טעימות בוקר על הגובה- ארוחת בוקר באל על


לא יודע למה אבל בטיסה אתה תמיד רעב, כנראה זאת הסטרס של הגוף שמקים אותך בשעה מוקדמת, גורם לך לשלם מאות שקלים למונית ומושיב אותך בתורים שלא נגמרים (ובנימה זאת- אקספרס צ'ק אין זה חובה, חמש דקות וכבר עמדתי בתור של הביקורת גבולות). כבר ברגע שאתה פוסע בדיוטי פרי אתה מחפש מה לאכול, הפה יבש והחושים מעורפלים.

אפילו הישיבה בטרקלין לא עזרה, 2 אספרסו ארוך, מיץ תפוזים ובירה פושרת אחת  עדיין השאירו אותי עייף ורעב ולכן כאשר דקות בודדות אחרי ההמראה כבר הוגשה ארוחת הבוקר מיצי הקיבה רק חיכו לקרוע את הניילון ולהתחיל לאכול.

אז מה היה לנו? לחמנייה מעט קשה לחיתוך אבל חמימה בגודל מיניאטורי, יוגורט דנונה קטן, גבינה לבנה עם עיטור שחור לא מבן, מוס גבינה עם פירורים, גרנולה, ממרח בטעם תות וכמובן החביתה.
פה הייתה הפתעה, היא הגיעה חמימה, כאילו יצאה לפני מספר דקות מהמחבת, מעט תפוחה, מבריקה, עם מעט ירק וטעם מאוזן, תוך שנייה היא נדחפה ללחמנייה ונבלעה לתוך הקיבה, אחריה נבדקה הגבינה שהייתה- גבינה, אבל עיטור טפנד מלוח ומלא טעמים שיפר את הטעם והמרקם, הממרח שהכיל הרבה דברים אבל לא תות נזרק לצד, המים נלגמו מכלי פלסטיק מוזר שהזכיר לי בעיקר דגימת שתן בקופת חולים, ואנחנו מוכנים לקינוח- המוס גבנה נראה יפה, מעוטר בפירורים מעל, הכפית ננעצת, הטעם מפתיע לטובה, עדין ומפנק, אוורירי ודורש חפירה נוספת, הפירורים קצת מפריעים- לא פריכים ולא מספקים טעם, סתם קישוט על הצלחת, הגרנולה משמשת אותי כנישנוש קטן והיא לא רעה, קלוייה ועשירה.

לסיכום- לא הייתי טס במיוחד בשביל הארוחה, אבל היא באמת מספקת את רוב הדרישות, הייתי שמח למעט ירקות וללחמנייה יותר גדולה, יש לי אפילו רעיון ענק- למה אין ביצה קשה?


תגובה 1:

  1. אין ביצה כדיי שלא יצתרכו לאסוף את הקליפות.

    השבמחק