משתה אבירים במעשנה- חוויה מדהימה

לפעמים קשה להתאים את החברים לארוחה שאתה מדמיין, לפעמים אתה רוצה ארוחה של 7 מנות גסטרונומיות עם חומרי גלם נדירים וטכניקות אקזוטיות והחבר'ה שלך רוצים לאכול הרבה ולשלם מעט, לפעמים אתה הולך למקום שאתה אוהב רק בשביל לגלות שחבר טוב החלטי שהמקום נוראי ומשמיץ אותו לכל ארוך הארוחה, אין ספק שבחירת בני הלוויה הנכונים חשובה לא פחות מההתאמה של היין לאוכל.

למעשנה הלכתי לא מעט פעמים, ראיתי איך המקום גדל לאט לאט מאירוע פופ-אפ ועובר למקום קבוע במושב ינוב, איך הקונספט מתחיל להתהדק אבל שומר על האירוח הנהדר והאווירה הכיפית , איך הנתחים מקבלים כיוון נכון ואיך האירוע מרגיש באמת כמו חוויה כמעט חד פעמית שמתעדכנת כל פעם מחדש, אז שמחתי מאוד להגיע לאירוע חדש ומרגש- משתה אבירים אמיתי.

גילוי נאות- הפעם הייתי אורח של בעל המקום והאיש עם הכובע מאחורי המעשנה- זיו.

 האירוע התחיל עם לפידים שדלקו והובילו אותי לתוך המבנה הישן במושב ינוב, אי שם מעבר להרי החושך וקרוב לכפר יונה, בכניסה חיכו לנו זוג אבירים בשריון נוצץ וחרבות שהובילו אותנו להיכנס דרך מבואה עם מעשנה ענקית ומגרה והישר לתוך החצר היפה שהייתה מלאה בשולחנות עץ צרים וארוכים מלאי אנשים, מדובר באירוע של כ-80 איש שהרגיש כמו חתונה קטנה ומתוקתקת עם מארח שמתרוצץ מסביב ומלצרים שנעים סביב לכולם.

 על השולחן חיכו לנו צלחות גדולות וללא סכו"ם, היום אוכלים בידיים, צלחות של סלט ירוק מרענן וחמוצים ביתיים טובים, על הכיסא חיכה לכל אחד סינר של המעשנה (שהיה למעשה מתנה לכל אורח ) לטובת מי שלא רוצה להתלכלך, מפיות בד איכותיות וכוסות יין- שכחתי לציין שהאירוע הזה כלל גם יין חופשי שנמזג בנדיבות תוך דאגה ששום כוס לא תישאר ריקה לאורך כל הערב, דבר שהוסיף לאווירה הטובה.

הקונספט הרגיל- מבחר נתחים יוצאים מהמעשנה, 6-7 נתחים, כולם נפרסים באופן תאטרלי על הדוכן ומחולקים לשולחנות ובאמצע מגיעים עוד קצת הפתעות.

הישיבה בשולחנות משותפים יוצרת קשרים מפתיעים הין חבורות לא קשורות, היין משחרר את הלשון והאווירה טובה, הבשר מתחיל לזרום ובגלל עירפול היין כבר קשה לזכור מה מגיע ומה אכלנו, הייתה שם פיקניה נשכנית, שוק טלה שנמסה בפה, אסאדו, ספרייבס טלה, סינטה על העצם ועוד כמה נתחים שכולם נעלמו חיש מהר, בצד הוגשו גם ירקות שורש שחיכו לנו במעשנה והיו תוספת מבורכת וטעימה, צימיצורי ביתי טוב הוסיף להכל רעננות חמצמצה והשעות התחילו לעבור אחת אחרי השנייה, זה אירוע שבו הזמן טס מרוב הנאה, עוד כוס יין, עוד נתח בשר שתופסים בידיים ומוצצים את האצבעות בסיום, עוד נתח מרהיב בגודלו שנפרס מול העיניים...

