נר ראשון של סופגנייה- נומילי כפר סבא


חג האורות הגיע, חג של הדלקת נרות, לביבות, סופגניות ובכלל כל דבר שמכיל את מוטיב השמן, מסוג החגים שפעמים רבות אתה לא מרגיש ממש שמתרחשים אבל פתאום בערב הנר הראשון אתה מוצא את עצמך מתרוצץ לחפש את החנוכייה הישנה שמעלה אבק כבר 358 ימים מעל המקרר או במעמקי הארון ומוצא את שאריות הנרות של שנה שעברה בשביל לארגן הדלקת נרות זריזה.
הפעם לא התכוננתי, לא חשבתי על זה, די שכחתי, לא היה בבית אפילו תפוחי אדמה לעשות לביבות, אבל החשק לסופגנייה היה גדול, נר ראשון לאל סופגנייה או לא חג אז יצאתי למסע איתור נואש.
לחפש סופגנייה בערב ליל ראשון זה ..... טירוף, חוסר אחריות, הימור מטופש במיוחד, כי כמוני יש עוד אלפי אנשים שפשטו על החנויות בחיפוש אחר כדור הבצק המטוגן ומלא השמן בכל מחיר, קונדיטוריה אחר קונדיטוריה, בית קפה אחר בית קפה, בכל אחד נגמר, אזל, יהיה עוד שעה, צריך היה להזמין מראש, ומסביבי אנשים עטים על כל סופגנייה נטושה בפינת במדף.
לבסוף בסיבוב שני הגעתי לסופגנייה הנחשקת בבית הקפה השכונתי שלי, נומילי בכפר סבא, המקום שמארח אותי בשמחה בכל בוקר יום שישי, על הויטרינה היו מספר סוגים של סופגניות קטנות ונאות, שמנמנות ועם פס טיגון חתיכי במיוחד, ארזתי במהירות ארבע סופגניות ביס קטנות וברחתי כל עוד נפשי בי לבית לזלילה.

ועוד איזו זלילה- 2 סוגים של סופגניות הגיעו הביתה, סופגניות במילוי תפוחי עץ  עשירים בקינמון עם עיטור של סוכר גבישי וקינמון, בתוך בצק אוורירי וקליל יחסית היה גוש של מילוי עשיר שהזכיר שטרודל משובח, מילוי שהוא בבת אחד גם רך על גבול הנוזלי וגם בעל מעט נגיסות, טעם חמצמץ מדהים שיצר סופגנייה חדשה מקורית ומרעננת.
השנייה הייתה יותר "שגרתית" סופגנייה במילוי קרם פטיסייר קלאסי, עם נגיעה קלה של וניל, הקרם היה רך ומענג, קליל ונייטרלי ורק העניק עושר נוסף וקרמיות לסופגנייה המשובחת.

היו אלו 2 סופגניות מעולות, קטנות וממזרות, שעשו לנו חג חנוכה שמח, בצפייה לנרות הבאים


תגובה 1: