פעם בשבועיים אני מפנה לי את יום שישי בבוקר ויוצא למסע מחקר בעולמות חדשים, אני לוקח את רגליי ועובר לחלק אחר ואקזוטי של העולם שאנחנו לא נחשפים אליו בכל יום, אני לא נוסע רחוק כל כך, רק לדרום העיר תל אביב, אתה הולך ברחובות הצרים עם בתים שמשלבים בין פאר להתפוררות, מסתכל על חנויות שחלקם נראה שנשארו במאה הקודמת ומסרבות להתקדם עם הזמן, על בעלי מקצוע שכבר שכחת את שמם, האנשים ברחוב מגוונים- הרבה עובדים זרים, בליל של שפות, מבטאים ואז אתה נכנס לרחוב לווינסקי והריחות מכים בך- חנויות התבלינים והפיצוחים, הגבינות והדגים, הקונדיטוריות והמאפיות, זה סיבוב מדהים ברחוב לא ארוך, עמוס ומלא כל טוב, אני נכנס לחנויות הקבועות ואוסף קפה טחון טרי, תבלינים אקזוטיים, אגוזים וקטניות בכל הצבעים והצורות, הסיבוב עושה אותך רעב, והאופציות כל כך רבות ומגוונות, מחכה בתור במעדניית חיים רפאל ומנשנש זיתים דפוקים מרירים, מפנטז על עלי גפן חמוצים, גבינת פטה מסלוניקי ואולי חתיכת דג מלוח וממרח לימונים חמוץ-חריף אבל התור ארוך ארוך.... הרעב מתחיל לתקוף אז הולכים לאכול.
ברחוב נחלת בנימין יש ריכוז קטן של פרס בישראל, 3 מסעדות פרסיות אחת מול השנייה, אני בוחר כרגיל בנאייב, מקום גדול יחסית ומרווח, בכניסה מקרר עמוס שיפודים ופלטה מלאת תבשילים מגרים וסלטים, מתיישבים מתחת לתמונות של השאה המנוח, על הקיר משודרים קליפים איראניים של פופ צבעוני, התפריט מפורט כולל הסבר על כל תבשיל, בהתחלה חשבנו ללכת על קבב אבל למה לבזבז מקום כאשר יש תבשילים אקזוטיים מלאי מרכיבים וטעמים, המלצר הקבוע יכול להמליץ על כל תבשיל ולע האורז שמתאים לו ולהרכבי ארוחה, כל תבשיל עולה 50 ₪ בלבד כולל אורז וסלטים חופשי.
הזמנו במהירות, מילאתי צלוחיות בעלים ירוקים ובצל שנלעסים לפני הארוחה ומעוררים את מיצי הקיבה, מלפפונים חמוצים חתוכים גדול מכבישה ביתית נעימים, קצת כרוב כבוש, סלט חצילים חביב ומעט סלק שיהיה בריא, סלטים בסיסים שלא מפילים אבל מכינים למנה העיקרית..
המנות מגיעות בצלחות לבנות עמוקות וגדלות עם צלחת גדולה של אורז ירוק עשיר בשמיר ואפונה בצד, הוא לקח את מנת הדגל המסורתית- חורשט סבזי, המון ירק, שעועית אדומה, קצת לימון פרסי יבש, בשר והמון רוטב ממכר שנשפך על האורז, קצת חמצמץ, טעם עמוק של עשבים שבושלו שעות ארוכות וחתיכות בשר גדולות ששתו באהבה את הרוטב והשקו את האורז הירוק.
אני הלכתי על מנה מיוחדת- חורשט פסנג'ון, רק השם לוקח אותך לארץ רחוקה מלאה קוסמים ומכשפות, סיפורי אלף לילה ולילה, המנה כללה רוטב עמוק עמוק בצבע אדמה, שילוב של אגוזי מלך ומיץ רימונים, טעם מתקתק עמוק, חתיכות בשר שעורבבו באורז הירוק ונעלמו במהירות ורוטב שנוגב עד תום, המנה הוכתרה בתפריט כוויאגרה טבעית ואין ספק שאחרי קולות העונג מניקוי הצלחת הנפש כל כך מאושרת שהיא יכולה לעשות רק טוב...
זאת הייתה ארוחה של שישי בצהרים, אוכל שמוגש מהר לשולחן אבל לא נשכח בקלות כל כך, במחיר עממי של 50 ₪ למנה זאת כנראה התמורה הטובה ביותר לכסף שניתן לקבל, וכל פעם אני נשאב חזרה לשולחן ולמאכלים שם שמות מוזרים וטעמים שמכים בחך ללא רחמים.
הציון הוא מושלם- עשר בסולם הדוקטור, כי מאכלים שנעשים בכל כך הרבה אהבה לא יכולים אף פעם לאכזב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה