אלבמה, ביקור חוזר מספר לא ידוע של פעמים, למי שלא מכיר הזבר קצר- מקום קטן אי שם בלב אזור התעשיה הישן של נתניה, שולחנות פשוטים, שלט קטן, מעשנת ענקית באמצע והרבה לב מסביב, מקום מפגש מועדף לקרניבורים (לצמחונים אין מה לחפש פה) ולחבורות שמחפשות ארוחות ארוכות, הדיל הוא קבוע, ארוחת טעימות של מספר סוגי בשרים, קצת סלט לרענן את הפה בן המנות, צ'ילי בשביל הפחמימה ולסיום קפה וקינוח קטן, המסלול היקר ביותר עולה 160 ש"ח לאדם ומציע בדרך כלל ארוחה נעימה של שעתיים לפחות.
אנחנו, ותיקי קרבות, למדנו בדיוק מה הדרך למקסם את הארוחה, קודם כול- הגעה בחבורות של ארבעה או כפולות של ארבע (החישוב של הנתחים נעשה ככה), התציידות מראש באלכוהול משובח מכיוון שבמקום לא נמכר שתייה או אלכוהול וניתן להביא מהבית מה שרוצים (למרות שישנו תפריט בירות חדש של מבשלת ביר'לה) והעיקר הכנה מוקדמת לבליסה.
התייצבנו בצוות הקבוע, ארבעה קרניבורים שינשכו אחד לשני את היד במאבק על נתח משובח, התיישבנו בשולחן היישר מול המעשנת שבערה בנעימים, במהירות הוגש לשולחן סלט קטן ומשובח, קצת חסה, בצל, צנונית , שמת זית והמון המון זעתר, סלט שצורח טריות, פריך, ממכר שניתן לאכול ממנו קערות ובכול פעם שהקערה התרוקנה מולא באורח פלא, בשלב מסויים התייחסנו לסלט כמו לסורבה המנקה את החיך בין מנה למנה, ביחד עם הסלט הגיע צלחת של כרוב כבוש פשוט שנתן קצת חומציות נחוצה וקעריות של צ'ילי שבושל ארוכות עם המון המון שאריות בשר שהעשירו אותו והפכו אותו למושחת ומנחם במיוחד, כמו כן קנקני מים קרים זרמו לאורך כול הארוחה.
בקבוק יין ראשון נפתח (רד פוטארי מכרמי יוסף, יין שנקרא ישראלי משוגע והיה באמת משוגע באופן חיובי) והמנות התחילו לזרום, מנת פתיחה היא אסדו, נתח יפה של אסדו, מלא שומן פריך, ריח של עישון קליל, תפוחי אדמה על תקן קישוט, המלחמה מתחילה וכל אחד מנסה להשיג נתח גדול יותר ועם יותר בשר, אני דווקא אוהב את הקצוות עם השומן הפריך, החלוקה פחות או יותר שווה, כשני צלעות לאדם, נתח שישב לו בעישון שעות ארוכות והתמלא בטעמים, העצמות נזרקות אחרי ניקוי יסודי והידים מבריקות משומן, פתיחה מבריקה לארוחה.
נתח שני מגיע אחרי מנוחה קלילה, צוואר לבן בליווי של חרדל-חזרת חריף, נתחים יפים ועבים שהצליחו לשמור על עסיסיות ועישון קל, אבל בכללי חזיר קצת פחות מענין בחיך לטעמי, אבל החרדל החריף מרומם את הנגיסה.
נתח שלישי- סינטה גדולה ויפה מעוטרת בהמון פלפל שחור גרוס, הבשר דורש לעיסה ומעניק בתמורה טעם בשרי עמוק, לטעמי הם הצליחו להוציא את המקסימום מהבשר שמתמסר אחרי קרב לעיסה ונותן תמורה לאגרה.
נתח רביעי- נתח קצבים, מהחלקים האהובים עלי, עשוי מדוייק, טעם עשיר של בשר, מרקם מושלם, בשלב זה אני עוד פעם מבין כמה אין צורך בפחמימה מתי שיש לך רק בשר משובח.
מנה חמישית- גרסא אלבמית לטורנדו רוסיני, נתחי פילה שמנמנים עם כבד אווז מעל, הפילה עשוי מדוייק, הכבד רך רך ומעט מעושן, מנה שמתמסרת בקלות אך בעיני מעט באנלית, אני מעדיף אוכל שנלחם חזרה.
מנה כמעט אחרונה- נתח שייטל בשרני, כמעט ואין עוד מקום בבטן אבל אנחנו מוכנים ללעוס עוד קצת בשר שדורש לעיסה ועבודה, נתח מבוייש שמושאר בצד בדרך כלל אבל פה מראים מה הפוטנציאל שלו.
סיימנו את המקצה העיקרי, לבקשתנו אנחנו מקבלים קינוח אסדו, נתח קטן שנשאר בצד עם צלע לכל אחד, נתח שסוגר יפה את הארוחה ומשאיר אותנו שלוש שעות אחרי יושבים ובקושי זזים, קפה שחור וקינוחים פשוטים מגיעים, יש 3 קינוחים לבחירה, קטנים, חלביים ולא ממש מוצלחים אבל אין בהם צורך, אחד מהחברים שואל אם יש משהו פרווה כי הוא לא מערבב בשר וחלב ואחרי כמה דקות מציעים לו קרטיב שנקנה בפיצוציה הצמודה- שירות מכול הלב, וזה מה שמאפיין את המקום, הרבה אהבה לבשר, לאנשים, נדיבות, פתיחות, הקהל מחזיר אהבה חזרה וחוזר פעם אחר פעם.
איך אפשר לסכם? באנגלית היו קוראים לזה אולי Comfort food , אוכל שתמיד שמחים לחזור אליו פעם אחר פעם, המחיר לטעמי סביר מאוד- 160 ש"ח לאדם כולל אירוח מלא, אלכוהול משובח שנקנה במחירי עלות ומעלה את המצב רוח, בשר טוב במבחר עשיר, למקום הזה לא מגיע ציון אלא כוכב זהב.
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
אנחנו, ותיקי קרבות, למדנו בדיוק מה הדרך למקסם את הארוחה, קודם כול- הגעה בחבורות של ארבעה או כפולות של ארבע (החישוב של הנתחים נעשה ככה), התציידות מראש באלכוהול משובח מכיוון שבמקום לא נמכר שתייה או אלכוהול וניתן להביא מהבית מה שרוצים (למרות שישנו תפריט בירות חדש של מבשלת ביר'לה) והעיקר הכנה מוקדמת לבליסה.
התייצבנו בצוות הקבוע, ארבעה קרניבורים שינשכו אחד לשני את היד במאבק על נתח משובח, התיישבנו בשולחן היישר מול המעשנת שבערה בנעימים, במהירות הוגש לשולחן סלט קטן ומשובח, קצת חסה, בצל, צנונית , שמת זית והמון המון זעתר, סלט שצורח טריות, פריך, ממכר שניתן לאכול ממנו קערות ובכול פעם שהקערה התרוקנה מולא באורח פלא, בשלב מסויים התייחסנו לסלט כמו לסורבה המנקה את החיך בין מנה למנה, ביחד עם הסלט הגיע צלחת של כרוב כבוש פשוט שנתן קצת חומציות נחוצה וקעריות של צ'ילי שבושל ארוכות עם המון המון שאריות בשר שהעשירו אותו והפכו אותו למושחת ומנחם במיוחד, כמו כן קנקני מים קרים זרמו לאורך כול הארוחה.
בקבוק יין ראשון נפתח (רד פוטארי מכרמי יוסף, יין שנקרא ישראלי משוגע והיה באמת משוגע באופן חיובי) והמנות התחילו לזרום, מנת פתיחה היא אסדו, נתח יפה של אסדו, מלא שומן פריך, ריח של עישון קליל, תפוחי אדמה על תקן קישוט, המלחמה מתחילה וכל אחד מנסה להשיג נתח גדול יותר ועם יותר בשר, אני דווקא אוהב את הקצוות עם השומן הפריך, החלוקה פחות או יותר שווה, כשני צלעות לאדם, נתח שישב לו בעישון שעות ארוכות והתמלא בטעמים, העצמות נזרקות אחרי ניקוי יסודי והידים מבריקות משומן, פתיחה מבריקה לארוחה.
נתח שני מגיע אחרי מנוחה קלילה, צוואר לבן בליווי של חרדל-חזרת חריף, נתחים יפים ועבים שהצליחו לשמור על עסיסיות ועישון קל, אבל בכללי חזיר קצת פחות מענין בחיך לטעמי, אבל החרדל החריף מרומם את הנגיסה.
נתח שלישי- סינטה גדולה ויפה מעוטרת בהמון פלפל שחור גרוס, הבשר דורש לעיסה ומעניק בתמורה טעם בשרי עמוק, לטעמי הם הצליחו להוציא את המקסימום מהבשר שמתמסר אחרי קרב לעיסה ונותן תמורה לאגרה.
נתח רביעי- נתח קצבים, מהחלקים האהובים עלי, עשוי מדוייק, טעם עשיר של בשר, מרקם מושלם, בשלב זה אני עוד פעם מבין כמה אין צורך בפחמימה מתי שיש לך רק בשר משובח.
מנה חמישית- גרסא אלבמית לטורנדו רוסיני, נתחי פילה שמנמנים עם כבד אווז מעל, הפילה עשוי מדוייק, הכבד רך רך ומעט מעושן, מנה שמתמסרת בקלות אך בעיני מעט באנלית, אני מעדיף אוכל שנלחם חזרה.
מנה כמעט אחרונה- נתח שייטל בשרני, כמעט ואין עוד מקום בבטן אבל אנחנו מוכנים ללעוס עוד קצת בשר שדורש לעיסה ועבודה, נתח מבוייש שמושאר בצד בדרך כלל אבל פה מראים מה הפוטנציאל שלו.
סיימנו את המקצה העיקרי, לבקשתנו אנחנו מקבלים קינוח אסדו, נתח קטן שנשאר בצד עם צלע לכל אחד, נתח שסוגר יפה את הארוחה ומשאיר אותנו שלוש שעות אחרי יושבים ובקושי זזים, קפה שחור וקינוחים פשוטים מגיעים, יש 3 קינוחים לבחירה, קטנים, חלביים ולא ממש מוצלחים אבל אין בהם צורך, אחד מהחברים שואל אם יש משהו פרווה כי הוא לא מערבב בשר וחלב ואחרי כמה דקות מציעים לו קרטיב שנקנה בפיצוציה הצמודה- שירות מכול הלב, וזה מה שמאפיין את המקום, הרבה אהבה לבשר, לאנשים, נדיבות, פתיחות, הקהל מחזיר אהבה חזרה וחוזר פעם אחר פעם.
איך אפשר לסכם? באנגלית היו קוראים לזה אולי Comfort food , אוכל שתמיד שמחים לחזור אליו פעם אחר פעם, המחיר לטעמי סביר מאוד- 160 ש"ח לאדם כולל אירוח מלא, אלכוהול משובח שנקנה במחירי עלות ומעלה את המצב רוח, בשר טוב במבחר עשיר, למקום הזה לא מגיע ציון אלא כוכב זהב.
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
