילה ביחד עם קרקרים לבנבנים משרימפס שהם סוג של כיפלי חביב ונעים לנישנוש.

מנה ראשונה מגיעה- הרוב לקחו ברווז קריספי בעלה חסה ביחד עם עשבי תיבול, עלה גדול עמוס חתיכות בשר קטנות, הם מרוצים, אני טועם מעט בשר חביב, מנה מיוחדת בהגשה ובצורה אבל בטעם לא הורגש פיצוץ בבלוטות הטעם כמו שהייתי מצפה מאוכל של המזרח האקזוטי.

אני מנסה מנה של וון טון במילוי חזיר, הוון טון מטוגן, פריך וחם, המילוי אנמי ולא מורגש, המטבל חביב, לא אוכל רע אבל לא אוכל לזכור.

מנת דים סאם מגיעה, כל אחד מזמין סוג אחר ומנסים להתחלק, אחד במילוי עוף, אחד במילוי בקר, אחד פטריות ויש גם לחמניית באו שמנמנה במילוי עוף, הדים סאם נעשה 30 שניות יותר מהמומלץ, מעט מתפרק אבל נגיס, קשה להבחין בין המילויים, הבשר יותר טוב מהפטריות, מטבל של סויה, הוייסין ורוטב חריף משפרים את המצב, הבאו חביב ואוורירי אבל חסר תיבול מורגש , עוד מנה שנכחה במהרה.

הגענו למנה העיקרית , כולנו בחרנו בסינטה בקארי אדום, מגיעה צלחת רחבה ועמוקה עם נתחי סינטה שהוקפצו עם קארי סמיך ביחד עם אפונה ירוקה, פטריות וערמונים, בצד כלי במבוק עם ארוז דביק, הקארי סמיך ונעים, ביקשתי פיקנטי אבל היה עדין לטעמי, הבשר עשוי טיפה יותר מדי, הרוטב חביב אבל כזה שאפשר להכין בבית בקלות, המנה גדולה ומשביעה אבל בשביל זה לנסוע במיוחד?

נחכה לפחות לקינוח- טפיוקה ביחד עם סורבה מנגו וחתיכות מנגו טרי, סוג של מרק קריר ונחמד, מרענן, נקי, חמצמץ, מאוד מתאים לניקוי החך אחרי ארוחה שכזו, אבל פה הטפיוקה נעלמה לי, אני חובב של אותם פנינים ג'לטיניות שמתפצחות בפה ופה הן היו בכמות קטנה, כאילו הן שם רק בשביל לתת למנה נופח של מזרחץ

הברמנית מביאה לנו קנקן תה יסמין לסיום הארוחה, אני חושב על מה אני יכתוב , אוכל מבוצע לא רע אבל חסר השראה, אפילו מעליב ביחד לטעם של מטבחים אקזוטיים מלאי בעשבי תיבול, טעמים, תבלינים וצורות הכנה שאנחנו לא מכירים, ארוחה אפילו מכעיסה במובן מסויים, האם אני עומד לשוב למקום אי פעם?

הפעם המבחן קשה, מה ה-VFM? בשביל 90 ש"ח הוא מעולה, הרבה אוכל, לא באנלי, יש ציפיות, האם אני המליץ? ממש לא, עדיף כבר ללכת ולהשקיע יותר אבל לאכול במקום כמו בית תאילנדי, האנוי, טאיזו או אפילו זוזברה, מקומות שמעזים הרבה יותר. ציון הדוקטור לקופון- 7 , בלי הקופון (לפי מחירי התפריט)- 4. פשוט לא מבין למה צריכים מקום כזה.



http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

זוזוברה כפר סבא- חוויה הודית מעוררת חושים

בהודו הייתי בגיל יחסית מאוחר , לא מייד אחרי הצבא אלא אחרי שכבר סיימתי תואר אחד והייתי באמצע התואר השני, טעמתי את הודו בתור טיול שצריכים להספיק ולנסות כמה שיותר, האוכל ההודי התגלה לפני והיה מהמם- מגוון של טעמים, תבלינים, שיטות בישול, מילים חדשות והרפתקאות של מנות שאתה מזמין ולא יודע מה תקבל, בכל מקום השפעות אחרות ומנות מיוחדות לאזור, העדפתי לנסות מאכל מקומי או לאכול בדאבה (מסעדת דרכים) מאשר לשבת עם כל הישראלים והתיירים ולאכול אוכל שמזכיר את הבית.

