יום שישי של שמש אחרי סופשבוע גשום מאוד, קרני השמש מייבשות את השלוליות ומבטיוחת ימים יפים של אור, פריחה חדשה והרבה תיאבון, יצאנו לשוק השבועי ואחרי חודשים רבים החלטתי הפעם לחזור לשוק הכרמל, השוק הראשון והראשוני בו התחלתי להכיר ולאהוב את השיטוטים בסמטאות בין הדוכנים והצעקות.
זה השוק היחיד שעדיין מרגיש לי אמיתי, מחוספס, שילוב בין מציאות לחידושים, בין אנשים קשיי יום ובין חנויות שמתמחות, ערמות של ירקות בכל הצבעים והטעמים לצד דוכני בגדים, צעצועים זולים ודיסקים מזוייפים, התחלנו את המסע בין הדוכנים בוחרים חומרי גלם משובחים, פעם זה עגבניות שרי מתוקות, פעם עלים ירוקים רעננים ומלאי ניחוח, אחרי זה גם חנות של שגים מלוחים שהמוכר שמח להתחיל בה את היום עם כוסית וודקה קפואה וחלה עם הרינג שמנמן... אחרי שהשקיות התחילו להכביד משלל הרכישות החלטנו לחפש מקום לאכול, 11 בבוקר והרעב כבר כבד אז החלטנו ללכת בסמטאות הכרם לחשפ מקום להתמלא.
הכרם נראה כאילו הוא נשאר עשרות שנים מאחור, סימטאות קטנות וצרות, אנשים שמכירים אחד את השני והרבה מוסדות מפורסמים, שילוב בין דירות עוני לדירות יוקרה ובעיקר הרבה שלווה בהתחשב בזה שמעבר לכביש יש כבר את ההמולה.
התיישבנו לנו במסעדת ארז, אי דם באחת הסמטאות, למה בחרנו בה? כי נראה לנו שיהיה טוב, התפרטי הגיע מהר והראה סימנים של עשורים קודמים, מבחר מנות תימניות במחירים זולים והחלטנו להאביס על עצמנו ארוחת מלכים, קודם כל הגיעו לשולחן חמוצים סטנדרטיים, סלט תורכי סביר וחריף אכזרי בעל מבחר טעמים, ופיתות רכות שיודעות הייטב איך לספוג שעברו קלייה יפה על הגריל והיו חמות ומזמינות, ואז הגיע מנה ראשונה- מרק שעועית אדום ומבעבע, מרק מנחם, שעועית ועגבניות, סמיך ויפה, השעועית רכה מבישול ארוך אבל המרק לא התרומם כי התיבול היה חסר, מעט מלח והמרק חזר להמריא ולחמם, הפיתות ניגבו את קרקע הקערה היפה והכינו אותנו למנה השנייה.
2 צלחות חומוס קומפלט, חומוס טרי וחמים, הרבה פול רך וטרי, במרכז תלולית ביצה ומעליה שלולית של טחינה לבנה ומסביב שמן זית ולימון, הפיתה מערבבת את הכול, מעט מלח לאיזון הטעמים וישר לפה, חומוס טעים, טרי, חמצמץ מעט שדורש עוד פיתה ועוד פיתה רכה.
באמצע צלחת החומוס הגיעה גם המנה העיקרית- שיפוד קבב ושיפוד שישליק עם תלולית יפה של מג'דרה, הקבב טרי ועסיסי מתובל במדוייק, המג'דרה עם טעמים של בישול ממושך, יופי של מנה שהשאירה אותנו כבר ללא נשימה.
החשבון היה מצחיק, המחירים של פעם- מרק 15 ש"ח, פעמיים חומוס- 15 ש"ח לצלחת, 2 שיפודים ומג'דרה- 33 ש"ח וסלוף אחד- 3 ש"ח, סהכ 80 ש"ח לארוחת חזירות לשני אנשים רעבים, מחירים שלא יאמנו בעיר הגדולה, ה- VFM פשווט בשמיים, לא קולינריה גדולה אבל אוכל בייתי איכותי ומשביע שמחמם את הלב לשעה ארוכה.
טיפסנו לאט לאט עם השקיות במעלה הכרם, מקום שהזמן בו עצר, ובדרך גם אנחנו עצרנו במנזר שעה שמחה של בירות
במחירי רצפה....
זה השוק היחיד שעדיין מרגיש לי אמיתי, מחוספס, שילוב בין מציאות לחידושים, בין אנשים קשיי יום ובין חנויות שמתמחות, ערמות של ירקות בכל הצבעים והטעמים לצד דוכני בגדים, צעצועים זולים ודיסקים מזוייפים, התחלנו את המסע בין הדוכנים בוחרים חומרי גלם משובחים, פעם זה עגבניות שרי מתוקות, פעם עלים ירוקים רעננים ומלאי ניחוח, אחרי זה גם חנות של שגים מלוחים שהמוכר שמח להתחיל בה את היום עם כוסית וודקה קפואה וחלה עם הרינג שמנמן... אחרי שהשקיות התחילו להכביד משלל הרכישות החלטנו לחפש מקום לאכול, 11 בבוקר והרעב כבר כבד אז החלטנו ללכת בסמטאות הכרם לחשפ מקום להתמלא.
הכרם נראה כאילו הוא נשאר עשרות שנים מאחור, סימטאות קטנות וצרות, אנשים שמכירים אחד את השני והרבה מוסדות מפורסמים, שילוב בין דירות עוני לדירות יוקרה ובעיקר הרבה שלווה בהתחשב בזה שמעבר לכביש יש כבר את ההמולה.
התיישבנו לנו במסעדת ארז, אי דם באחת הסמטאות, למה בחרנו בה? כי נראה לנו שיהיה טוב, התפרטי הגיע מהר והראה סימנים של עשורים קודמים, מבחר מנות תימניות במחירים זולים והחלטנו להאביס על עצמנו ארוחת מלכים, קודם כל הגיעו לשולחן חמוצים סטנדרטיים, סלט תורכי סביר וחריף אכזרי בעל מבחר טעמים, ופיתות רכות שיודעות הייטב איך לספוג שעברו קלייה יפה על הגריל והיו חמות ומזמינות, ואז הגיע מנה ראשונה- מרק שעועית אדום ומבעבע, מרק מנחם, שעועית ועגבניות, סמיך ויפה, השעועית רכה מבישול ארוך אבל המרק לא התרומם כי התיבול היה חסר, מעט מלח והמרק חזר להמריא ולחמם, הפיתות ניגבו את קרקע הקערה היפה והכינו אותנו למנה השנייה.
2 צלחות חומוס קומפלט, חומוס טרי וחמים, הרבה פול רך וטרי, במרכז תלולית ביצה ומעליה שלולית של טחינה לבנה ומסביב שמן זית ולימון, הפיתה מערבבת את הכול, מעט מלח לאיזון הטעמים וישר לפה, חומוס טעים, טרי, חמצמץ מעט שדורש עוד פיתה ועוד פיתה רכה.
באמצע צלחת החומוס הגיעה גם המנה העיקרית- שיפוד קבב ושיפוד שישליק עם תלולית יפה של מג'דרה, הקבב טרי ועסיסי מתובל במדוייק, המג'דרה עם טעמים של בישול ממושך, יופי של מנה שהשאירה אותנו כבר ללא נשימה.
החשבון היה מצחיק, המחירים של פעם- מרק 15 ש"ח, פעמיים חומוס- 15 ש"ח לצלחת, 2 שיפודים ומג'דרה- 33 ש"ח וסלוף אחד- 3 ש"ח, סהכ 80 ש"ח לארוחת חזירות לשני אנשים רעבים, מחירים שלא יאמנו בעיר הגדולה, ה- VFM פשווט בשמיים, לא קולינריה גדולה אבל אוכל בייתי איכותי ומשביע שמחמם את הלב לשעה ארוכה.
טיפסנו לאט לאט עם השקיות במעלה הכרם, מקום שהזמן בו עצר, ובדרך גם אנחנו עצרנו במנזר שעה שמחה של בירות
במחירי רצפה....
המסעדה האהובה עלי בכרם, והמסעדה שמשפחתי מבקרת בה כבר למעלה מ-30 שנה, היא ה"לב הרחב". מומלץ!
השבמחקאני לא ממש מצלחי להבדיל בין המסעדות בכרם, לרובם אפילו אין שלט נורמלי, אבל זה כל הכיף, מקומות קטנים ומשפחתיים
מחק