והעיקר כרגיל הוא אירוח ושירות, כל בקשה מולאה בשמחה ובמהירות, כל הזמן התענינו בכמה שאנחנו מבלים, אין ספק שזה המקום לאנשים שאוהבים בשר ואוהבים לארח.

ואז הגיע הקינוח.... נייר  אלומיניום נפרש על השולחנות הארוכים והצוות התחיל להסתובב ולפזר על השולחנות הפתעות- זה התחיל עם נהר של שוקולד מומס, על זה ערימה של מוס שוקולד , ליד ערימה יפה של מוס תותים, מעל לכל זה פוזרו ביד נדיבה אגוזים ופרוסות תותים ועל כל הכיף הזה קצת רוטב תותים ועוד קצת שוקולד... שחיתות נהדרת שנעלמה חיש מהר על ידי הטורפים מסביב לשולחן.

זאת הייתה ארוחה שפעלה על כל החושים, באמצע היה גם קרב אבירים קצר וחביב ונגינה בחמת חלילים, שלוש שעות של אוכל, יין, בשר והרבה כיף, מסוג הארוחות שאתה עומד לזכור לזמן רב ותמיד מעלה חיוך על השפתיים.

זה גם כל כך כיף לראות מקום מתפתח בכל פעם שאתה מגיע, משתנה, מפתיע אבל שומר על קו ברור , אנשים ששמחים לקבל ביקורת ורוצים לשמח את האורחים ולהעניק חוויה מלאה ואין ספק שאני עומד לחזור למקום פעם אחר פעם.

לסיכום- עלות אירוע כזה הוא 275 ₪ שכולל כמות יפה של בשר (לא מדובר באכול כפי יכולתך, אבל כמות נדיבה בהחלט שתספיק בהחלט לאדם ממוצע) הרבה פינוקים, יין טוב שנמזג חופשי ובעיקר חיוך גדול, ציון הדוקטור לאירוע- 9

המעשנה וטאיזו- כיצד אירוח הופך ארוחה למעולה או לכישלון

מסעדנות זה קודם כל אירוח, הכנסת האורחים למרחב שמעוצב ומעניק חוויה רב-חושית שכוללת מוסיקה, כלי הגשה, טמפרטורה, ריחות, צבעים טקסטורות ושירות. לצערנו מסעדות רבות כושלות באירוח ולא משנה כמה האוכל יהיה טוב- אירוח צולע יכשיל את הארוחה.

בחודש האחרון חזרתי לשני מקומות שנהניתי בהם מאוד וכל אחד מסיבות אחרות, אחרת אכזבה כי האירוח לא היה נכון למרות שהאוכל היה לא רע ובשנייה האכול שרק השתפר המריא לגבהים כתוצאה מאירוח חם.

טאיזו יום שבת, עסקית צהרים, 2 מנות ראשונות ועיקרית ב-139 ₪, לא זול אבל פעם שעברה יצאתי מסופק, העסקית השתנתה- כבר לא מקבלים את הלחמניות המאודות בפתיחה.

הבחירה גם שונה- במקום חלוקה לשתי קטגוריות שונות בראשונות הם אוחדו, אין הפרדה בין מנות ראשונות קלילות יותר לכבדות, לא מעט מנות דורשות תוספות תשלום, המנות מגיעות כולם ביחד במקום לבנות ארוחה מדורגת ואיטית שבה מוגשים מספר סבבים של מנות, הישרות קונקרטי ויבשושי.

האוכל- אין תלונות, אבל מסעדה עם עיצוב של מיליון דולר חייבת לספק חוויה מתאימה ופה הכול היה חיוור, אפילו קינוח על חשבון הבית שניתן כי קצת קיטרנו היה חביב אבל לא העלה את המצב רוח.

מהצד השני- המעשנה, ליל שבת קפוא, מנחת עין ורד, הטמפרטורות בחוץ נמוכות להחריד אך למרות זאת הצוות האמיץ יושב ליד המעשנה העמוסה, בפנים שולחנות מסודרים, מוסיקה שנעה בין בלוז לקאנטרי לפולק שמחממת ואח מלאת עצים שבוערת ומבקשת לשבת לידה להתחמם.

מלצרים מסתובבים עם מנות הנישנוש- צוריסוס שמנמנות ומתובלות שמוגשות בנדיבות בזמן שכל האורחים מצטרפים, המקום משתפשף מפעם לפעם, על השולחן יש הפעם גם חרדל בנוסף לצימיצורי שמלווים יפה  את הבשר, בקבוקי היין מתחילים להיפתח והאווירה מתחממת.

זיו, המעשן והבעלים, מרים כוסית ערק ביתי עם כולם ומודיע שיש הרבה נתחים והרבה בשר כי שולחן אחד ביטל הגעה והמסע מתחיל בקצב מהיר מהיר שמתחיל עם שייטל בשרני שמוגש בכמויות גדולות שקשה להפסיק לנשנש.

הפסקה קלה ועוברים נתח הודו גדול ששמר על עסיסיות והתלבש נהדר עם הצימיצורי  וצלוחית מלאת מלח גס ופלפל גרוס שתיבל נכון את הבשר מלא הטעם שלא נותנים לו מספיק כבוד.

ואז הגיע אחת מגולות הכותרת- תבשיל בוקרים לוהט של שעועית רכה במידה עם חריפות ועישון נהדר ובשר שדורש לעיסה, מנת פחמימות מהבילה שלא יכולנו להפסיק לנקר בה.

המסע ממשיך עם נתח אסאדו מלא שומן פריך, אחריו נתח קצבים בתיבול מעט אגרסיבי שהחמיא לנתח שלא התייבש והיה מלא טעמים.

היה גם שוק אווז, ושוק טלה וכמובן פיקנייה והטעמים מתחילים להעמיס, הבשר מתחיל להקשות ואנחנו בקושי שורדים אבל הבשר ממשיך ,האש בוערת באח ליד, הקצב עוזר לעיכול ועוד בקבוק יין נפתח.

הנתח האחרון כבר מתבדחים כי זה הנתח האחרון ואחריו קינוח- אבל הקינוח הוא כבש... האווירה משתלטת על החלל ומאחדת כבר בין הסועדים ואז מגיע נתח בשר הקינוח- חזה אווז ברוטב יין ופירות יער שהוא עסיסי ומתוק ויכול באמת לשמש כקינוח מקורי ומענין.

קומקום גדול שישוב על שפת האח עם זוטה לבנה עוזר לאכול לרדת קצת, כולם לא יכולים לזוז אבל סיר פוייקה קטנה עם עוגת שוקולד חמה וכדור סורבה קוקוס מזכיר לכולם כי לקינוחים יש קיבה נוספת, מנה מפנקת ועשירה שהזכירה את מסעדת פוייקה בתקופות הטובות שלה.

זה היה תענוג של ארוחה שמשתפרת מפעם לפעם, של אנשים שאוהבים לארח ומנתקים אותך מהעולם לשלשו ארבע שעות של משתה שלא נגמר, 175 ₪ לאדם במקום שבטוח אני אחזור אליו פעם איר פעם 

http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif

גיבורי השולחן העגול- אלבמה

ארוחת גיבורים, כינוס מיוחד של פעם בכמה חודשים, זה חייב להיות מקום עם תפריט לגיבורים אמיתיים, הרבה מנות והרבה בשר שמזמינים הרבה אלכוהול והרבה מצב רוח טוב, קשה למצוא מקום לארוחת גיבורים, כי המקום חייב להתאים לכולם ולענות על השילוש הקדוש- מחיר, איכות וכיף.

אזור התעשייה הישן של נתניה, מקום לא הכי סימפטי בעולם בערב מעונן, בניין מרופט למראה, פיצוציה צמודה, אנחנו שוב הפעם באלבמה, מקום שמכריז על עצמו כמעשנה, שולחנות עץ פשוטים, בקבוקי אלכוהול ריקים תלויים מהקירות וארון מתכת ענק מלא נתחי בשר שמתעשנים להם בסבלנות ומחכים לגאולה, המחיר קבוע לאדם, אנחנו נותנים יד חופשית ומתחילים במסע.

לשולחן מגיעים סלט ירוק עם בצל וצנונית חתוכים גדול שמלהיטים את הפה בחריפות נעימה, כרוב כבוש פשוט לצנן אותה ותבשיל שעועית ובשר שמזכיר חמין מכסיקני שמחמם את הלב ומכין אותנו לארוחה, בנוסף מגיע תבשיל בשרים מעושנים מיוחד וקטן, בקבוק ראשון של לה שוף נפתח וכוסית מורמת לכבוד הנתח הראשון שמתקרב ובא...

אסדו, אבל איזה נתח, 2 נתחים גדולים מוגשים (היינו שבעה גיבורים) הרבה עצם, הרבה בשר, שומן שרוף, בשר מעושן שנעשה במשך שעות רבות, הבשר מתנתק בקלות מהעצם, היד מתלכלכת, נלחמים על כל עצם כמו עדר אריות, השומן מבהיק מהידיים אחרי כמה דקות של מאבק, נתח מכובד לגיבור אמיתי שחזר עכשיו מעבודה בשדה או מרעה בקר.

מנה שנייה מגיעה אחרי מנוחה קלה, נתחים יפים של סינטה עשוייה מדיום-רייר, הבשר רך ונעים אבל משהו חסר, מעט מלח, טעם לוואי קל בפה, התח לא מוצלח, בסיום הערב איש הבשרים מתוודה שהפעם הנתח הזה לא צלח, אבל עוד בקבוק של מק שוף שוטף את הנתח בקלילות.

נתח שלישי מגיע- נתח קצבים בצבע סגול עמוק, נתח שדורש עבודת לסתות אבל נותן בתמורה טעמי בשר עמוקים, מעט מלח, לעיסה טובה ואז ביס מצנונית או בצל ואתה בגן עדן מאושר.

הנתח הרביעי, אנחנו עמוק בתוך היין כבר, 2 בקבוקי דואט של יקב רמות נפתלי מעלים חיוך, ונתח של שייטל עסיסי וטוב נעלם לו מהשולחן במהירות, עוד בשר שדורש לעיסה, זה לא מקום לאוהבי בשר מתמסר אלא מקום לאוהבי בשר שדורש ממך לתת על מנת לקבל.

מנה חמישית- נתחי פילה עם כבד אווז, שילוב בנאלי ומוכר שאני לא מחבב בדרך כלל אבל העישון נותן אופי מיוחד, בשר רך, קינוח לארוחה כמעט, הבשר עשוי בדיוק במידה והמאבק על נתחי כבד האווז היה רע ומר.

מנה שישית- נתח קצבים הפעם מעגל, הרוב כבר כמעט לא יכולים לאכול עוד פירור אבל בשר כזה מעולה נעלם מהשולחן, טיפות יין אחרונות נמזגות וכפתור נפתח במכנס, הכרס מלאה מבשר ואלכוהול ובעיקר מחברה מעולה, זה המקום להזכיר שבמקום אין שתייה או אלכוהול- תביא מהבית מה שתרצה וככה תקבל תמורה מעולה לטיפה המרה.

כוסות תה וקפה שחור פשוט מוגשים ביחד עם מבחר קינוחים- מוס שוקולד ומוס קפה, עוגת בגינה פירורים קטנה ומאלבי קטן עם דובדבן, קינוחים פשוטים אבל מהנים שמנקים את החיך ומסיימים 3 שעות של חגיגת בשרים, כל אדם שילם 160 ש"ח על מגוון הבשרים, מקום מצויין לאירועים של גיבורים אמיתיים, רק חשוב להתמקד מההתחלה במה שאתם באמת אוהבים- הרבה בשר. בסולם הודקטור- 9.5