בגלל זה ברגע ששמעתי שזוזברה עושים ערב הודי לכבוד שנה למסעדה בכפר סבא החלטתי ללכת מיידית, עד ה-20 לחודש בערב מוגש תפריט הודי והיה ברור שאני שם, כבר בכניסה קיבלתי מושג לגבי מה שהולך להיות- ריח חריף של קטורת, מלצרים לבושים חולצה הודית רקומה עם טיקה במצח, מוסיקה הודית קלילה, התפריט הפתיע גם כן- צד אחד מודפס בהינדו, מחווה יפה שמכניסה לאווירה, הצד השני כבר בעברית עם החלוקה הרגילה בין מנות קטנות וגדולות כאשר מה שמוכן יוצא, התפריט נשמע מקורי, מרענן, אוכל הודי של המעמד העליון שנשמע עשיר בטעמים ותבלינים והציע מבחר לא גדול של 7 מנות קטנות ו-7 מנות גדולות.

כמה דקות התלבטות וההזמנה יצאה לדרך- לאסי בננה לקירור, סמוסה טלה מהקטנות, נודל קארי ומובאר קארי לעיקריות, השירות כרגיל מהיר וכמעט לא מורגש, תוך דקות מגיעות המנות למרות הזהרה שהמנות יוצאות טיפה יותר לאט מהרגיל, בהודו ההמתנה הרגילה היא חצי שעה למנה, פה חמש דקות...

נתחיל מהסמוסה שהגיעה דווקא אחרונה- 3 כיסונים לא גדולים, ביס ראשון מגלה מילוי אפרפר לא קורץ ואז פתאום הכול מתפרץ- סחף של תבלינים וניחוחות מציפים את חלל הפה, חריפות נעימה עם מתיקות ומרקמים שנעים בין גרגר החומוס למילוי קרמי, 3 חתיכות לא גדולות אבל מלאות טעם, הייתי שמח לטיפה יותר נדיבות במנה ולקצת צבע.

מנה שניה-מובאר קארי, נתחי בשר רכים רכים שסופגים רוטב קארי מלא חריפות, בצלים שרופים, דלעת מתוקה ונגיסה, מעט נענע שמוסיפה שמחת חיים ורעננות, צלוחית אורז צהבהב, מנה עשירה, מנחמת, מרוממת שנראית במבט ראשון מעט קטנה אבל מתגלה כנדיבה.

מנה שלישית נשמעה לי בהתחלה כהתפשרות- ציקידאנה נודל קארי, נודלס בקארי של עגבניות אש, חשבתי שזה פשרה למי שבא לחפש נודלס וגילה את הודו, כי למעט אזורי ההימלאיה שם יש השפעות טיבטיות לא נתקלתי בנודלס בהודו אבל הופתעתי- נודלס נגיסים, עגבניות שרי, אפונה, בצל ורוטב ששורף את הנשמה, קארי של עגבניות שנילו בלהבה ויצרו רוטב שהוא מעדן, מתיקות האפונה איזנה את החריפות ואת מגוון הטעמים שהיו במנה וכמובן זוג פלפלים חריפים שישבו מעל ונתנו קיק של חריפות הודית.

לאסי בננה היה קלאסי- קרמי, מרענן, לא מתוק מדי ומאזן את הטעמים, קפה הפוך לסיום לא היה הודי בכלל, אלב החוויה הייתה מדהימה, המקום הציע חוויה שונה, המראה להודו שעברה "תירבות" קל, הטעמים מעודנים, החריפות מותנה, המנות עבור התאמה לחיך הישראלי אבל שמרו על ההודיות שלהם, סעודה הודית איכותית כמו במסעדות היוקרה של הודו עצמה, לא חריף כמו הודו כמבון אבל ללא התפשרות על טעמים ותבלינים.

אבל משהו היה חסר- הייתי שמח לראות עוד מנות הודיות מסורתיות, אולי טאלי מקורי, פאקורה, נאן מהתנור, מסאלה דוסה או אפילו צאי שלא היה בתפריט....אבל זו ההערה היחידה לארוחה מדהימה שנתנה תמורה גבוהה.

אז מה היה לנו- סמוסה 38 ש"ח, נודלס קארי- 51 ש"ח, מובאר קארי- 63 ש"ח, לאיס בננה-19 ש"ח והפוך 12 ש"ח.
סה"כ- 183 ש"ח לקפיצה קטנה להודו, הלוואי שהתפריט ימשיך לרוץ ולהתרחב. ציון הדוקטור- 9.5

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif